שבב מסיליקון שיושתל בגוף יבטל את הצורך בבליעת תרופות או בהזרקתן

בית מרקחת בתוך הגוף

מולקולת-ענק. אי אפשר ליטול דרך הפה תרופות המתבססות על מולקולות כאלה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/shvavtrufa.html

תארו לכם שפרויקט הגנום האנושי יניב יבול נאה של תרופות מצוינות – אלא שברובן אי אפשר יהיה להשתמש. נשמע מופרך? בכלל לא. רוב התרופות החדשות, שצפויות להתפתח בעקבות המחקר על הגנום האנושי, יהיו חלבונים ומולקולות ביולוגיות אחרות, גדולות יחסית.
מולקולות-ענק כאלה נוטות לחוסר יציבות, ואי אפשר יהיה ליטול אותן דרך הפה, משום שמיצי הקיבה מעכלים אותן מהר מדי. זו הסיבה לכך שחולי סוכרת מזריקים אינסולין ישירות לזרם הדם, במקום לבלוע אותו.

כאשר מוסיפים לכך אוכלוסייה מזדקנת, שחולייה מצריכים נטילת תרופות מרובות, הופך אופן נטילת התרופות לסוגיה קריטית לגבי תעשיית הרוקחות. מה שדרוש הוא דרך אמינה לנטילת תרופות מרובות במינונים מדויקים, שתחסוך את האי-נוחות והסכנה שבהזרקה.

אחת התשובות המבטיחות בעניין זה טמונה במיזוג מפתיע בין תעשיית המיקרו-שבבים לרפואה. התוצאה הראשונה של זיווג זה היא אב-טיפוס של מכשיר זעיר, שאותו אפשר יהיה להשתיל בגוף כדי להעביר למטופל תרופות במינונים קטנים. המכשיר יורכב ממאות מאגרים זעירים, שבהם יישמרו התרופות, והן יועברו למטופל בכמויות הנמדדות במדויק. הרעיון, שפותח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), יושם עד כה בניסויים מוקדמים על בעלי חיים, שבהם נעשה שימוש בתרופות פלצבו, והניב בינתיים תוצאות מעודדות.

כעת אומרים גורמים בחברת ,MicroCHIPS חברת סטארט-אפ בקיימברידג', מסצ'וסטס, שבכוונתם להתחיל בקרוב בניסויים בבעלי חיים תוך כדי שימוש בדגימות של תרופות אמיתיות. אם יתקבלו תוצאות חיוביות, אפשר יהיה להתחיל בתוך שנתיים בניסויים טרום-קליניים בבני אדם. ואם הכל יתקדם כשורה, המכשיר עשוי לצאת לשוק ב-2006.

החוקרים בתחום מגדירים את המטרה כ”נטילת תרופות אינטליגנטית”. במכשיר של “מייקרוצ'יפס” חבויה האינטליגנציה בפיסת סיליקון בגודל סנטימטר רבוע. בתוך הסיליקון חרוטה מטריצה של “בארות” זעירות, המתוכננות להחזיק כל אחת 150 ננוליטרים של תרופה (ננוליטר אחד שווה לחלק המיליארד של ליטר). המכשיר הראשון לשימוש קליני יכיל כ-400 בארות לשבב. החברה מיישמת שיטות לחריטה והנחה של רכיבים על גבי שבבים, המשמשות לייצור מיקרו-מעבדים של מחשבים. על גבי כל באר מונחת שכבה דקה של זהב; זרם חשמלי שיועבר דרך כיפת הזהב יגרום לה להתמוסס ולשחרר את תכולת הבאר.

מעבד המותקן על השבב יקבע את העיתוי המדויק של פתיחת כל אחת מ-400 הבארות במשך תקופה נתונה (שישה חודשים, למשל). השבב כולו יהיה מכשיר שניתן להשתלה, שגודלו אינו עולה על זה של קוצב לב. לאחר שיושתל בגוף, כלי דם ישתרגו מסביבו ויאפשרו לתרופות להתפזר ישירות ברשת נימי הדם.

לדברי נשיא מייקרוצ'יפס, ג'ון סנטיני, שחרור מתוזמן של מגוון תרופות הוא רק ההתחלה של השיטות ל”נטילת תרופות אינטליגנטית” שיפותחו בשנים הבאות. מומחים אחרים מעריכים שהיכולת לשחרר תרופות בתוך הגוף בכמויות מדויקות ובפרקי זמן מדויקים תשולב בסופו של דבר ביכולת למדוד את רמות התרופה בגוף (ואת התגובות הפיסיולוגיות של הגוף אליה) ולשדר מידע זה למאגר נתונים מחוץ לגוף. כאשר שלוש הפונקציות הללו – שחרור התרופה, מדידת התגובה והעברת המידע – ישולבו במכשיר שאותו אפשר יהיה להשתיל בגוף, יהיה לרופאים “סוכן אינטליגנטי” שיוכל לעבוד בתוך הרקמות של הגוף ולבצע את מבוקשם.
אקונומיסט

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~342266432~~~204&SiteName=hayadan