פוקויאמה: המאבק בטרור אינו מאבק בין תרבויות

יאיר אטינגר , הארץ

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/terrorculture240304.html

פרופ' פרנסיס פוקויאמה “לא שולל את האפשרות” שבעיראק ובמדינות ערביות נוספות יכוננו בעתיד משטרים דמוקרטיים וליברליים. אחרי מלחמת העולם השנייה יועצים אמריקאים שללו אפשרות של דמוקרטיה ביפאן, והצלחת הדמוקרטיה ביפאן הופכת אפשרית גם את כינונו של משטר דומה בעיראק, סיכם ואמר וזכה לתשואות של למעלה מאלף צופים, בהם בכירי אקדמיה ישראלים ואורחים מחו”ל, באולם סמולרש המהודר בקמפוס ברמת אביב.

ב-1989 הפך פוקויאמה, אז סגן מנהל צוות התכנון במחלקת המדינה של ארה”ב, כוכב אקדמיה ותקשורת חובק עולם, בזכות המסה “קץ ההיסטוריה” שכתב, ובה הצביע על קריסת הקומוניזם באירופה כנקודת מפנה בתולדות המין האנושי. הוא טען שערכי המערב, ובראשם הדמוקרטיה הליברלית, הופכים כלל-עולמיים והאנושות עומדת בפתח עידן חף מעימותים אידיאולוגיים.

“חלק זה של העולם הוא מאלה שבהם התיזה נראית הכי פחות תקפה”, אמר פוקויאמה על ישראל ורעיון “קץ ההיסטוריה”, המתבסס על משנתו של הפילוסוף הגרמני הגל. “עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ו-9.11, חשוב שנבין שיש אידיאולוגיה העוינת למערב הרבה יותר ממה שהקומוניזם היה אי פעם”. אין לפוקויאמה עניין, לדבריו, לגונן על התיזה שלו 15 שנה אחרי פרסומה, אך הוא ממשיך להניח שאין אידיאולוגיה – חילונית, הדגיש – שתתנער מערכיה של הדמוקרטיה.

כיום דיקן בית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה”ב, פוקויאמה נותר מרצה עולמי מוערך ומבוקש גם אחרי מתקפת 11 בספטמבר 2001 ובעת שארצו נלחמת להחלפת משטרים במזרח התיכון. במלאת 15 שנה לפרסום המאמר בכתב העת “נשיונל אינטרס”, אתמול נחת בישראל כאורח אוניברסיטת תל אביב והתקבל בחמימות רבה בפאנל לצד שני ראשי ממשלה לשעבר: שר האוצר בנימין נתניהו, ויו”ר מפלגת העבודה שמעון פרס.

“המאבק בין ישראל לחמאס ובין ארה”ב לאל-קאעדה אינו מאבק בין תרבויות”, ואחת הראיות לכך הם סקרים המראים שמרבית אזרחי מדינות ערב היו מעדיפים להגר לארה”ב. אכן, הסיבה העיקרית ל”אופטימיות” כדבריו היא הטענה שמאחורי המשטרים הקנאיים יש “מאסות” של ערבים מוסלמים המשחרים לחופש.

אך לצד זאת יש “חדשות רעות”: בשעה שכל אחד יכול להשיג נשק, האיסלאם הקנאי משפיע באופן גורלי על המערב, כפי שהיה ב-11 בספטמבר. פוקויאמה מודאג מהאופן שבו מדינות אירופה מתמודדות עם הגידול במיעוטיהן המוסלמיים והערביים, והשלכות החיכוך הזה על הטרור. לדעתו, שלא כמו האמריקאים, שלדבריו לא התחמקו מדיון פנימי על גזענות במשך עשורים, האירופים לא עסקו בכך במידה משכנעת, ובארצותיהם “הליברליזם המודרני לא בנוי להתמודד עם אתגרים של רב-תרבותיות”.

הדוברים הישראלים דנו בעיקר במחבלים המתאבדים כמבחן לתזה של פוקויאמה. פרס אמר כי מאחורי התופעה עומדים “אנשים שחוששים שהמודרניות תהרוס את דרך החיים המסורתית”, ואמר שחדירת הדמוקרטיה למדינות ערב אפשרית רק בתנאים של חירות ורווחה כלכלית. כפי שקרה בטורקיה, אמר, “כלכלה מודרנית תוביל אותם לדמוקרטיה”. נתניהו אמר, כי התזה של פוקויאמה היתה ב-1989 מרשם לעידן חדש בתולדות האנושות, יותר מאשר תיאור מצב. הוא אמר כי קנאי האיסלאם יצרו “שטיפת מוח טוטליטרית” העולה אף על זו של הקומוניזם בכך שהיא מקדשת את כל האמצעים. לדבריו, “עלינו לשנות את התרבויות שבהן הם מגדלים את הפנאטים הללו, אבל זה קשה. עלינו להיות משוכנעים בדברים של פוקויאמה. השאלה היא הרצון לעשות את מה שנחוץ כדי להגן על עצמנו”.

ידען בעקבות אירועי 11 בספטמבר
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~795573571~~~34&SiteName=hayadan