סיקור מקיף

רשות החדשנות החליטה לממן הקמת חברת תשתית לביולוגיה סינתטית ראשונה בישראל

המימון יעמוד על סך כ 18 מיליון ש"ח לשנה הראשונה ויתבצע בשיתוף מעבדות חי והמרכז הבינתחומי הרצליה, סך התקציב צפוי להגיע ל 40 מיליון ש"ח במידה והתוכנית תתבצע בהתאם ליעדים שהוגדרו

ביולוגיה סינטתית. המחשה: depositphotos.com
ביולוגיה סינטתית. המחשה: depositphotos.com


רשות החדשנות מפרסמת את החלטתה לממן הקמת חברת תשתית לביולוגיה סינתטית ראשונה בישראל. המימון יעמוד על סך כ 18 מיליון ש"ח לשנה הראשונה ויתבצע בשיתוף מעבדות חי והמרכז הבינתחומי הרצליה, סך התקציב צפוי להגיע ל 40 מיליון ש"ח במידה והתוכנית תתבצע בהתאם ליעדים שהוגדרו.

תחום הביולוגיה הסינתטית הוא אחד מתחומי הליבה של אסטרטגיית הBio-Convergence ומכיל גישות, מתודולוגיות ודיסציפלינות רבות המתמקדות בהנדסה, מחשוב וביולוגיה. תחום זה מתמקד במתן פתרונות לבעיות מורכבות הדורשות ידע רב-תחומי על ידי עיצוב ובנייה של התקנים ומערכות ביולוגיות למטרות שימושיות לצרכי בני האדם וחברה – למשל באמצעות עיצוב מיקרואורגניזמים ומולקולות ביולוגיות (לדוגמא, RNA וחלבונים) כבסיס לכלי אבחון, חיסונים ותרופות חדשות, פתרונות אנרגיה חלופיים, חומרים חדשים (כמו חומרי טעם וריח), וכן לפיתוח מערכות שלמות של ביו-סנסורים ושבבים ביולוגיים.

הצוות שיעמדו בראש חברת התשתית כולל את ד"ר רוני כהן, כמנכ"ל החברה. כהן שימש ב- 11 שנים האחרונות סמנכ"ל חטיבת מעבדות השירות במעבדות חי. לכהן דוקטורט במיקרוביולוגיה וביוכימיה מהאוניברסיטה העברית, ופוסט-דוקטורט מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון. לצידו יעמדו ד"ר נטע אגמון כסמנכ"לית טכנולוגיות, המשמשת כראש צוות בחברה של ביולוגיה סינתטית Neo-chromosome בניו יורק, ומתמחה בהנדסה גנטית וביטוי בשמרים. לד"ר אגמון דוקטורט מאוניברסיטת תל-אביב ופוסט-דוקטורט מאונ' ג'ון הופקינס, ו-9 פרסומים מדעיים להם הייתה שותפה מאז סיימה את לימודי הדוקטורט.

התע"א אינטל ואפלייד מטיריאלס מתעניינות

ד"ר יובל דורפן כמנהל התפעול הטכנולוגי מדעי של אתר המרכז הבינתחומי, ד"ר להנדסת אלקטרוניקה מתמחה בפיתוח רשתות ביו-סנסורים, אוטומציה ושילוב אלקטרו-אופטיקה עם מערכות ביולוגיות. דורפן בעל ניסיון של כ- 20 שנים בתעשיות ההייטק והביוטק בתפקידים מקצועיים וניהוליים בכירים בחברות שונות כולל: התעשייה האווירית, אינטל, אפלייד מטיריאלס, וחברות הזנק בשלבים שונים של פעילות; ד"ר יונתן גירון כמנהל הקמת הפרויקט לביולוגיה הסינתטית במרכז הבינתחומי. ד"ר גירון בעל ניסיון בטכנולוגיות DNA, פיתוח כלים להנדסת רקמות ושילוב ביולוגיה סינתטית עם הנדסת נוירונים, אלקטרופיזיולוגיה ומציאות מדומה, ובעל דוקטורט בננוטכנולוגיה והנדסת עצבים וד"ר אורטל שמעון, כמנהלת התפעול הטכנולוגי מדעי של אתר רחובות. ד"ר שמעון מתמחה בביולוגיה מולקולרית מתקדמת, וסיימה השתלמות בתר-דוקטורית בכימיה של תרופות באוניברסיטת בר אילן. שמעון בעלת דוקטורט בביוכימיה.

