סיקור מקיף

בחצי השנה האחרונה אישרה לשכת המדען תקציבים לתחומי מדעי החיים בהיקף של 305.4 מליון ש"ח

כך עולה מנתונים ששפורסמו לקראת כנס ביומד ישראל 2008 * הכספים הושקעו בכ-100 פרויקטים שהוגשו ע"י 49 חברות

המדען הראשי בתמ'ת דר. אלי אופר
המדען הראשי בתמ'ת דר. אלי אופר

מסיכומים שנערכו בלשכת המדען הראשי, לקראת שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2008", שייערך ב-27-29 במאי בתל אביב, עולה כי בששת החודשים שבין נובמבר 2007 לאפריל 2008, אישרה לשכת המדען תקציבים לתחומי מדעי החיים בהיקף של 305.4 מליון ₪. בחלוקה לתחומים, לתחום התרופות אושר תקציב של 77 מליון ₪; לתחום הביוטכנולוגיה – 153.9 מליון ₪, ולתחום הציוד הרפואי אושר תקציב בהיקף של 74.5 מליון ₪. בסך הכל, נידונו בועדה 100 פרויקטים שהוגשו על ידי 49 חברות. מתוך 305.4 מיליוני השקלים, אושרו מקרן המו"פ של לשכת המדען הראשי מענקי מו"פ בסך 122.5 מליון ₪.

על פי הנתונים, היקף התמיכה בתחום מדעי החיים ממשיך לגדול, ונוגס קרוב לשליש מ'עוגת' התקציב של המדען הראשי: בשנת 2000 הקצה המדען כ- 14% מתקציבו לתחום; בשנת 2003 ההיקף כבר הגיע ל-22%;  בשנת 2006 עלה אחוז התמיכה ל- 28% מסך התקציב, ובשנת 2007 הגיע ל-30%.

ההיקף הכולל של מענקי המחקר והפיתוח של המדען הראשי למיזמי מדעי החיים עמד בשנת 2007 על 359 מליון ₪, לעומת כ-348 מליון ₪  ב-2006. בחלוקה על פי תחומים, תחום המכשור הרפואי זכה ב-2007 לנתח הגדול יותר ממענקי המו"פ של המדען – 148.5 מליון ₪  (41% מהמענקים בתחום), גידול של 33% לעומת 111.4 מליון ₪ בשנת 2006. תחום הביוטכנולוגיה שמר, פחות או יותר, על חלקו – 132 מליון ₪ (37%) לעומת 138 מליון ₪ ב-2006, ואילו בתחום התרופות קטנה התמיכה מ-98 מליון ₪  בשנת 2006 ל-84.7 מליון ₪ (22%) בשנת 2007.

המדען הראשי ד"ר אלי אופר, מוסר, כי למדינת ישראל יש מרכזי מצוינות מעולים באקדמיה, רוח יזמית ויכולות טכנולוגיות בתחום מדעי החיים, המביאים יחדיו למיצוב של ישראל כגורם משמעותי בהיבט הגלובלי. ייחודיות התעשייה בישראל מתבטאת בשילוב שבין מדעי החיים עם תחומים נוספים, כגון ננוטכנולוגיה, חומרים חכמים ואלקטרוניקה מתקדמת. המדען מוסיף, כי לשכת המדען הראשי מחויבת בהמשך התמיכה והסיוע לסקטור מדעי החיים, ונותנת עדיפות לתחום זה, וכי הוא מאמין, שעל מנת שתעשייה זו תממש את הפוטנציאל שלה, יש להקצות משאבים בהיקף גדול ולטווח ארוך. עוד ציין ד"ר אלי אופר, שכספי המדען הראשי ממנפים השקעות גדולות, שלא היו מבוצעות כלל אלמלא תמיכת המדינה. יחס המינוף הנו כ-1:3 באופן ישיר, ויכול להגיע לפי עשרה ויותר בהמשך הדרך.

"המענקים שמחלק המדען הראשי קריטיים לצמיחת תעשיית הביומד בישראל, מאחר שהם מפחיתים את הסיכונים הקיימים בשלבים המוקדמים של פיתוח מוצר רפואי. המדען הראשי תומך בחברות צעירות, שבלעדיו- היו מתקשות לממן את צעדי הפיתוח הראשונים של תרופות ומכשור רפואי", אומרת רותי אלון, מנהלת שותפה בקרן פיטנגו, יו"ר איגוד תעשיית מדעי החיים (ILSI) ויו"ר שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2008". לדבריה, "תעשיית מדעי החיים הישראלית מתפתחת בצורה מרשימה, וחברות סטארט-אפ רבות מציגות בשורות רפואיות 'חמות', ונמצאות בשלבי מכירות או ניסויים קליניים. האירוע הבינלאומי שיתקיים בישראל, בנוכחות שיא של מרצים ומציגים מחו"ל ומהארץ, מהווה הוכחה שכלל ההשקעות בתעשייה נותנות את אותותיהן".

שבוע "ILSI- ביומד ישראל 2008" הוא האירוע המרכזי של תעשיית מדעי החיים. הוא ייערך השנה (זו הפעם השביעית) בין ה-27 ל-29 במאי במלונות "דיוויד אינטרקונטיננטל" ו"דן פנורמה" בתל אביב. שבוע ביומד כולל כנס מקצועי בינלאומי בכיכוב מיטב המומחים, ותערוכה, המציגה את החידושים הרפואיים החמים ביותר. השנה, לרגל חגיגות ה- 60 למדינת ישראל, תינתן במה מרכזית ל-70 חברות סטארט-אפ ישראליות, המתקדמות ביותר בתעשייה, הן בתחום הביו-פארמה והן בתחום המכשור הרפואי. במקביל, יתקיימו שני אירועים נוספים: הכנס הבינלאומי ה-2 של חקר תאי הגזע, וכנס ISRACAS 2008, הכנס ה-11 בנושא ניתוחים מבוססי מחשב, רובוטיקה רפואית והדמיה רפואית. שבוע ביומד הישראלי מיועד למשוך, גם השנה, כ-6,000 מנכ"לים ובכירי חברות ביומד, מדענים וחוקרים, מנהלי קרנות הון סיכון ומשקיעי אנג'לס, מהארץ ומחו"ל.
אתר האירוע: http://www.kenes.com/biomed.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. עמי:
    למה אתה מניח שהחברות לא רוצות לעבוד ביעילות? הרי הכסף שהן חוסכות משפר את מצבן. נראה לך שהם רוצים לשלם לביל גיטס יותר משהם רוצים לשלם לעצמם?

  2. לא קראתי את הכתבה. רק את הכותרת. אני אגיב גם אחרי שאקרא, אבל זו תגובתי הראשונה.
    305 מליון ל 49 חברות, זה בערך 6-7 מליון לחברה. אני בטוח שהכסף לא מתחלק שווה בשווה וכמובן שחברות שונות הן בעלות מס' פרוייקטים שונים.
    אבל מי אמר שאין כסף? OK, מליון וחצי דולר זה לא המון, אבל זה כסף ממשלם המיסים וזה יכול להעמיד אחלה מחקר (בגבולות מסויימים). השאלה העיקרית היא איך הוא מתייעל. האם שמים ווינדוס על כל מחשבי המעבדה או שמשתמשים בלינוקס ובכסף שחוסכים קונים עוד איזה מכשיר PCR או מה שזה לא יהיה? היעילות בשימוש בכספי מחקר, נדמה לי, היא הנקודה החלשה ולא המימון הראשוני.

    וכעת לקריאת המאמר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן