קצת אינפורמציה על המון אינפורמציה
גם אתם לא מצליחים להתגבר על שפע המידע המציף אתכם? עכשיו, הודות לקבוצת חוקרים מבית הספר למערכות מידע וניהול באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, תוכלו לפחות לדעת בדיוק כמה אתם מפסידים. התשובה היא בערך שני אקסה-בייט (אקסה-בייט הוא בערך מיליארד פעמים מיליארד בייט) – זו כמות המידע שמיוצרת בעולם מדי שנה.
הערכת פלט המידע העולמי מצטיירת כמשימה מיותרת למדי. אך מהר מאוד, מציינים כותבי המחקר, אפשר יהיה להשיג גישה כמעט לכל המידע המאוחסן בעולם. הדבר מעלה כמה שאלות. כמה מידע יש, וכמה מקום יידרש כדי לאחסן אותו.
הדרך אל התשובות לשאלות אלה היתה קלה יותר מהצפוי. יש ארבע שיטות אחסון עיקריות: נייר, פילם, דיסקים אופטיים ומכשירי אחסון מגנטיים. קחו לדוגמה את הפילם. על פי משרד המסחר האמריקאי, יותר מ-80 מיליארד תמונות מצולמות בעולם מדי שנה; על פי אונסק”ו, מספר הסרטים המופקים מדי שנה הוא 4,250; ו-2 מיליארד תצלומי רנטגן נעשים מדי שנה.
החוקרים תירגמו מספרים אלה לבייטים – 5 מגה-בייט לתמונה, 4,000 מגה-בייט לפילם, 8 מגה-בייט לתצלום רנטגן – וצירפו אותם זה לזה. החוקרים מודים שהמספרים שלהם לא לגמרי מדויקים: קשה, למשל, להבחין בין מידע מקורי לעותקים שלו; עיתונים יוצאים לאור לעתים קרובות גם על נייר וגם באינטרנט. אך למרות הקשיים האלה, אפשר בכל זאת לבסס על סמך הערכות החוקרים כמה מסקנות. אחת מהן היא זו המכונה “הדמוקרטיזציה של המידע”: אנשים פרטיים ברחבי העולם הם שיוצרים ומאחסנים את מרבית המידע – כ-740 אלף טרה-בייט (אלף מיליארד בייט) בשנה מתוך מעט יותר משני מיליון טרה-בייט בסך הכל. כל המידע המאוחסן בנייר – ספרים, מסמכים, עיתונים ומגזינים – מוסיף בסך הכל 240 טרה-בייט.
החוקרים גם חישבו את כמות המידע המופק על ידי סוגי תקשורת כמו דואר אלקטרוני, רדיו ושיחות טלפון – מידע שיאוחסן ככל הנראה באופן שיטתי בארכיונים בעתיד הקרוב. התוצאות מדהימות: כ-610 מיליארד אי-מיילים נשלחים מדי שנה בארצות הברית; מידע זה מצטבר לכדי 11 טרה-בייט. אבל זה כלום בהשוואה להר המידע המופק על ידי שיחות טלפון: 576 אלף טרה-בייט.
ייתכן שכל המספרים האלה רק מוסיפים לגודש המידע הכללי, אך יש ביניהם כמה נתונים שגם אם אינם אמינים לגמרי, הם מרשימים למדי. הידעתם, לדוגמה, שמדי שנה נדפסים בעולם בערך מיליון ספרים, כל אחד של 300 עמודים בממוצע? ושמכונות הצילום, המדפסות והמכונות האחרות פולטות כ-15 טריליון עמודים בשנה? ושמשלוחי התקליטורים ב-1999 הכילו כ-2.5 מיליון תקליטורים?
כותבי המחקר מציינים, כי בעוד שהאנושות מפיקה עוד ועוד מידע, היא אינה צורכת יותר מאשר צרכה לפני שמונה שנים – לפחות לא בארצות הברית. הזמן הכולל המוקדש לקריאה, לצפייה בטלוויזיה או להאזנה למוסיקה בבתים בארצות הברית גדל רק במעט – מ-3,324 שעות ב-1992 ל-3,380 שעות בשנת 2000.
(פורסם במקור ב-22.10)
אקונומיסט
{הופיע בעיתון הארץ, 24/10/2000}
אתר הידען היה עד שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
