סיקור מקיף

קרן וולף העניקה את פרסי קריל להצטיינות מדעית לשנת 2022 לעשרה מדענים צעירים

בין זוכי הפרס השנה: חוקרים שפיתחו אסטרטגיות טיפול חדשות בסרטן, אלצהיימר והפרעות על הספקטרום האוטיסטי; חוקרת הבוחנת את היווצרות החיידקים בתינוקות והשפעתם הבריאותית; וחוקרים שגילוייהם מיושמים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים

הזוכים מטקס הענקת פרס קריל יחד עם פרופ' דן שכטמן ורעות ינון ברמן, מנכל"ית קרן וולף. צילום : ליאור דסקל, זוג הפקות
הזוכים מטקס הענקת פרס קריל יחד עם פרופ' דן שכטמן ורעות ינון ברמן, מנכל"ית קרן וולף. צילום : ליאור דסקל, זוג הפקות

פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי הוענק השבוע (שלישי, 26.4.2022) לעשרה חוקרים וחוקרות ישראלים צעירים מבריקים עבור תרומתם הייחודית בתחומי מחקריהם. הפרס מוענק לחוקרים שגילו נחישות, יוזמה ויצירתיות והוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, רפואה, חקלאות והנדסה.

פרסי קריל הוענקו בנוכחות בכירי האקדמיה בישראל: פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית; פרופ' זיו רייך, סגן נשיא מכון ויצמן למדע; פרופ' שמעון מרום, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים בטכניון; פרופ' מרק שטייף, רקטור אוניברסיטת תל אביב; פרופ' חיים היימס, רקטור אוניברסיטת בן גוריון בנגב; ויו"ר קרן וולף בפועל, פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל וזוכה פרס וולף. כמו כן נכחו בטקס דיקנים, ראשי מחלקות וחוקרים מובילים.

הפרסים מיועדים לחברי סגל אקדמי מצטיינים מאוניברסיטאות המחקר בישראל, שטרם קיבלו קביעות. ועדת השיפוט של הקרן בוחרת את הזוכים והזוכות מתוך עשרות מועמדים שהאוניברסיטאות מגישות. הבחירה מבוססת על שיקולים של הצטיינות, נושא המחקר וחשיבותו.

המועמדים לפרס קריל, ובפרט הזוכים בו, נחשבים לחוקרים המבטיחים בישראל אשר צפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד. השאיפה לזכות בפרס היא אבן דרך במסלול ההתפתחות האקדמי.

קרן וולף ומשפחת קריל מעניקות את הפרס מדי שנה, מאז שנת 2005, לזכרם ולכבודם של בנימין וגיטלה קריל מנסבך שלנגר ז"ל. הענקת הפרסים מסמלת את הזיקה של משפחת קריל למדינת ישראל ואת אמונתה בקשר ההדוק שבין מדע לחזון.

מנכ"לית קרן וולף, רעות ינון ברמן: "כל אחד ואחת מהמועמדים לפרס ראויים להערכה עצומה. מועמדותם מבטאת הוקרה והבעת אמון אדירה משום שהאוניברסיטאות רואות בהם את מובילי הדור הבא של האקדמיה הישראלית. הזכייה בפרס היא נקודת ציון חשובה במיוחד בהתפתחות האישית האקדמית. ואכן חוקרים צעירים רבים שזכו בפרס לאורך השנים השתלבו לימים בתפקידי מפתח במחקר המדעי בישראל ובעולם. אנחנו גאים בזוכי פרס קריל לשנת 2022 על הישגיהם יוצאי הדופן והיבחרם לנבחרת החוקרים המבטיחים של האקדמיה בישראל".

הזוכים והזוכות לשנת 2022:

ד"ר הייתם עמל מהמכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים: ד"ר עמל זוכה בפרס על תרומתו לפענוח מנגנונים מולקולאריים במוח ולפיתוח תרופות ואסטרטגיות טיפוליות חדשות להפרעות על הספקטרום האוטיסטי ולמחלת האלצהיימר. תגלית חשובה שלו העלתה כי לאוטיזם ולאלצהיימר מנגנון מולקולארי משותף שיכול להוביל להפרעות נוירולוגיות.

ד"ר יהונתן רוכמן מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן: ד"ר רוכמן זוכה בפרס עבור עבודתו המקורית בהסבר תופעות קוונטיות בחומר מוצק שלהן השלכות חשובות בנושאים של מוליכי-על ושזירה קוונטית במערכות מרובות חלקיקים. תרומתו להבנת התהליכים הללו תוכל להועיל בין היתר לשיפור חישובים קוונטיים המתבצעים בסביבה רועשת הפוגעת בדיוק החישוב.

ד"ר גילי ביסקר מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב: ד"ר ביסקר זוכה בפרס על תרומתה לפיתוח סנסורים אופטיים ולהבנת הפיזיקה של מערכות מורכבות מחוץ לשיווי משקל. במחקרה הדגימה שגם בסביבה מורכבת כמו דם ותרביות תאים אפשר לזהות ולכמת סמנים ביולוגיים חשובים – כולל חלבונים, אנזימים, מיקרו-רנ״א ומטבוליטים – ולנטר את פעילותם בזמן אמת.

ד"ר מורן יסעור מהפקולטה לרפואה, המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולארית באוניברסיטה העברית בירושלים: ד"ר יסעור זוכה בפרס בשל מחקריה על אוכלוסיות חיידקים בתינוקות והשפעתן על בריאות הילד. במעבדתה חוקרים את טריליוני החיידקים בגוף האדם, את הגורמים להיווצרותם בינקות ואת השפעת הרכבם על בריאות הילד.

ד"ר אורי בן-דוד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב: ד"ר בן-דוד זוכה בפרס על תרומתו להבנת הבסיס התאי והמולקולרי של אנאפלואידיה בסרטן, כלומר תופעת השינוי במספר הכרומוזומים בתא הסרטני. במעבדתו פועלים למציאת דרכים לפגיעה סלקטיבית בתאי סרטן מבלי לפגוע בתאים בריאים. יישומים עתידיים של המחקר כוללים פיתוח של תרופות חדשות לסרטן ורפואת סרטן מותאמת אישית.

ד"ר יהונדב בקנשטיין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון: ד"ר בקנשטיין זוכה בפרס בשל מחקריו פורצי הדרך לפיתוח חומרים פרובסקיטים האלידיים בעלי יכולת תיקון עצמית, הנחוצים להתמודדות עם הבלאי המהיר במכשור אלקטרוני. התגלית במחקריו חיונית לטכנולוגיות הדורשות תוחלת חיים ממושכת כמו רכיבים אלקטרוניים בהתקני חלל ובגוף האדם וכן ליישומים דוגמת הפקת אנרגיה סולארית ושיפור תקשורת קוונטית.

ד"ר סיון רפאלי אברמסון מהפקולטה לכימיה ומדעי החומרים במכון ויצמן למדע: ד"ר רפאלי אברמסון זוכה בפרס בשל תרומתה להבנת מצבים שהאור מעורר בחומר מוצק. היא עוסקת בחישובים קוונטיים של חומרים

בעלי מבנה מורכב לשם בחינת האינטראקציה בין אור וחומר. קבוצת המחקר שלה משתתפת בגיבוש כללים עקרוניים לעיצוב חומרים, לשימושים יעילים יותר באנרגיה מתחדשת ולדרכים חדשות לשמירת מידע קוונטי.

ד"ר רון רוטבלום מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון: ד"ר רוטבלום זוכה בפרס על מחקריו בקריפטוגרפיה ובפיתוח וניתוח של מערכות הוכחה יעילות לווידוא נכונות של תוצאות חישובים. מערכות הוכחה כאלה, שצמחו מתוך עבודות בתיאוריה של מדעי המחשב, מעוררות עניין הולך וגדל מחוץ לשדה האקדמי, במיוחד בהקשרים של מטבעות קריפטוגרפיים ואפליקציות בלוקצ׳יין.

ד"ר איתי אייל מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון: ד"ר אייל זוכה בפרס על מחקריו בתחומי אבטחה וביצועים של מערכות מבוזרות. הוא מתמקד בעקרונות העומדים בבסיס מערכות אלה, המתפתחות במהירות לאור השגשוג של מטבעות קריפטוגרפיים ופלטפורמות חוזים חכמים. תוצאות עבודתו מיושמות בתעשייה ובקהילת הקוד הפתוח לשם פיתוח מערכות מבוזרות בטוחות ויעילות יותר.

ד"ר עילי קובץ' מהפקולטה למדעי הטבע, המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: ד"ר קובץ' זוכה בפרס על תרומותיו בתחום הקוסמולוגיה התיאורטית ושילובן עם נתוני סקרים אסטרונומיים חדישים. עבודתו בוחנת מזווית פנומנולוגית-תיאורטית שאלות שטרם פוענחו בחקר התפתחות היקום. הוא מפתח מודלים חדישים ופרסם עבודות חשובות הנוגעות לקרינת הרקע הקוסמית ומהות החומר האפל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן