סכרים/ ד”ר אסף רוזנטל

ד”ר אסף רוזנטל

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/rosentaldamms.html

ממפעלי הבניה היותר גדולים, יקרים, מסובכים וידועים ובמקביל המשפיעים יותר על סביבתם. אין בכוונתי לסקור את מעלותיהם ומעללי בוניהם, להיפך, אביא מס‘ דוגמאות של סכרים גדולים שגרמו נזק עצום ובלתי הפיך לסביבתם.
בסין הולך ומוקם אחד הסכרים שעם סיומו יהיה מהגדולים בעולם. הסכר הידוע כסכר שלושת הנהרות מוקם במקום בו מצטרפים שני נהרות לנהר ה ינג-צה שהוא אחד הנהרות הארוכים בעולם, האיזור כולו ידוע בנופו המיוחד והיפה כאשר תסתיים בנית הסכר יוצפו שלושת הקניונים, ואיתם יוצף שטח של כ מליון קמ”ר. האגם יכסה את אחד הנופים היפים בסין, אתרים ארכאולוגים חשובים, וכמובן את מה שהיה ביתם של מליוני תושבים שיפונו. בין היתר טוענים מתנגדי הסכר טוענים כי הוא יהווה נקודת תורפה שאליה יכוונו נסיונות חבלה של מתנגדי המשטר. חבלה בסכר אחרי הקמתו תיגרום לשטפונות שיציפו איזורים עירוניים, כלומר פגיעה קטלנית במיליוני אנשים.
סכר גלן הוקם בקניון על נהר הקולורדו, בתחילה התנגדו הגופים הירוקים להקמת הסכר ואחרי זמן הסירו התנגדותם? היום טוען מי שישב ראש במועדון ”סיירה“ כי הסרת ההתנגדות היתה הטעות הגדולה בחייו! בגלל הסכר אין השטפונות העונתיים מנקים את החול מדפנות הקניון, מה שגורם לחדירת מיני צמחים פולשים, מה שמביא לפגיעה בבעלי החיים המקומיים, בעקבות פניה חוזרת של מועדון סיירה מאפשרים פתיחת הסכר בעונת השטפונות והמצב חוזר לקדמותו.
בלאוס מתכננים הקמת סכר ללא סקר מקיף על הפגיעה הסביבתית ותוך פנוי של כשבעת אלפים איש. סכר קריבה הוקם בזימבאבואה על הזמבזי, הסכר יצר אגם ענק, שממנו פונו כשישים אלף אנשים במה שנקרא “מבצע נוח”. חוסר אפשרות לשלוט בכמויות המים בתקופת הגשמים גורם כל שנה לשטפונות קטלניים במורד הנהר במוזמביק. סכר חדש המוקם על הנילוס מעורר חששות רבים הסכר המוקם תחת השם מרואה -המבדה ממוקם על הנילוס בסודן מצפון לחרטום. כוונת המקימים לספק כחמישים אחוז מצריכת החשמל בסודן אבל, תוך כדי הקמתו של הסכר יפונו מאדמתם כחמישים אלף איכרים, יוצפו אתרים ארכאולוגים ופרה-היסטורים מיוחדים ויחודיים. הגופים הירוקים בעולם רואים בהתנהגות ממשלת סודן בתכנון הסכר מבחן לכוונת הממשל לשלטון הוגן ומתחשב בנתינים.
להתייבשותו של אגם צ‘אד סיבות רבות, רובן בעיקבות פעלות אנושית. עכשיו מסתבר כי חלק נכבד יש לסכר שהוקם במעלה נהר הדג‘יה. מי הנהר הוטו לשתי תעלות כדי לאפשר השקית שטחי חקלאות. כל עונת גשמים עולות התעלות על גדותיהן ומציפות שטחים ובתים ונגרם נזק רב, לעומת זאת, מי הנהר אינם מגיעים ליעדם הטיבעי: אגם צ‘אד.
המוכר והידוע מכל הסכרים (לפחות בסביבתנו הקרובה) הוא ללא ספק סכר אסואן . הצורך בסכר התעורר בגלל ריבוי האוכלוסין והדרישה לחשמל מחד וכן בגלל התיישבות חקלאים חדשים בדלתת הנילוס באיזורים מוכי שטפונות. מתכנני הסכר חשבו לווסת את הזרימה בנהר וע”י כך למנוע את נזקי השטפונות. הסכר הראשון הושלם ב 1902 ומייד התגלה כבלתי מספיק ולכן הוגבה פעמיים , כאשר למרות ההגבהות התברר כי הסכר אינו ממלא תפקידו הוחלט לבנות סכר גדול במעלה הנהר. הסכר החדש שהושלם ב-1970 יצר אגם ענק שכיסה אתרים ארכיאולוגים חשובים. אילו לא היתה מתבצעת פעולת הצלה היה האגם מכסה את אחד מאוצרות הארכאולוגיה היפים והחשובים בעולם: מקדשי אבו -סימבל ניצלו ע‘י אונסקו בתיקצוב גופים רבים .
