מחקר ארכיאולוגי מצא כי בקפריסין השתמשו בשמן זית להתכת נחושת לפני 4,000 שנה. “שמן הזית בוער כמו בנזין”
רויטרס, הארץ
הוא זוכה לשבחים על סגולותיו הקולינריות והבריאותיות, ואולם עתה מתברר שעוד לפני שהשתלב שמן הזית בתפריטם של תושבי אגן הים התיכון, השתמשו בו תושבי קפריסין להתכת נחושת. כך עולה ממחקר ארכיאולוגי. חוקרים איטלקים גילו שלפני כ-4,000 שנה השתמשו בדרום קפריסין בשמן זית, הידידותי לסביבה, להפעלת כבשני ההתכה, במקום להשתמש בפחם, כפי שנוהגים זה מאות שנים. זוהי הפעם הראשונה שהמדע קובע שבעת העתיקה השתמשו בשמן זית כדלק.
השימוש בשמן זית, שכונה בפי המשורר היווני הומרוס “זהב נוזלי”, נקשר מאז ומתמיד בטיפוח ובטקסים דתיים עתיקים, אבל לא לתעשיית הפחם במזרח התיכון. בעת העתיקה נודעה קפריסין בשל אוצרות הנחושת שלה. “ידוע לנו ששמן הזית חדר לתפריט שלנו כ-1,000 שנה לפני הספירה, ואולם זו פעם ראשונה שיש ראיה מדעית המלמדת שנעשה בו שימוש כדלק למטרת התכה”, אומרת הארכיאולוגית מריה רוזאריה בלג'ורנו.
בעקבות ממצאי בלג'ורנו, ייתכן שהמין האנושי יכול יהיה לחזור לשורשים, לפחות בכל הנוגע לשימוש באנרגיה. “זו פעם ראשונה שמתגלה דבר כזה. רק באחרונה החלו לפנות באירופה לדלקים ביולוגיים. השמן הזה בוער כמו בנזין”, אמרה.
ואולם, נראה שהקפריסאים בני ימינו לא ימהרו למלא את מיכל הדלק שלהם בנוזל היקר, במקום לטפטף אותו על הסלט. הייצור הממוצע השנתי של שמן הזית באי, המגיע ל-13.5 אלף טונות, עומד בקושי בדרישה המקומית, ומחירו של ליטר שמן זית הוא כ-30 שקלים, לעומת כחמישה שקלים וחצי לליטר דלק רגיל.
גם במצרים וירדן נמצאו מפעלי עיבוד מתכת ליד מטעי זיתים
שמן זית היה מרכיב עיקרי בייצור בשמים בעת העתיקה (צילום: יח”צ)המפעל שבו הותכה הנחושת בפירגוס היה כנראה חלק מיחידה תעשייתית רחבה יותר בשנת 2,000 לפנה”ס, כאשר קפריסין היתה עדיין שרויה בעידן הברונזה. המתחם, ששוכן כ-90 ק”מ מדרום-מערב לבירה ניקוסיה, בלב אזור של וילות, כולל אתר להתכת נחושת, מתקנים לטוויית וצביעת טקסטיל, יקב ובית בד. “בית הבד ושטחי האחסון היו ממוקמים בלב שני מתחמים שבהם עיבדו נחושת. הדבר מעיד על כך שהם השתמשו בשמן זית”, אמרה בלג'ורנו.
בבדיקות שערך “המכון האיטלקי לטכנולוגיות שימושיות” עבור מכונה של בלג'ורנו, נמצאו שרידי שמן זית בתנורים. לדברי בלג'ורנו, החוקרים השתוממו מכך שלא נמצאו עדויות לשימוש בפחם – הדלק הנפוץ ביותר בשעתו. בלג'ורנו מציינת שגם במצרים ובירדן נמצאו מפעלים לעיבוד מתכות בסמוך לאזורים שבהם ייצרו שמן זית. לכן הקפריסאים אינם יכולים לטעון שהם היו הראשונים שהשתמשו בביו-אנרגיה.
הנוזל היקר היה המרכיב העיקרי בייצור בשמים בעת העתיקה, בגלל ריבוי מטעי הזיתים ומכרות הנחושת בקפריסין. “הטכנולוגיה יובאה לקפריסין מארצות אחרות, ככל הנראה באמצעות קשרים עם פלסטין וירדן”, טוענת בלג'ורנו. בשנה שעברה גילה צוותה של בלג'ורנו את מפעל הבשמים העתיק ביותר בעולם, שבו נעשה שימוש בשמן זית ובעשבים.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~426032050~~~158&SiteName=hayadan
