הירח שב. האם הצלחתם לאתר את חצי-הסהר הדקיק שלו אתמול? אם לא, נסו שוב הלילה בעוד שנכוון את המשקפות והטלסקופים אל הקרקע הירחית.
תמי פלוטנר וג'ף ברבר, Universe Today
הירח שב. האם הצלחתם לאתר את חצי-הסהר הדקיק שלו אתמול? אם לא, נסו שוב הלילה בעוד שנכוון את המשקפות והטלסקופים אל הקרקע הירחית.
חפשו כמעט במרכז הגבול בין החלק המואר למוצל עבור המכתש הבולט לנג'רנוס. בהתאם לאתר וזמן התצפית, המכתש עשוי להיות מוצל בחלקו, אבל עדיין יהיה ניתן לזיהוי. בקוטר של 85 קילומטרים, הקירות התלולים והמחוספסים מגיעים לגובה של בערך חמישה קילומטרים מעל רצפת המכתש ותוכלו לראות את קווי המתאר הברורים שלהם על הקצה המערבי. האם תוכלו לאתר את הפסגה המרכזית? היא קטנה עבור מכתש בגודל כזה ותהווה אתגר עבור משקפת.
ואם אנחנו כבר בחוץ, בוא ניתן ביקור נוסף בערפילית הסרטן בקבוצת שור – יש כל-כך הרבה ללמוד ולראות בערפילית הכה מיוחדת הזו.
הסיווג “פלנטרית” הוא באופן ברור שם לא הולם. שלא כמו רבות הנושאות את תיאור זה, M1 בקושי נראית כדורית ויוצאת דופן בשאר דרכים חשובות. לרוב הערפיליות הפלנטריות יש כוכב מרכזי שפולטים החוצה גזים אטמוספרים באופן קבוע – אך לא לערפילית הזו. M1 עשתה הכל בבת-אחת, ואנו יודעים בדיוק מתי זה קרה.
כאחת מעשרים הסופרנובות היחידות שנראו לפני המצאת הטלסקופ, אסטרונומים סינים של המאה ה-11 חשבו אותה פי ארבעה יותר בהירה מנוגה. בעודה נראית באור יום, הסופרנובה נשארה נראית לעין ליותר משלושה שבועות והמשיכה להראות בשמים למשך כמעט שנתיים. המיקום שנרשם עבור התגלית של הארבעה ביולי, 1054 לאחר הספירה מתאים כעת עם זה של ערפילית הסרטן.
תרגום: עמית אורן