מקדש אבו סימבל ניצל אבל הסכר מספק רק שליש מכמות החשמל שהיה אמור לתת על-פי הציפיות, זאת בגלל שקיעת משקעי סחף באגם, סחף שמרים את מפלס המים ופוגע בתורבינות, מישטר השטפונות בדלתת הנילוס נקטע והטיט המזין אינו מגיע לשדות החקלאות. מאחר והשטפונות מבוקרים אין אספקת חול לחלקו המיזרחי של הים התיכון ואת החוסר ניתן לראות בחופינו. בגלל חוסר בהספקת טיט חלקה הצפוני של דלתת הנילוס שוקע ומי ים שחודרים למערכת גורמים להמלחת בארות ובשלב הבא לשקיעת מיבנים והצפות אגמים מליחים בסביבת הדלתה שסיפקו חלק גדול מתצרוכת הדגים של מצרים ממליחים ומעבדים את כושרם להחזיק דגים. דגי מזרח הים התיכון קיבלו העשרת מזון ע‘י שטפונות הנילוס, אין שטפונות ואוכלוסית הדגים פוחתת. לגדות האגם שנוצר – אגם נאצר, גדלה צמחיה עבותה המהווה קרקע גידול לשחרורית נושאת בילהרציה והגידול במחלת המעיים משמעותי.
סכר חדש שמעורר התנגדות רבה הוא סכר בוג‘גלי המתוכנן לקום על הנילוס אחרי עוזבו את אגם וויקטוריה. על פי סקר במזרח-אפריקה מתברר כי: סכרים שנבנו לשם יצור חשמל וכן לחלוקת מים באזורים יבשים גורמים לאיום משמעותי על מגוון המינים החים בגופי המים, וכן, למרות הכוונות להפנות מים לשמוש ע”י אוכלוסיה באזורים יבשים ניפגעים התושבים באיזורים בהם מוקמים הסכרים. הפגיעה מתבטאת בצורך להתפנות מאיזורי מחיה, ובסכנת הצפות באיזורים סמוכים להקמת הסכרים. למרות ניסיונות גופים רשמיים להפחית את התלות במתקנים הידרו– חשמליותעדיין יש מקום לשיפור ע‘י הגברת השימוש בתחנות גאז ויותר מכך במתקנים תרמו-גאולוגים, כלומר ניצול גייזרים ומעינות חמים לאורך השקע האפריקאי.
דגי סלמון וצלופחים אינם מצליחים להשלים את מחזור חיהם בגלל סכרים‮ . שני המינים מחלקים את חיהם בין האוקינוסים לנהרות‮, ‬הסכרים בנהרות מונעים את עליתם במעלה הנהר והתוצאה היא כי בכל העולם יש ירידה של כ שלושים אחוז באוכלוסיותיהם‮. ‬בהתחשב בעובדה ששני המינים נחשבים למעדן מבוקש בעולם כולו הרי זו פגיעה קשה בכלכלת דיגים במדינות רבות
יותר ממחצית הנהרות הגדולים בעולם סכורים. לפתחי הנהרות הסכורים לא מגיעים משקעים וזה גורם לבליה מואצת של אזורים נרחבים בלגונות וגופי מים שנמצאים בשפכי הנהרות.
בנובמבר 2000 התכנסה תת-וועדה לענייני סכרים של הבנק העולמי. יחד עם ארגון השימור העולמי, להערכת היתרונות והחסרונות של סכרים בשורה האחרונה כותבים המשתתפים כי: “הסכרים שנבדקו, מייצרים פחות חשמל, מספקים מי השקיה לשטחים קטנים ופחות מי שתיה מהצפיות בתכנון”.
כמובן שיש יתרונות רבים לסכרים רבים אבל כמו תמיד כדאי תמיד לשכלל את היתרונות כנגד החסרונות והנזק כאשר ביסוד התכנון צריך לעמוד העקרון של פתוח בר קימא. כלומר אחרי כל הבקורת יש לדעת כי תחנות הידרו-חשמליות הן אחד האמצעים היותר נקיים לייצור חשמל ולכן חיוביות לסביבה, רק שכאשר בונים סכרים ותחנות יש ללמוד מטעויות העבר, לחשב את כל ההשלכות הסביבתיות ולבנות כך שהסכר לא יפגע בסביבה ובאוכלוסיה המקומית כלומר שוב: פיתוח בר קימא !

ריכוז מאמריו של ד”ר אסף רוזנטל באתר הידען
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~162681187~~~218&SiteName=hayadan