"פצצה מלוכלכת" היא מתקן פיזור המכיל חומר רדיואקטיבי, לרוב בדרגה נמוכה כמו צזיום-137. מחקר מ-2020 מצא כי הנזק העיקרי הוא מהפיצוץ עצמו ולא מהקרינה, ורוסיה האשימה את אוקראינה בתכנון שימוש בנשק כזה.
מאת כריסטוף בלות', פרופסור ליחסים בין-לאומיים וביטחון, אוניברסיטת ברדפורד
מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022, האיום כי ייעשה שימוש בנשק להשמדה המונית היה דאגה מתמדת. הדיון באיום זה נטה להתמקד באפשרות שרוסיה תשתמש בארסנל הגרעיני שלה – דבר שנרמז מספר פעמים על-ידי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ועמיתיו הבכירים.
ב-23 באוקטובר 2022 התקשר שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו, לעמיתיו הבריטים, הצרפתים והטורקים וטען כי אוקראינה מתכננת להשתמש ב"פצצה מלוכלכת". הטענה התפרשה באופן נרחב כמבצע אפשרי של "דגל כוזב" על-ידי הקרמלין, מה שעשוי להצביע על כך שרוסיה היא זו שמתכננת להשתמש בנשק כזה ולהטיל את האשמה על אוקראינה. אבל מהן פצצות מלוכלכות והאם אי פעם נעשה בהן שימוש בלחימה?
המונח מתייחס לנשק או לאמצעי לחימה המשתמש בחומר נפץ קונבנציונלי מעורבב עם חומרים רדיואקטיביים שנועדו לזהם שטחים גדולים. במכתב למועצת הביטחון של האו"ם ב-24 באוקטובר 2022 טענה רוסיה כי אוקראינה מתכננת להשתמש בנשק זה בשני אתרים בתוך שטחה. אלה הם מפעל העשרת המינרלים המזרחי באזור דניפרופטרובסק המרכזי והמכון למחקר גרעיני בקייב.
אין זו הפעם הראשונה שרוסיה מאשימה את אוקראינה בשימוש בנשק להשמדה המונית. במרץ 2022 אמר וסילי נבנזיה, שגריר רוסיה באו"ם, למועצת הביטחון כי רוסיה גילתה ראיות למחקרי נשק ביולוגי במימון ארה"ב באוקראינה.
פצצות מלוכלכות הפכו לחלק מהשיח על ביטחון לאומי כאשר התברר כי רשתות טרור בינלאומיות כמו אל-קאעדה מנסות להשיג נשק להשמדה המונית אך אינן מצליחות לרכוש חומר בקיע טהור או רכיבים וטכנולוגיה אחרים לבניית מטען נפץ גרעיני.
בפועל, מעולם לא נעשה שימוש בנשק כזה, למרות מאמצים שונים של כמה קבוצות טרור. שני ניסיונות כושלים לפוצץ מכשיר כזה דווחו במחוז צ'צ'ניה שבדרום רוסיה לפני יותר מ-20 שנה (נכון ל-2022). החוקרים מצאו גם חומר גרעיני המסוגל לשמש בפצצה מלוכלכת במפעל נטוש בצ'צ'ניה.
נשק לא קונבנציונלי
"פצצה מלוכלכת" היא מתקן פיזור המכיל חומר רדיואקטיבי – אולי אורניום, אך סביר יותר להניח חומרים בדרגה נמוכה כמו צזיום-137 או חומרים רדיואקטיביים אחרים הנמצאים בשימוש נפוץ. אלה נמצאים לפעמים, למשל, במתקנים רפואיים, המוגנים פחות מאתרים אחרים שיש בהם חומר רדיואקטיבי.