מספר שותפים אסטרטגיים הביעו עיניין במיזם ועשויים לקחת בו חלק. שותפים אלה כוללים את חברת Ginkgo Bioworks שהיא מחלוצות הביולוגיה הסינתטית בארה"ב וחברות נוספות כמו אלביט, GFI ישראל.

הציוד שיהווה את בסיס מתן השירותים של החברה יחולק בין המתחם בהרצליה וברחובות כולל מודול לביצוע של סינתזות שונות ואופטימיזציה של מערכות ביטוי, כיול שיטות, ניקוי ואפיון תוצרים, ומודול  אנאליזה פונקציונאלית, סריקה של מסלולים מטבולים, יצור חלבונים, אינטראקציות תוך תאיות, הדמיית תאים ועוד, כל אלה ימוקמו במעבדות חי ברחובות על בסיס ציוד רב שכבר קיים בחברה וציוד חדש שיקנה. מודול תכן מבוסס ביולוגיה חישובית וביואינפורמטיקה ומודול הכנה לייצור, תכנון יצור (גמלון), פרמנטציה, מעבר לתנאי סביבה אמיתיים, יהיו במרכז הבינתחומי בהרצליה.


למעבדות חי מערכת הבטחת איכות קיימת וניסיון רב בעמידה בנהלים ותקנים בינלאומיים. בכוונת החברה להחיל סטנדרטים אלו גם על שירותי החברה החדשה כמה שניתן כולל גם השירות הרלוונטי שיינתן ע"י היחידות הממוקמות במרכז הבינתחומי.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: ״תחום הביולוגיה הסינתטית מושך אליו את טובי המדענים והיזמים בעולם – ולא בכדי. טמונות בו הזדמנויות כלכליות, יזמיות ומדעיות וגם שאלות יסוד ערכיות וקיומיות שעלינו להוביל בהן כמדינה. אני רואה את תפקיד משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כמשקיע ומטמיע של תשתיות טכנולוגיות, פיזיות ואנושיות, בתחומים הכי מתקדמים והכי מושכים, בשביל שמדינת ישראל תהיה מקור לחדשנות ולעשייה בתחומי העתיד של הכלכלה הבינלאומית, תפתח בה ואף תמשוך אליה את טובי המדענים והיזמים. אני מחזקת את ידי רשות החדשנות, ותומכת בפעילותם לקידום משמעותי של תשתיות חדשניות בתחומים חדשים״

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "לאחר מחקר מקיף של שנה, הרשות זיהתה את תחום הביולוגיה הסינטטית כתחום תשתיתי חדשני  הנשען על בסיס ידע רב-תחומי רחב ופורץ באקדמיה והמאפשר קידום תעשיית הBio-Convergence בארץ והתפתחות חברות חדשות בתחום. לאור זאת, הוחלט כי העיתוי נכון וחשוב לפעול במהרה. לטובת כך בנינו צוות מומחים שיגדיר את הפעילות הנדרשת וקווים מנחים להקמת תשתית ביולוגיה סינתטית בארץ".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. אחד החששות הגדולים בתחום הביולוגיה הסינתטית הוא היווצרות מצב בו רק תאגידי ענק יעסקו בו תוך שהם חוסמים את הציבור הרחב ו/או חברות קטנות על ידי יצירת מחסומים סביב הקניין הרוחני – למשל על ידי הגנת הפיתוחים השונים באמצעות פטנטים.

    בשנים האחרונות מתפתחת "תנועה" של חוקרים הגורסים שיש לאפשר את מחקר הנושא בארכיטקטורה פתוחה – כך שחלקים נרחבים מהמידע ושיטות העבודה יהיו זמינים לציבורים רחבים של חוקרים ומפתחים ותיווצר "דינמיקה מאיצה" שתאפשר התפתחות חופשית של התחום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן