פרויקט בינלאומי ינסה לזהות בפעם הראשונה את שפת הלוויתנים

השבוע הושק פרוייקט Project CETI (Cetacean Translation Initiative). הפרוייקט, שיימשך לכל הפחות 5 שנים, הוא פרוייקט רב תחומי שיישלב ידע מתחומי הביולוגיה הימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית, בלשנות ועוד

כולנו מכירים את שירת הלוויתנים, אבל האם בקרוב נוכל להבין את שפתם ואולי אף לתקשר איתם? בפרוייקט שאפתני ראשון מסוגו בעולם, מבקשים חוקרים מאוניברסיטת חיפה, CUNY בניו יורק, אוניברסיטת הרווארד, MIT ושותפים נוספים, לפענח את שפת הראשתנים (לוויתני זרע) ואף ליצור את הבסיס לדיאלוג ראשון מסוגו עם יונקי הים הענקיים.

במסיבת עיתונאים שנערכה השבוע (19.4.21) בדומיניקה שבאיים הקריביים, שם יחל המחקר, השיקו החוקרים את פרוייקט Project CETI (Cetacean Translation Initiative). הפרוייקט, שיימשך לכל הפחות 5 שנים, הוא פרוייקט רב תחומי שיישלב ידע מתחומי הביולוגיה הימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית, בלשנות ועוד, הוא ייעזר ברובוטים תת ימיים חדשניים וכמובן במאות שעות צלילה שיאפשרו הידוק הקשר בין הצוללים ולוויתני הראשתנים, שיכולים להגיע למשקל של כ-50 טונות ולאורך של 18 מטרים.

"הראשתנים משמיעים קולות נקישה בעת הציד וקולות אחרים, בתדרים אחרים, כשהם נמצאים בחברת לוויתנים אחרים – במה שהוא ככל הנראה סוג של פעילות חברתית במבנה שבטי. האם אלה רק קודים פשוטים של תקשורת או שאולי שפה של ממש? האמת היא שאין לנו מאגר נתונים גדול מספיק, כך שאנחנו פשוט לא יודעים. לאור ההתקדמות של יכולות של בינה מלאכותית ולמידת מחשב, עלה לנו הרעיון שאם נצליח לאסוף מספיק מידע – על הקולות, על ההקשר החברתי שלהם, על קשר בין צלילים מסויימים והתנהגות מסויימת – נוכל לפתח אלגוריתמים שיגידו לנו האם מדובר בשפה או לא. וכמובן שהחלום הגדול שלנו הוא שאם יתברר שזו אכן שפה, אולי נצליח לתקשר עם הלוויתנים", אמר פרופ' דני צ'רנוב מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, אחד ממובילי המחקר.

מי שעומד בראש הפרוייקט הייחודי הוא פרופ' דיוויד גרובר, ראש הפרוייקט המדעי מ-CUNY. פרופ' צ'רנוב הוא המנהל האופרטיבי של הפרוייקט וחבר בוועדה המדעית המובילה. שמות מובילים נוספים הם פרופ' שפי גולדווסר, מברקלי/MIT, המתמחה במדעי המחשב ופענוח צפנים, פרופ' רוב ווד מהרווארד, מנהל מערך הרובוטיקה, פרופ' מיכאל (מייקל) ברונשטיין, ראש מערך הבינה המלאכותית מאימפרייל קולג', פרופ' שיין גירו, החוקר המוביל של הליויתנים הראשתנים כיום בעולם ועוד.

יחד עם פרופ' צ'רנוב החוקרים של אוניברסיטת חיפה שלוקחים חלק בפרוייקט הם ד"ר רועי דיאמנט, המתמחה באקוסטיקה תת ימית, גם הוא מבית הספר למדעי הים וד"ר ברכה ניר, ראשת החוג להפרעות בתקשורת. חוקרי אוניברסיטה חיפה אחראים על הקמת תחנת המחקר והפעלתה בדומיניקה, על הקמת מערך כלי השיט המחקריים, מערך המצופים, מערך הרובוטים ולמעשה כל הצד האופרטיבי של המחקר. "זוהי גאווה גדולה עבורנו להוביל פרויקט מחקר מהמרתקים ביותר שנעשו בזירה הימית אי פעם, ושלממצאיו המחקריים השפעה משמעותית על בעלי החיים יוצאי הדופן הללו", אמרו פרופ' צ'רנוב, ד"ר דיאמנט וד"ר ניר.

