ד”ר אסף רוזנטל
זרם הגולף וסעיפיו – ה”סרט-הנע” העליון – מסומן בקו רצוף והזרמים העמוקים בקו מקוטע
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/rosentalgulfstream.html
אגמי האזור הארקטי מתכווצים? אם כן, האם יש לכך קשר להתחממות הגלובלית? אזור פרמהפרוסט Permafrost הוא אזור בו הטמפרטורה מתחת לאפס כל ימות השנה ולכן האדמה בו קפואה.
כאשר הטמפרטורה עולה – אם התחממות העולם נמסים שלג וקרחונים ולכן תהיה הציפיה כי אגמים באזורי הפרמהפרוסט שמתחממים יגדלו, ולא היא – מסתבר כי באזורים בהם האדמה מתחממת נמס הקרח שבאדמה ומאפשר ” בריחת”, ספיגת מים לעומק, מה שמביא להתכווצות והעלמות אגמים באלסקה ובסיביר. ככל שהאגמים קטנים בשטחם כך הם מתכווצים מהר יותר.
על פי מדידות בעזרת תמונות לווין “נעלמו ” כ 6% מהאגמים בשטח. לעומת זאת בשטח שבו לא ניפגע הפרמהפרוסט שמרו האגמים על גודלם וחלק מהם אף גדל.
ההשוואה היא בעזרת תמונות לווין של יותר מ 10.000 אגמים, בשטח של כ 500.000 קמ'ר, בהתיחסות למצב לפני 30 שנה. נראה כי אגמים בשטחי “כפור-תמידי” בהם האדמה קפואה גדלים בשטחם, אבל במקומות בהם שכבת הכפור דקה, או נמסה, האגמים מתכווצים או נעלמו לחלוטין, מצב שפוגע באזורי מחיה של עופות נודדים שמיליונים מהן מקייצים בחוג הקוטב הצפוני ומקימים את הדור הבא. הפגיעה היא גם ביונקים ש אותם עופות מהווים עבורם מקור מזון, וכך גם בציידים (אנושייים) מקומיים.
השינוי בתכסית השטח גורמת לשינוי מזג האוויר המקומי. הרוחות חזקות יותר וכתוצאה מכך התאיידות מוגברת שמאיצה וממריצה את התהליך. וכך התשובה לשאלה בראשית הקטע היא חיובית. ההתחממות העולמית משפיעה קשה על הארקטיק
מאחר וההתחממות גורמת ליותר מיים במערכת העולמית, נהרות הצפון מזרימים יותר מים לים הארקטי. מיים מתוקים קלים יותר ולכן נישארים בשכבה העליונה ועוצרים את עלית החומרים המזינים משכבות עמוקות פחות מזון – פחות דגים, ודייגי הצפון סובלים.
קרוב יותר אלינו מסתבר שיש השפעה שונה. דייגי הים הערבי מפיקים יבולי דגים גדולים מכל מה שהיו רגילים. איך זה קשור להתחממות? ההתחממות גורמת להמסת שלגים בדרום-מיזרח-אסיה ובהרי ההימליה, פחות שלג בהרים – הקרקע סופגת יותר חום בקיץ – מה שגורם להבדלי לחץ אוויר בין היבשה לים – הבדלים שגורמים לרוחות מונסון חזקות יותר.
הרוחות מערבלות את הים הערבי והמערבולות מעלות חמרים מזינים מעומק הים, חמרים שמזינים פיטופלנקטון המהווה את בסיס המזון בים, על פי הבדלי הצבעים בתצלומי לווין ניתן לזהות את ריכוזי הפיטופלנקטון, וכך מסתבר כי בשבע השנים האחרונות עלה ריכוז הפיטופלנקטון בים הערבי ב 350% ! יותר פיטופלנקטון – יותר מזון – יותר דגים – והדייגים שמחים. השאלה היא לכמה זמן? שכן פיטופלנקטון הם צמחים זעירים צורכי חמצן, וככל שיש יותר ממנו יהיה פחות חמצן במים, עד ששוי המשקל מופר ואז חוסר חמצן יגרום למוות המוני של דגים וכל החי בים ובשלב הבא חוסר חמצן מעודד גדילת בקטריות שפולטות תחמוצת-חנקן (גאז חממה) שלוכד פי 300 חום יותר מדו-תחמוצת-הפחמן.
שנויים במחזור המים נראים קטנים אבל יותר מכך אינם מובנים. ובכל זאת השפעות השנויים עלולות להיות קיצוניות. על פי מדידות, תצפיות והשוואת נתונים, מסתבר כי ההתחממות גורמת להתעצמות בכמות המישקעים באיזור הארקטי ובמקביל ירידה בכמות המשקעים באיזורים המשווניים, כלומר תזוזה של מישקעים מדרום לצפון ! פחות מיים בדרום – יותר בצפון. שינוי כזה מסכן את האיזון של זרמים ימיים, שהמוכר בהם הוא זרם-הגולף, כאשר החשש הוא כי זרם הגולף ישנה את אופיו, יזרום בעומקים שונים באוקינוס ובמרחקים שונים מהיבשת, שנוי שישנה את מערכת “המיזוג” של אירופה, שכן זרם-הגולף ממזג את האקלים באירופה, ( בשינוי שם הוא ממזג גם את אפריקה) מקל על החורף הקר וגורם לגשמי קייץ. זרם הגולף משמש גם כ“מסוע“ שמעביר חמרי מזון מעומק הים לאזורים רדודים יחסית, שינוי או עצירת ה“מסוע“ תגרום למחסור ולהעלמות דגה.
עד היום, הענין הציבורי – עולמי במים היה בעיקר מנקודת הראות של הצורך לספק מים לאזורים יבשים ומי שתיה (נקיים) לאוכלוסיות חלשות, נקודת מבט צרה וממוקדת בצרכים מידיים. הנתונים המתקבלים מהמחקרים האחרונים מראים כי שנויי האקלים גורמים לשנויים באופן בה “נעים” המים השפעת “תנועה” זאת על המערכת העולמית עצומה וחובה להביאה בחשבון בכל דיון סביבתי.