בשנת 2020 פורסם מחקר בכתב העת Journal of Instrumentation על ההשפעות של פיזור חומרים רדיואקטיביים כאלה במטרופולין מאוכלס בצפיפות. הוא מצא כי:
לאירוע צפויה להיות השפעה ביולוגית קטנה על האוכלוסיות המקומיות וכי החשש העיקרי הוא הפיצוץ עצמו, שעלול לגרום לפציעות קשות ולנזק לרכוש. החומרים הרדיואקטיביים המשמשים בפצצה מלוכלכת ככל הנראה לא ייצרו מספיק חשיפה לקרינה כדי לגרום למחלה קשה מיידית או לעלייה עתידית בשיעורי הסרטן.
המחקר מצא כי יותר אנשים ימותו מההשפעות המקומיות של הפיצוץ מאשר מקרינה. זה מצביע על כך שהרעיון של פצצות מלוכלכות כנשק להשמדה המונית הוא מוגזם.
אז נראה כי פצצה כזו אינה נשק צבאי יעיל. אבל כמו ההתקפות על תשתית האנרגיה של אוקראינה, שימוש בנשק כזה עלול לגרום לעקירה חמורה של האוכלוסייה האזרחית. אנשים רבים יצטרכו לעזוב את בתיהם ואת עסקיהם לתקופה בלתי מוגדרת.
אזהרה מאיימת
המערב רואה בהאשמותיה של רוסיה ניסיון מנע להסיט את האשמה כלפי אוקראינה במקרה של תקריות שיגרמו לדליפות קרינה גדולות שעלולות לנבוע ממתקן פיזור. הדבר העלה את החשד שרוסיה עצמה מתכננת כמה מתקפות על שני המתקנים שצוינו.
המכון למחקר גרעיני בקייב הוקם בשנת 1970 על בסיס כמה מחלקות גרעיניות של המכון לפיזיקה, שבו נוסדה כבר ב-1944 מחלקה לפיזיקה גרעינית כדי לאחד את המחקר האטומי באוקראינה. הוא מאכלס מתקני מחקר גרעיניים שונים, כולל כור מחקר VVR-M שהוקם בשנת 1960 וכולל חומרים בקיעים. מפעל העשרת המינרלים המזרחי עוסק בייצור דלק גרעיני.
אם הצבא הרוסי היה מכוון למתקנים אלה, הוא היה מסתכן בשחרור חומרים רדיואקטיביים לסביבה הכללית – אם כי ייתכן שההשפעה לא הייתה באותו קנה מידה כמו שימוש בפצצה גרעינית. מנכ"ל הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, רפאל מריאנו גרוסי, הודיע ב-24 באוקטובר 2022 כי סבא"א עורכת ביקורים סדירים באתרים אלה כדי להבטיח שכל אמצעי הפיקוח הגרעיניים (safeguards) נשמרים. גרוסי הוסיף כי לבקשת ממשלת אוקראינה, הסוכנות תערוך ביקור נוסף בעתיד הקרוב כדי לבדוק את המצב בשני האתרים.
ביקורי הבדיקה של סבא"א באתרים באוקראינה התקיימו בתחילת נובמבר 2022. ב-3 בנובמבר 2022 מסרה הסוכנות כי המפקחים לא מצאו עדות לפעילות או לחומרים גרעיניים לא מוצהרים באתרים שנבדקו, ובהם המכון למחקר גרעיני בקייב ומפעל העשרת המינרלים המזרחי (Axios).
יש לאזן את טענותיו של שויגו מול הספק שממשלת אוקראינה או הצבא האוקראיני ירצו לסכן את בני עמם, ורוסיה לא צפויה לזכות בתמיכה רבה בהאשמות אלה באו"ם. אבל החשש העיקרי הוא שזוהי אינדיקציה לכך שרוסיה – שספגה כישלונות מרובים בשדה הקרב בחודשים שקדמו לאוקטובר 2022 – עלולה לתכנן שיטת הסלמה לא קונבנציונלית כלשהי ומנסה להסיט מראש את האשמה לכל מוות והרס על אוקראינה.
הכתבה עודכנה באוקטובר 2026 כדי לשקף ממצאי בדיקה של סבא"א מ-2022 שלא איששו את טענות רוסיה.
