להלן סקירת ספרי עיון מומלצים בעברית לשנת 2023- חלק ב’ והפעם “הכל בראש שלך- על מחלות פסיכוסומטיות והקשר בין גוף לנפש” מאת סוזן או’סליבן, “עיקרון אי-הידיעה” מאת אופיר ינקו, “היקום הקוונטי” מאת בריאן קוקס וג’ף פורשאו ו”סיירת מטכ”ל: המבצעים הגדולים של היחידה” מאת אבנר שור ואבירם הלוי.
הכל בראש שלך: על מחלות פסיכוסומטיות והקשר בין גוף לנפש / סוזן או’סליבן (בהוצאת מטר)
הספר “הכל בראש שלך”, של סוזן או’סליבן, נוירולוגית ונוירופיזיולוגית קלינית, הוא ספר שחשוב היה שייכתב. הוא מתאר קשר בין גוף לנפש, אשר בא לביטוי בהפרעות פסיכוסומטיות- מצבים בהם תסמינים גופניים נובעים מסיבות פסיכולוגיות וממצוקות רגשיות.
במהלך הספר מספרת או’סליבן סיפורים מהשדה הקליני שלה- למשל מטופלת עם אפילפסיה, ששום תרופה לא עזרה לה מאחר שהסיבה לפרכוסים היתה פסיכומטית, מטופלת שפיתחה שיתוק, מטופלת שהפכה לעיוורת כשהתקבלה לעבודה חדשה, מטופל שלא היה מסוגל לפתוח את עיניו בגלל עווית בעפעפיים, מטופלת שאיבדה את יכולת הדיבור שלה, מטופלת שלקתה בתסמונת התשישות הכרונית ועוד סיפורים רבים אחרים. בסוף הספר המחברת גם מספרת סיפור אישי, על תופעות פסיכוסומטיות שאירעו לה לאחר ששברה את רגלה.
כולם פגיעים לתסמינים פסיכוסומטיים, בעקבות משברי חיים מסוימים, מתח כרוני ובמיוחד מצבים הגורמים לנו לחוש לכודים (כמו אי התאמה בחיי הנישואין)- מאידך ישנם אנשים הנוטים יותר למחלות ותסמינים פסיכוסומטיים כמו אנשים בעלי אישיות חרדתית או נוירוטית, אנשים הנוטים להיות תלויים יותר מדי באחרים, אנשים שרואים אחרים כחזקים ומצליחים ואת עצמם כחסרי אונים, אנשים הנוטים לדאוג או לחוש כעס, אשמה ודיכאון, אנשים עם היסטוריה של הורים חרדתים בשנת החיים הראשונה ועוד. לא קל להבדיל בין תסמין פסיכוסומטי לבין תסמין רפואי אמיתי- מאידך, לדברי המחברת, רוב המחלות מגבילות את עצמן למספר סופי של תסמינים, כאשר הגיוון הרב ביותר איננו בסוג התסמינים אלא במידת חומרתם, ואילו הפרעות פסיכוסומטיות אמנם יכולות להופיע בכל חלק ובכל תפקוד גופני, אך הן עוברות בקלות ובמהירות ממקום אחד לאחר. כמו כן מסבירה המחברת כיצד נוצרים תסמינים פסיכוסומטיים, למשל פגיעה בציר HPA (ציר ההיפותלמוס, יותרת המוח ובלוטת האדרנל), התייחסות מוגזמת לתסמינים, מחלה המשמשת כבריחה או הסבר לכישלון, הכחשת מתח, רווח ממחלה כמו אהדה, טיפול אוהב ומענק כספי, ועוד.
הספר, בנוסף לתיאור תופעות פסיכוסומטיות אצל מטופלים ומה שגרם להם, גם מקיף מידע רב לגבי ההיסטוריה של המחקר עליהם (מה שנקרא בעבר “היסטריה”)- פעילותו של ז’אן מרטן שארקו (הנוירולוג המפורסם בפריז מסוף המאה ה-19, עם המטופלת היפיפייה שלו, בלאנש ויטמן, בת המעמד התחתון מהמחלקה הסגורה בבית חולים לחולי נפש בשל רקע חיים קשה), מחקרו בתחום של פייר ז’אנה (פילוסוף ופסיכולוג צרפתי) וכמובן פרויד עם הנחותיו לגבי התת-מודע והתסמינים הפסיכוסומטיים כסמל לקונפליקטים המתרחשים בתוכנו (לכן הטיפול של פרויד כוון לגילוי הקונפליקטים ואז להעלמת התסמין הפסיכומטרי).
הספר מתאר סוגי מחלות הקשורות לתחום הפסיכומטרי אך השונות ממנו- למשל תסמונת מינכהאוזן, המייצגת אנשים המייצרים או מחקים מחלה כדי לזכות בתשומת לב רפואית, או היפוכונדריה (חרדת בריאות), בה המטופל עסוק באובססיביות בבריאותו ובציפייה למחלות, והחרדה הזאת משתלטת על חייו. המחברת גם מזכירה תסמונות כמו תסמונת המעי הרגיז ותסמונת התשישות הכרונית, שאינן נובעות בהכרח בעיקר ממתח, אלא לפעמים באמונות שגויות כיצד להגיב לשינויים בגופנו, במקום להתעלם מהן (למשל, בתסמונת המעי הרגיז, האנשים שסובלים ממנה מודעים במידה מופרזת לכל תחושה פנימית ולכל שינוי בפעולת המעיים שלהם. הם מגיבים לתסמינים שאחרים מתעלמים מהם, והתגובות הללו גורמות להחרפת התסמינים והמוּדעות אליהם).
הספר גם מציע דרכים אפשריות להקלה והעלמת התסמינים הפסיכוסומטיים, כמו הבנה מדוע אותו אדם פיתח תסמין פסיכוסומטי בעזרת שלושת הגורמים- פגיעוּת, טריגר ורווח. ברגע שישנה אבחנה והסבר, הרבה יותר קל למטופל לקבל את האבחנה, למצוא מהי המטרה שהמחלה משרתת, לגלות מה חסר או מה הרווח הטמון במחלה ולנסות להביא משהו במקומו ואז להחלים – למשל, אם נראה שהמחלה עוזרת לפתור את בעיית הבדידות, נטפל בבדידות והמחלה תיעלם, אם הבעיה טמונה בתגובות שגויות למסרים שהגוף שולח, ניתן ללמוד אותן מחדש, או אם קיימת טראומה מסוימת המשמשת טריגר למחלה, יש לטפל בה- כך להצליח לשבור את דפוסי הפחד וההתחמקות.
לסיכום ספר מצויין, עשוי טוב, אשר מקיף בצורה מצויינת נושא מרתק וחשוב.
ציון הספר- 9.8
עיקרון אי-הידיעה / אופיר ינקו (בהוצאה עצמית)
עיקרון אי-הידיעה, אם לזקק את מסרו, הוא ספר הטוען שאנחנו בעצם לא יודעים כלום ממה שקורה בעולמנו, אנחנו “חושבים” שאנחנו יודעים בהתאם לסיפורים שמדווחים לנו או שאנחנו מספרים לעצמנו, אך לא כך באמת. את הספר כתב אופיר ינקו, מהנדס מחשבים.
נתחיל מכך שאני אוהב אדם שקם בבוקר, ומחליט לכתוב ספר הגות או עיון כאשר הוא נקי מהשפעות אקדמיות בתחום. תומאס קון היה טוען שכך המחבר אינו נגוע בפרדיגמות התחום. מאידך ספר כזה כמובן צריך להיות איכותי, מושקע ומקורי וכך התרשמתי מספרו של ינקו.
הספר מתייחס לתחומים שונים ומדגים כיצד תחומים אלו בנויים מסיפורים, אשר מסופרים על-ידי “מדווחים עיוורים”- מדווחים שבשל חסמי ידע, לא יכולים לראות את מה שבאמת קורה. למשל מההיסטוריה אנחנו לא יכולים ללמוד, כיוון שמקרה אחד אינו משליך על מקרה שני ותגובה מסוימת נכונה יכולה להינתן רק בדיעבד (זאת מעבר לפרשנות האחרת שכל אחד יכול לתת לאירוע). דינוזאורים הינם מתקופת הפרה-היסטוריה- החוקרים לא היו שם, וחסמי המידע של המורכבות ושל הזמן מונעים מהם באמת לדעת מה קרה שם- ולכן מה שהם מספרים לנו הם סיפורים פרשניים, שלא חייבים להיות אמיתיים. יש התייחסות בספר לספקנות גם בתחומי המלצות בריאות ועוד. ינקו טוען טענה מעניינת, וכותב שכפי שאמינות ספר יכולה להיות תלויה בכמות הביבליוגרפיה שלו, שאותה לא ממש ניתן לבדוק, כך גם תוארו של אדם, למשל דוקטור, לא מקנה לו את היכולת לדעת יותר או להיות מומחה יותר מבעל תואר שני- מאחר שכל ההבדל בינו לבעל תואר שני הוא עבודת מחקר בתחום ספציפי מאוד.
הספר הוא ספר מעורר מחשבה ולפרקים מרתק- לטעמי ההתחלה פחות מושכת לקריאה מההמשך ודווקא הפרקים האחרונים של הספר, בהם גם ינקו מתאר את המאמץ האדיר בכתיבת ספר שכזה, מקוריים בעיניי באופן מיוחד. אני בהחלט מסכים שאנו, כבני אדם, חיים בעולם שאין לנו שום מושג לגביו. המוח- כפי שהוא חולם בלילות – ניזון ומספר לנו סיפורים גם במהלך היום, כי מטרתו היא מתן ביטחון והישרדות. כל עולמנו נתון לעיקרון אי-הידיעה, כאשר השפה, הכלכלה וכל תחום אחר בחיינו הינן המצאות של האדם – פרי הסכמות בינינו שהקשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. מאידך, כפי שכותב ינקו בסוף הספר, האדם זקוק לצריכת סיפורים, לא משנה כמה הם אמיתיים ושאפשר לחיות עם אי הידיעה ממש מצויין.
ציון הספר- 9.4
היקום הקוונטי / בריאן קוקס וג’ף פורשאו (בהוצאת ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג)
הספר “היקום הקוונטי” של הפיזיקאים בריאן קוקס וג’ף פורשו הוא ספר אשר מציג לנו, הקוראים, את מוזרויות העולם הקוונטי, אבל בלי להיכנס יותר מידי אל תוך תיאורים מתמטיים מורכבים. הספר, למשל, מסביר עקרונות קוונטיים בסיסיים כמו סופרפוזיציה, מנהור קוונטי, דואליות גל-חלקיקים ועקרון אי הוודאות של הייזנברג (ספר מצויין אחר מומלץ בתחום הוא ספרו של ד”ר בעז תמיר, “פיזיקה קוונטית”).
לדעתי אחד היתרונות הבולטים של הספר הוא היכולת שלו לקשר תופעות קוונטיות עם תרחישים מוחשיים בעולם האמיתי, זאת בעזרת שימוש באנלוגיות ובנרטיבים מטפוריים (למשל שעונים). דבר זה בהחלט מקל על ההבנה. בספר ישנה גם הצגה יפה של הקונפליקטים ואי הבהירויות שעדיין מעסיקים את עולם המחקר.
הספר הוא טוב ומעניין, אם כי הייתי משפר את יכולת ההנגשה של הספר, כך שגם כאלו ללא רקע פיזיקלי בכלל יוכלו להבין בצורה יותר קלה את הכתוב בספר. זה בהחלט ספר שצריך להקדיש לו זמן בדביל להבינו. עדיין הספר מרתק ומספק את סקרנותו של הקורא לגבי אחת מהתיאוריות המרתקות שקמו לנו בעולם המדע.
ציון הספר- 9.3
סיירת מטכ”ל: המבצעים הגדולים של היחידה / אבנר שור ואבירם הלוי (בהוצאת ידיעות ספרים)
ספר זה הוא אמנם ספר עיון, אך מתעסק בהיסטוריה צבאית של צה”ל תוך התמקדות במבצעים המותרים לפרסום של סיירת מטכ”ל. הספר מציג שלל מבצעים השזורים בתוך ההיסטוריה של מדינת ישראל- מחיסול אבו ג’יהאד ומבצעי הבולמוס, דרך מבצעי החטיפה של סיירת מטכ”ל כמו חטיפת הקצינים הסורים בשנת 1972, חטיפת ג’וואד קצפי, השייח עובייד ומוסטפה דיראני, ועד
למבצעים הגדולים כמו מבצע אנטבה, השתלטות על אוטובוס קו 300 ועוד. במהלך הספר ניתן ללמוד, מעבר למבצעים של סיירת מטכ”ל, גם על התקופות שעברה מדינתנו, על האישים המרכזיים בסיירת מטכ”ל כמו אהוד ברק, יוני נתניהו, עמר בר לב, בוגי יעלון ועוד, ועל הפוליטיקה הצבאית שעזרה לסיירת מטכ”ל לפלס את מקומה ליחידה המובחרת כפי שהיא כיום.
הספר כתוב לא רע, אבל לפעמים יש כניסה לפרטים קצת מיותרים, שאולי יענינו יותר את אנשי הסיירת או אנשי צבא- מה שמכביד מעט על הקריאה בספר.
ציון הספר- 8.4
כותב הסקירה- עופר בן חורין, עורך ראשי- אתר חדשות המדע וכותב הספר
“MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות”
