רוסיה -מלחמה קרה זוטא ומציאות כלכלית/יורם המזרחי

יורם המזרחי מיוחד לקולמוסנט והידען

לקראת סוף 2005 הגיעה התאוששות רוסיה מהתפרקות ברה”מ – לקו פרשת מים. הכירסום בכחה וגדלה של המעצמה, שאיבדה חלק ניכר מנכסיה הגיאוגרפים,הפסיק להיות נושא המטריד העם וההנהגה,שלזמן קצר בלבד,הכירו בירדת המדינה בסולם העצמה הבין לאומי. חלק מתהליך ההתאוששות מתבטא בסימני אסטרטגיה עולמית מחודשת של הקרמלין, שאחד ממרכיביה יזמה כלכלית הנשענת על התעשיות הביטחוניות.
השינוי באווירה הבין-לאומית על רקע “הבלבול האמריקאי” מאז 9/11, מוכיח שרוסיה נשארה ענק שאי אפשר להתעלם מקיומו, גם ללא הרפובליקות שפרשו מברה”מ. המדינה ש 144 מליון אזרחיה, מייצגים ששה לאומים ראשיים ועשרות תת-לאומים החיים ב 21 רפובליקות, 10 אזורים אוטונומיים ושתי ערים-פדרליות,חשה ביטחון רב תחומי, שבא כחלק מהתפכחות הלם המלחמות באפגניסטן והקווקז ולא רק התמוטטות האימפריה הקומוניסטית.התהליך מאפשר להנהגה הרוסית לשאוף לעמדת בכורה בין לאומית,לקרוא תגר על עליונות ארצות-הברית ואגב כך לרכוש בנות ברית חדשות, שבסגנון הפוליטי של ימינו,משלמות כסף טוב עבור כל מוצר צבאי,מכדור עד מטוס.

אוצרות טבע ורזרוות דלק

רוסיה עושה לרקום בריתות צבאיות כלכליות, למשל הסכמי שיתוף פעולה בתחום ההגנה שנחתמו עם הודו וסין,כשאגב כך היא מאותת לארבע עשר שכנותיה המידיות (!) שמדיניותה אינה כוללת סמנני “שוטר מרחבי” נוסח ברה”מ.רוסיה של ראשית המאה ה 21 אינה מאיימת על עצמאות שכנותיה וכמעט ללא מילים,מבטיחה למערב המודאג שהסתיים עידן ההתערבות בעניני אחרים,כפי שהתבטא עד סף מלחמה עולמית,למשל בעקבות משברי הונגריה וגרמניה- המזרחית בשנות החמישים,משברי ברלין וקובה בראשית שנות השישים וצ'כסלובקיה בסוף שנות הששים.מקום אלפי טנקים של הצבא האדום תפסה עצמת אוצרות הטבע של המדינה הגדולה בעולם(בערך 1.8 פעם יותר מארה”ב) יכולתה להשפיע על משק האנרגיה הבין לאומי( תפוקת דלק8.42 מליון חביות ביום.תפוקת גז טבעי כדי 578.6 מיליארד יח'ס) שוק הזהב והיהלומים, כח עבודה מיומן ופריסה יבשתית המאפשרת התחברות נוחה עם אירופה ואסיה כאחד. בשש השנים האחרונות הוכיחה רוסיה צמיחה כלכלית בשיעור 6.5% בשנה וירידה במספר המובטלים (עם נתון אבטלה של כ 8% הזהה פחות או יותר לזה של גרמניה) בתחום הפיתוח והצפי לעתיד,מבצעים כמו התאמת פסי מסילות ברזל רוסיות לתקן הארופאי,הנחת צינורות נפט וגז טבעי שלפי התכנון יגיעו עד דרום אירופה ושיפור מתמיד של אמצעי הובלה עיקריים, ביבשה בים ובאויר.

