סיקור מקיף

סרטוני הניסויים שערך איתן סטיבה כפי שצולמו בתוך תחנת החלל * הנחיתה נדחתה

היום, ג’ 19/4/2022 בשעה ארבע אחרי הצהרים שעון ישראל ייכנסו איתן סטיבה ושלושת חבריו למשימת החלל הפרטית AX-1. עדכון: הנחיתה נדחתה בכ-12 שעות

עדכון: עקב תנאי מזג האוויר בקרבת חופי פלורידה הנחיתה של חברי צוות AX-1 נדחתה בכ12 שעות. במקום חמש בערב היום היא תהיה מחר בחמש בבוקר שעון ישראל

איתן סטיבה מבצע את ניסוי הקריספר הישראלי בתחנת החלל הבינלאומית. מתוך הטלוויזיה של נאסא
איתן סטיבה מבצע את ניסוי הקריספר הישראלי בתחנת החלל הבינלאומית. מתוך הטלוויזיה של נאסא

כך נראה האסטרונאוט איתן סטיבה בעת ביצוע ניסוי ה-CRISPR של החוקרים ד”ר דודו בורשטיין מביה”ס ע”ש שמוניס באוניברסיטת תל-אביב וד”ר גור פינס ממכון וולקני. בניסוי זה נבדקים רכיבים שונים של טכנולוגיית דיאגנוסטיקה בתנאי מיקרו-כבידה בתחנת החלל הבינלאומית. הצלחת הניסוי תתרום בכך שחוקרים יוכלו להשתמש במערכות ה-CRISPR לדיאגנוסטיקה מדויקת של חיידקים ווירוסים שעלולים לתקוף אנשי צוות במשימות חלל ובעתיד אף לאבחן מחלות בחקלאות חלל.

פעילות מוחית בתנאי מיקרו כבידה

מצורף תיעוד האסטרונאוט איתן סטיבה בעת ביצוע ניסוי המדידות של פעילות מוחית בתנאי מיקרו-כבידה באמצעות מערכת EEG מתקדמת (המשמשת לרישום הפעילות החשמלית במוח). במסגרת הניסוי, נעשה ניטור של מדדים קוגניטיביים מהאסטרונאוט איתן סטיבה באמצעות מערכת EEG חדשנית של חברת brain.space המאפשרת התאמה אוטומטית ומדידת פעילות מוחית ברזולוציה גבוהה. לאור התכנון למשימות חלל ארוכות טווח, מעקב אחר רווחתם של אסטרונאוטים לאורך תקופות ארוכות הופך להיות הכרחי. בפרט, קיים צורך קריטי לפקח על פעילות המוח ועל התפקוד הקוגניטיבי של השוהים בתנאי מיקרו-כבידה לאורך זמן. מטרת הניסוי, אשר נעשה בשיתוף חברת brain.space והמעבדה של ד”ר אורן שריקי מאוניברסיטת בן גוריון, היא ניטור הפעילות המוחית של האסטרונאוט איתן סטיבה ואסטרונאוטים נוספים בכדור הארץ לפני, אחרי ובמהלך שהותם בתחנת החלל במצב מנוחה ובעת ביצוע פעולות קוגניטיביות שונות בכדי למדוד את השפעת המיקרו-כבידה על התפקוד המוחי והקוגניטיבי.

צילום שדוני ברקים ותופעות חשמל אטמוספריות

סטיבה ביצע מספר צילומים עבור ניסוי תצפיות מהחלל של שדוני ברקים ותופעות חשמל אטמוספריות נוספות (ILAN-ES). במסגרת הניסוי, צילם איתן סטיבה סופות ברקים מעל ניו קלדוניה, ליד אוסטרליה, לאחר מכן מעל רואנדה ולבסוף מעל פפואה, ניו גינאה. את הניסוי מוביל פרופ’ יואב יאיר, דיקן ביה”ס לקיימות באוניברסיטת רייכמן. הניסוי בשיתוף תחנות קרקע ברחבי העולם אלפי סופות ברקים מתרחשות בכל רגע נתון ברחבי כדור-הארץ, בקצב ממוצע של כ-50 ברקים בשנייה. הניסוי ILAN-ES עוסק בתצפיות מתחנת-החלל על סופות ברקים ועל תופעות אופטיות באטמוספירה העליונה, הקשורות לברקים חזקים במיוחד. תופעות אלה נקראות שדוני-ברקים, הן מתרחשות בין הגבהים 50 ל-90 ק”מ ומצולמות על ידי איתן סטיבה מתחנת החלל הבינלאומית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.