שאלות ותשובות
מהי פצצה מלוכלכת?
פצצה מלוכלכת היא מתקן פיזור המשלב חומר נפץ קונבנציונלי עם חומרים רדיואקטיביים שנועדו לזהם שטחים גדולים. לרוב מדובר בחומרים בדרגה נמוכה כמו צזיום-137, הנמצאים בשימוש נפוץ, למשל במתקנים רפואיים.
מה טענה רוסיה על אוקראינה?
ב-23 באוקטובר 2022 טען שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו כי אוקראינה מתכננת להשתמש בפצצה מלוכלכת. במכתב למועצת הביטחון של האו"ם נטען כי הדבר מתוכנן בשני אתרים: מפעל העשרת המינרלים המזרחי והמכון למחקר גרעיני בקייב.
האם פצצה מלוכלכת שימשה אי פעם בלחימה?
לפי המאמר, מעולם לא נעשה שימוש בנשק כזה, למרות מאמצים של קבוצות טרור. שני ניסיונות כושלים לפוצץ מכשיר כזה דווחו בצ'צ'ניה.
עד כמה פצצה מלוכלכת מסוכנת?
מחקר מ-2020 מצא כי לאירוע כזה צפויה השפעה ביולוגית קטנה, והחשש העיקרי הוא הפיצוץ עצמו שעלול לגרום לפציעות ולנזק לרכוש. עם זאת, אנשים רבים עלולים להיאלץ לעזוב את בתיהם לתקופה בלתי מוגדרת.
מה מצאה סבא"א באתרים האוקראיניים?
בבדיקה בתחילת נובמבר 2022 מסרה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית כי לא מצאה עדות לפעילות או לחומרים גרעיניים לא מוצהרים באתרים שנבדקו. המערב ראה בהאשמות הרוסיות ניסיון להסיט מראש את האשמה לאוקראינה.
עוד בנושא באתר הידען
- פצצת אטום: מהו ביקוע גרעיני ומה ההבדל מפצצת מימן?
- בעקבות ההסכם עם איראן – הכל על גרעין ואורניום
- פלורי בשת״פ בלעדי עם בנק דם אוקראיני כהערכות לאסון גרעיני רב נפגעים
- המלחמה באוקראינה: מה אנחנו יודעים על סכר נובה קחובקה ומי מרוויח מהריסתו
- מה עומד מאחורי המתקפה הדרמטית שהציתה מלחמה, ועד כמה באמת איראן התקרבה לפצצה גרעינית?
2 תגובות
לצערי אני חושש שפוטין ישתמש בפצצה מלוכלכת כתרוץ לשימוש בפצצות גרעין טקטיות. ולצערי השיטה הפשוטה ביותר למעצמה גרעינית כמו רוסיה ליצור פצצה מלוכלכת היא לקלקל את המנגנון של פצצה טקטית, כך שהפיצוץ יהיה לא מושלם. זה יתן פצצה עם עוצמת פיצוץ של נניח 0.5-1 קילוטון, אבל עם כמה קילוגרמים של פלוטוניום שיתפזרו באזור הפיצוץ. היות שלפלוטוניום יש מחצית חיים של מעל ל-2 מליון שנים, זה יהיה אסון סביבתי רציני. פוטין יאשים את האוקראינים בפיצוץ שהצבא הרוסי ביצע בפקודתו, ואז ישגר כמה פצצות טקטיות של 10-15 קילוטון (כמו הפצצות שהוטלו על הירושימה ונגסקי). פצצות כאלו ניתן לשגר מתותח לטווח של 40-50 ק"מ או ברקטה ארטילרית לטווח של 100-200 ק"מ. אני חושש שהמטרה תהיה חרסון, לנוכך המאמץ הרוסי לפנות את כל האזרחים דוברי הרוסית משם לפני הפינו של צבא רוסיה משם, שקורה כנראה בימים אלו.
סופסוף כתבה עם התחלה אמצע וסוף כמו שצריך