התפכחות כלכלית

ברוסיה מתרחשת איפוא התפכחות כלכלית, שבאה בעקבות אכזבה מהמערב ובעיקר מארה”ב , שמשק הצרכנות שלה עבר”לייצוא תעשיה ” (OUTSOURCING ) שהוא מצב “יצוא תעשיה לצרכי יבוא זול” ממקורות כח עבודה בשכר נמוך.התהליך משעבד למשק הסיני או ההודי, מדינות צורכות- מותרות,שאינן יכולות עוד להתנתק מהגולם הכלכלי שיצרו.התופעה, שנטתה “לטובת” סין , לא מילאה תקוות הרוסים שסוף הקומוניזם יביא השקעות ומפעלים מכל הסוגים, אם וכאשר המערב העשיר יתחבר למאגר כח- האדם הרוסי,המוכן בד”כ להסתפק במועט.עיון בתקשורת רוסית,מלמד שהמדינה המתינה לשווא לתעשיות טכנולוגיה נמוכה, שיכלו להתפרס בכל רחבי הפדרציה ולאושש אזורים חלשים,בדומה להתפתחות הסחר המערבי ותיעוש הפריפריה בסין,שלה מאזן מסחרי לרעת ארה”ב, שלה הפרשי יבוא- יצוא סיני בגובה מאתיים מליארד דולר .

חזרה לאפיק צבאי

כל אלה ועוד לימדו הרוסים, שבתנאים הקיימים, אין סכוי להתחרות עם ההצפה- הסינית,שעצמתה הכלכלית יונקת וצוברת כח מרבבות מצרכים הממלאים דוכני רשתות השיווק, המחוברות למפעלים בסין והעולם השלישי.מול השפע המלאכותי הזה, בצד הבולענות המשתוללת של “עולם כרטיסי-האשראי” חוזרת רוסיה לעצמה והיא מוכנה להתמודד בתחום הצבאי, בו אין ספק ביכולתה הטכנולוגית למלא ביקוש לציוד מכל הסוגים.השאלה אינה עוד מי יהיה הצרכן הבא של מטוסי קרב או טילים, אלא כמה יהיה הלקוח מוכן לשלם,כשמבחינה זו השמים גבול.רשימת הלקוחות מתארכת גם למדינות שעד כה היו מחוברות בעיקר לארה”ב,למשל תאילנד,מלאזיה,וונזואלה ועוד.
עוף החול האגדי
בהנהגת הנשיא וולדימיר פוטין,שלפי כל הסימנים התפכח מאשליות הפיכת ארצו ליצרנית צעצועים או אלקטרוניקה ביתית, שתציף רשתות שיווק במערב ותעלה לחם על שולחן הפועל הרוסי, עושה מוסקווה לסחור בנשק,כשמבחינות רבות נראה שעוף – החול האגדי “הפניקס” הרוסי, מתרומם מהאפר בעוד יריבות העבר מתמודדות עם אילוצי כלכלה פחות יציבה מזו שאפיינה אותן בסוף המלחמה הקרה.בין השאר מודעת ההנהגה הרוסית “לצונאמי ההגירה” המעיק על המערב,נדידת עמים מודרנית הנעה מהעולם השלישי החותרת בעיקר למערב אירופה וצפון- אמריקה.רוסיה נוקטת צעדים משלה לריסון תופעת הנדידה הגדולה ובמטרה להגן על האזרח הרוסי ואמצעי קיומו,היא מגבילה הגירה לתחומה מהרפובליקות האסיאניות של ברה”מ לשעבר ומפקחת על תנודות הגירה ממדינות חבר-העמים ומרפובליקה אחת לשניה,צעדים הנועדים למנוע “דליפת” משאבי מדינת-סעד ופריסתם גם לרבבות פליטים או מהגרים לא חוקיים .

קפיטליזם מבוקר

מדיניות החוץ של מוסקווה, שומרת בעקביות על עקרון אי השתתפות בקואליציות אד-הוק ומלחמות לא פופולאריות,למשל המערכה בעירק ובעוד ארה”ב מסובכת בביצות טובעניות של מדיניות חוץ עקרה,שבויה בססמאות “דמוקרטיזציה” ממשיך הקרמלין החדש לשנות לא רק אופי הכלכלה הלאומית, מסוציאליזם מוחלט – לקפיטליזם מבוקר, אלא גם שינוי אופי העימות הצבאי-טכנולגי הסמוי עם ארה”ב וידידותיה.האירוניה היא, שהתפרקות ברית- המועצות, באה בין השאר מאי יכולתה להתמודד עם האתגר הכלכלי שהציג ממשל הנשיא רייגן, באמצעות תכנית מלחמת- הכוכבים והאצת המירוץ לחלל.עוד חשוב לציין שהתאוששות רוסיה,באה בין השאר בזכות מיליארדי דולרים שהמערב השקיע בתכניות צמצום מערכי הצי, חיל האוויר ובעיקר חיל- הטילים הרוסי, כולל פירוק טילים באליסטים,ניטרול ראשי חץ גרעיניים וכיו”ב.מראה ציי צוללות גרעיניות או מונעות דיזל,המחלידות בנמלי הים- השחור,החוף הבאלטי או האוקיאנוס השקט,יצר תדמית של אומת-גרוטאות אומללה, שנכשלה אפילו בנסיון למשות בעצמה את הצוללת הגרעינית קורסק שאבדה בים הצפון.המציאות היא שכלי השיט החלודים מפורקים לגרוטאות במימון יפאני (החוששת מדליפת דלק גרעיני) מפעלי פירוק טילים באליסטיים וכו' הוקמו במימון גרמני ואמריקאי,ואילו נושאות המטוסים, שמעולם לא הושלמו,נמכרו להודו.מערכת הביטחון הרוסי,עברה מאז 1998 תקופה קשה של הקפאת תכניות פיתוח צבאי ושידרוג מבנה הצבא- האדום,לעשותו גוף מקצועי קטן מזה של ברה”מ.כל אלה יצרו משאלת לב מערבית,שהנה הדב הרוסי, שעשרות שנים איים על העולם החפשי,איבד ציפורניו ושיניו כהו.

פיתוח מערכות נשק

על סף שנה חדשה,נראה למנתחי אסטרטגיה עולמית,שמוסקווה מעדיפה בינתיים לצמצם התחייבויות ישנות בתחומי החברה,החל מטיפול חיוני במגיפת האיידס,עד כירסום בנגישות הכלל לחינוך גבהה.במקום שיפורים חברתיים, כפי שקיוו לראות במערב כסימן לתהליך קבוע וממושך של מעבר רוסיה למשק קפיטלסטי, נכנסת רוסיה מחדש ובמודע לתחרות שאפתנית עם ארה”ב בכל הקשור לתכניות העשויות לקבוע,עד אמצע המאה, מי תהיינה שתי המובילות בכל הקשור להשפעה אסטרטגית על הנעשה לא רק על כדור- הארץ אלא גם בחלל החיצון.סימני התחזקות סינית בתחומים דומים,הבאים כפועל יוצא מרווחי שיעבוד הצרכנות האמריקאית לפועל הסיני, מטרידים את רוסיה,שלא תהיה מוכנה לקבל הגמוניה סינית,לא רק במשוואה האסיאנית אלא העולמית והתשובה לכך היא בעיני מתכנני הקרמלין חידוש ההתעצמות.פרשנים העוקבים אחר התהליכים האסטרטגיים בקרמלין,מעירים שבניגוד למצב ששרר בשנים הראשונות אחרי התמוטטות ברה”מ, חוזרת “רוסיה החדשה” להתמודדות טכנולגית- צבאית מלאה עם המערב.עובדה זו בולטת בעיקר בתחום פיתוח אמצעי נשיאה/העברה של נשק השמדה המוני, המיועד לדברי הגנרלים של הנשיא פוטין, לתת מענה חדש ומקדים לתכניות אמריקאיות יקרות,שבראשן השלמת מערכת ההגנה עולמית נגד טילים.בתחום פיתוח מטוסי קרב כבר הורדו מהמדף תכניות שהעלו אבק וחלקן כבר בשלבי ריענון.

לא מודאגת מאירן או צפון-קוריאה

בימים אלה ערכו פיקוד חיל- הטילים,פיקוד החלל והצי הרוסי נסוי מוצלח של טיל באליסטי חדיש המיועד לחימוש צוללות גרעיניות.נוסף לכך באה הודעה על פיתוח דור חדש של טילים באליסטיים יבשתיים ושינויים קוטביים במערכת ההגנה נגד טילים ונגד מטוסים.כל אלה נועדו להעלות רוסיה מעמדה צבאית נחותה יחסית לארה”ב למצב אסטרטגי חדש, בו לא יהיה מקום להערכות נאיביות,שרוסיה קבלה כביכול ירידת כחה לטובת “שחקנים חדשים” ההולכים ומתעצמים,כמו סין והודו.בעניין זה למשל, פועל ממשל פוטין לחיזוק “הבנה אסטרטגית” עם שתי המדינות האסיאיות המאכלסות כשליש מאוכלוסיית תבל.רוסיה רוכשת בעקביות צרכני נשק חדשים, המשמנים גלגלי התעשיה כשהצרכנים יודעים שחנות הכלבו הרוסי, פועלת במלוא המרץ, עם מוצרים זולים בהשוואה לאלה שמציע המערב.הלקוחות,מאירן עד וונזואלה או תאילנד, יודעים שהספק הרוסי,הדורש תשלום במזומן, או בברטר שווה דולר, אינו מציג סייגים או מנסה לאכוף נורמות חברתיות ומוסריות.דרך הטיפול הרוסי בנושא התגרענות אירן וצפון-קוריאה למשל,מהווה דוגמא טובה למדיניות המוכיחה שבשלב זה אין מוסקווה מודאגת.תחושת הסכנה המאפיינת המזרח- התיכון,מערב- אירופה או אסיה, בכל הקשור להתגרענות האירנית והסחיטה הגרעינית של צפון קוריאה,אינן בעיה רוסית.בעיני הרוסים, אין המדינות הקיצוניות והמתגרענות מהוות איום,כשלאיש ממנהיגיהן אין ספק שאם יווצר אילוץ דחוף לרסן שאיפותיהם -הדבר יעשה ללא “היסוס מערבי” בלי קואליציות והתרפסות בפני האו”ם.בשלב זה ממלאת אירן למשל,צורך כלכלי,גורם המחזק המשק הרוסי ומספק עבודה לרבבות, בעיקר במרכזי התעשיה הכבדה והמינהל.במשוואה זו אין ברוסיה תומכים ברעיון אמברגו נשק כזה או אחר שיוטל על טהרן.