"השתתפותם של שלושה חוקרים מהאוניברסיטה בפרויקט המחקר היוקרתי לצידם של החוקרים המובילים בעולם מהרווארד, MIT וברקלי, מעידה על  העשייה המחקרית הענפה שנעשית באוניברסיטה ובבית הספר למדעי הים בפרט", אמר פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. יפה! אז יש לנו אדם אחד שחזה במקרה אחד שבו התקשורת האמריקאית מרחה אותו, אבל עדיין לא הפנים שזה לא המקרה הבודד, אלא השיטה כולה. אותו אדם מוזמן לצאת מבועת התהודה שלו שכוללת האת ערוצי התקשורת המקובלים, ומנועי החיפוש של גוגל, יוטיוב ופייסבוק ולחפש את האמת על התבטאויות נוספות של טראמפ. אין לי רצון להגן על כל מה שטראמפ אמר, אבל אותו אחד ואחרים עשויים להיות מופתעים ממה שיגלו, גם אודות האקונומיקה. הם גם יותר ממוזמנים לקרוא את הספרים שהמלצתי עליהם בתגובה הראשונה.

    משעשע אותי גם המנגנון הזה, שבו כותב מאמרים באתר מעיר הערות קטנות כאלו, פוליטיות בהחלט, כהקדמה לא רלוונטית לנושא אחר, מתוך ציפייה שאף אחד לא יתפוס אות בבולשיט הזה, וכאשר מישהו כן תופס אותו, מיד קופץ מצד מישהו נוסף ומקווה שהאתר לא ייגרר לביצה הפוליטית, לא לפני שהוא משמיע מספר הערות פוליטיות משל עצמו, כמובן. עד כאן מודעות עצמית.

  2. למר איפסום: הו הו! חדשות של ממש: בין מליון השטויות שטראמפ פלט (שתית כבר אקונומיקה נגד קוביד?) דבר אחד (!) התברר כנכון (אם להאמין למישהו שקורא לעצמו ליברל ובה בעת תומך בטראמפ). בהחלט משרה של אדם נשך כלב וראוי לראש החדשות.

    אבל יותר חשוב מזה: אני חושב שכדאי לשמור על האתר הזה נקי מפוליטיקה. יש מליון אתרים פוליטיים בעברית, אבל כמעט אפס אתרים שהנושא המרכזי בהם הוא מדע.

  3. עברית שפה קשה ?
    גם אם המיזם הוא בינלאומי ראוי לומר ולכתוב
    בעברית מ י ז ם ולא ללהג בלעז ״פרויקט״ …

  4. חוששני שעתידן הבית של האתר קצת חושש מביקורת עמיתים, ולכן בוטלה האפשרות להגיב למאמריו. כנראה שהוא צודק בחששותיו, בעיקר לנוכח ההגדרה השגויה שהוא מספק כבר בתחילת המאמר למונח "פייק ניוז". בקיצור נמרץ, פייק ניוז זה לא מה שטראמפ אמר. מאז ומעולם פוליטיקאים אמרו המון דברים שהקשר בינם לבין המציאות לא בהכרח קיים (וטראמפ, בהיותו לא פוליטיקאי, סיפק דברי אמת בקצב מדאיג מאוד). פייק ניוז זה מה שערוצי התקשורת אומרים על הדברים שטראמפ אמר.

    בנקודה הזו אין לי אלא להפנות את עתידן הבית הנכבד לערוך מחקר והוא יותר ממוזמן לקרוא את הספר "הסדנה להנדסת התודעה" מאת חנן עמיאור, העוסק בתקשורת הישראלית, ו"סוכני בורות (כיצד חותרת התקשורת הממוסדת כנגד החברה החופשית)" מאת מארק לוין, העוסק בתקשורת בארה"ב. שניהם זמינים בעברית, ואני לא יודע מי מהם יותר מחריד עבור צרכן החדשות הישראלי.

    ולסיום, פנינה קטנה מהיממה האחרונה על טראמפ, התקשורת, ומה שמתברר אחרי חודשים ספורים של דיווחים שקריים:

    https://www.youtube.com/watch?v=WpdoDM_N5XU

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן