מומחיות עיתונאית: מחקר חדש חושף איך עיתונאים רוכשים ידע

ספקנות אישית עיצבה באופן משמעותי את דרכו של פרופ' רייך בעיתונות ובאקדמיה, החל מניסיונו בילדותו לבדוק עובדות ועד לפיתוח מדריך ספקנות לעיתונאים. פרופ' רייך מספר כיצד כבר בגיל 16, בעקבות הסבר רבני על גרעיני רימון, הוא בדק אמפירית את הטענה וגילה את חשיבות הספקנות. ספקנות זו ליוותה אותו בעבודתו כעיתונאי ב'ידיעות אחרונות' וכיום באקדמיה, שם אף פרסם עם תלמידו ד"ר יגאל גודלר את "מדריך הספקנות לעיתונאים". מאז אותו אירוע עם הרימון, שאלות של אמת, ידע ועובדות מעסיקות אותו, והן הולכות ונעשות חשובות מאי פעם ליצרני ידע ולצרכניו בתקופה של מציאות מתעתעת. עוד בנושא באתר הידען: ועידת שארם: שיתוף פעולה אקדמי בין אוניברסיטת חיפה, איחוד האמירויות וגרמניה בנושא שינויי אקלים ארבע החירויות של החינוך מעוף לעתיד ירידה של 80% במספר הידיעות המדעיות בעיתונים היומיים במהלך עשור המחשבים הקוונטיים – זה הזמן להתחיל לבנות מומחיות

Frequently Asked Questions

1 מהי מומחיות בעיתונאות מדעית?

מומחיות בעיתונאות מדעית אינה בהכרח תלויה בתואר אקדמי בתחום ספציפי. היא יכולה להתפתח גם דרך שנים של סיקור, למידה מתמדת, והבנה מעמיקה של נושאים מדעיים שונים.

2 האם כתב מדעי חייב להיות בעל תואר אקדמי בתחום המדעי אותו הוא מסקר?

לא בהכרח. המאמר מציין כי כתבי בריאות או מדע אינם תמיד רופאים או אסטרופיזיקאים בהכשרתם. ניסיון רב שנים בסיקור יכול להקנות להם ידע ומומחיות משמעותיים.

3 כיצד רוכשים כתבים מדעיים ידע ומומחיות ללא השכלה פורמלית בתחום?

כתבים רוכשים ידע ומומחיות באמצעות סיקור מתמשך, מחקר, ראיונות עם מומחים, וצבירת ניסיון מעשי לאורך שנים. תהליך זה מאפשר להם להבין לעומק את הנושאים שהם מסקרים.