לומדים מהשקעות ביטחון אמריקאיות

ניתוח התגובות הרוסיות בשאלת אירן,שעקרונותיה זרים לרוסים לא פחות מאשר לאמריקאים,מלמד שמוסקווה רואה בעימות הדיפלומטי עם טהרן,סממן “מלחמה קרה זוטא” המאפשר לה להופיע כשוטר אזורי,המגן על לקוחות ומונע תגובות מערביות מהסוג הלוחמני, כפי שקרה בעירק.אין ספק שרוסיה לא תסייע לצמצם איומי אירן או צפון קוריאה ולא תתנתק ממקור הכנסה חשוב רק כדי לפייס את ארה”ב או הקהיליה הארופית וישראל.מבחינת הקרמלין השאלה תהיה מה המחיר שהמערב מוכן לשלם ומה יש לארה”ב להציע לעם הרוסי,שבדומה לעם האמריקאי,מגלה שתכניות ביטחון שאפתניות,אינן רק שאלת עצמה, אלא גורם קיום משק המבוסס על תעשיה מתקדמת. אחת הדוגמאות הנלמדות על ידי הרוסים,היא זו של תכנית שידרוג והטענת דלק גרעיני בנושאת המטוסים האמריקאית קרל-וינסון.הפעולה נעשית בהשקעה של כשני מיליארד דולר והיא לבדה יוצרת באיזור ניופורט 3500 מקומות עבודה.דוגמאות דומות יש למכביר.מהכרזות הקרמלין עולה שבדומה לפעולה האמריקאית,כך תייצר רוסיה תכנית פיתוח מערכות חדשות,תשדרג קיימות וכך,תוך ייצוא נשק מאסיווי,היא תספק עבודה מגבול לגבול.תכניות כאלה ואחרות בתחום הטכנולוגיה הצבאית, יאפשרו לטכנאי הרוסי לקנות אותם מוצרי מותרות מתוצרת סין ולהנות מכיס מלא, שפירושו בטן מלאה ושביעות רצון מהממשל .

אופק אסטרטגי חדש

התהליך המסתמן איפוא באופק האסטרטגי,מחייב שינויי תפיסה בסיסית דווקא בעולם המערבי,הנחלש בשיטתיות על רקע ההצפה בסחורות סיניות זולות,המקנות אשליית “חנות הכל בדולר” וטובת הנאה מלאכותית של הפרט צמא המותרות,מול שמירה על נכסי ביטחון לאומי,שהיום יותר מאשר בעבר, משמש מנוע כלכלי.אין ספק שממשל פוטין מנתח נכון הטמפרטורה הבין לאומית ואגב חיוכי פיוס “ומניירות מערביות” כביכול,מחזיר את רוסיה למלחמה קרה,הניטשת ללא מסך- ברזל,ללא טוטאליטריות אך עם אגרוף פלדה חדש,המוסתר בכפפת פרווה.

(יורם המזרחי הוא עיתנואי וותיק ומי שהיה מפקד ראשון של איזור דרום לבנון א.ד.ל כיום חי בקנדה.מרצה באוניברסיטה)

ריכוז מאמריו של יורם המזרחי באתר הידען
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~345956060~~~184&SiteName=hayadan