סיקור מקיף

סוכנות החלל קוראת להצעות ניסויים לאסטרונאוט הישראלי השני וחפצים לירח

קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה מפרסמות היום קול קורא למדענים, חוקרים ויזמים לשליחת הצעות לניסויים שיבוצעו בחלל על-ידי איתן סטיבה

איור: נחתת הירח של תוכנית ארטמיס ממנה ימריאו האסטרונאוטים. איור: נאס"א
איור: נחתת הירח של תוכנית ארטמיס ממנה ימריאו האסטרונאוטים. איור: נאס"א

קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה קוראות למדענים, חוקרים ויזמים לשלוח את הצעותיהם לניסויים, אשר יבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית (בכפוף לאישור נאס"א) במסגרת מסעו של איתן סטיבה, הישראלי השני שיטוס לחלל.

הניסויים ייבחרו על ידי ועדה מדעית טכנולוגית בלתי תלויה אשר מורכבת מבכירים בתחומי האקדמיה, התעשייה והממשל בישראל, ובראשה תעמוד ענבל קרייס, בכירה בתעשיית החלל בישראל ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. את המשימה מובילה קרן רמון יחד עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה אשר מובילה את שותפות משרדי הממשלה בפרויקט.

לדברי ענבל קרייס תעשיית החלל העולמית נמצאת במגמת מעבר משליטה מובהקת של גורמים ממשלתיים לכניסת יזמים, חברות סטארט-אפ וגורמים עסקיים מהסקטור הפרטי. מגמה זו מובילה לתהליך מתמשך של הקטנת חסמי הכניסה ולהנגשת טכנולוגיות החלל לתחומים נוספים ולשילוב במוצרים הנוגעים לחיי היום-יום של כולנו.

"משימה זו מהווה הזדמנות נדירה לבצע ולקדם מחקרים פורצי דרך בחלל בהיקף נרחב, ומאפשרת לקהילת החלל הישראלית נגישות מהירה לתחנת החלל הבינלאומית בה תשתיות לביצוע מגוון רחב של ניסויים ולקידום אמצעים ומחקרים מדעיים. המחקרים צפויים לתרום לחיזוק היכולות המדעיות ברמה הלאומית, להבנת תהליכים טכנולוגיים, ולשיפור איכות החיים על פני כדור הארץ" אומרת קרייס.

רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון מסביר "שעות אסטרונאוט הן אחד המשאבים היקרים והנדירים ביותר בתעשיית החלל, משימה היסטורית זו לחלל תאפשר לנו להעניק הזדמנות יוצאת דופן לגופים רבים בישראל להשתלב בתעשייה זו. בכך, אנו מגשימים את החזון של רונה רמון ז"ל להשתמש בחלל לטובת הדור הצעיר בעולמות של חינוך, השראה, מדע וטכנולוגיה".

שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי: "אנחנו נמצאים בתחילתה של מהפכה עולמית בחקר החלל. בתוך שנים בודדות מרבית המחקר בתחום החלל יעבור מידיים ממשלתיות לידיים פרטיות, ולישראל יש הפוטנציאל להיות שחקנית מרכזית בתעשייה המתפתחת. משימה זו תקטין משמעותית את החסמים העומדים בדרכם של מדענים השואפים לערוך ניסויים בחלל, תאיץ את תהליכי פיתוח תעשיית החלל האזרחית בישראל ותביא עימה הזדמנויות משמעותיות ליזמים הישראלים. כל זאת כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח שמשרד המדע והטכנולוגיה מקדם, ליצירת תעשייה מקומית של כ-350 חברות בתחום החלל האזרחי, המעסיקות כ-25 אלף עובדים ומגייסות למעלה מחצי מיליארד דולר בהשקעות פרטיות מדי שנה".

במסגרת המשימה צפויים להישלח ניסויים והדגמות מדעיות וטכנולוגיות של חברות מסחריות בתחומי התקשורת, אסטרופיזיקה, רפואה מרחוק, חקלאות, אופטיקה, חיישנים, רובוטיקה, ועוד. ביצוע הניסויים במסגרת זו יאפשר לחברות הישראליות להשתלב בפרק זמן קצר יותר בשוק החלל הבינלאומי. משימה זו תתרום לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה העולמית בפעילות רציפה ולאורך זמן בחלל.

קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה יפעלו לספק לסטארט-אפים וחוקרים ישראלים, שייקחו חלק במשימה, גישה לפלטפורמות מדעיות וטכנולוגיות בתחנת החלל הבינלאומית, ככל הניתן באמצעות שיתופי פעולה עם סוכנויות חלל זרות אשר כרגע נמצאים בשלבי התהוות ראשוניים. בנוסף, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה מתכוונת לפרסם במהלך הרבעון הראשון של 2021 קול קורא למחקרים בתחומי המדע והטכנולוגיה שיבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית. ההגשה תהיה פתוחה בין היתר למיזמים שיבחרו במסגרת הקול הקורא של קרן רמון.

חברי הוועדה המדעית טכנולוגית: יו"ר הועדה, הגברת ענבל קרייס, מנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, מר אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מזכיר הועדה מר אלירן חמו, דוקטורנט במחלקה למדע והנדסה של חומרים, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אבישי אייל, ראש המעבדה לאופטיקה ופוטוניקה, ראש התוכנית לתואר ראשון בבית הספר להנדסת חשמל, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' אהוד בכר, דיקן הפקולטה לפיזיקה, אסטרופיסיקאי, מנהל מכון אשר לחלל הקודם, טכניון-מכון טכנולוגי לישראל, פרופ' אורית שפי, ראש מסלול ביו הנדסה, חברת סגל ננוטכנולוגיה וחקר המוח, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת בר אילן, ד"ר אסנת לוקסנבורג, מנהלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות, ד"ר ג'ייקוב כהן ,מדען ראשי במכון מחקר נאס”א איימס ויועץ לקרן רמון, פרופ' דן בלומברג, ראש המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית, סגן הנשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי, אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דרור חרץ, חבר סגל בבית הספר לרפואה סקלר, אוניברסיטת תל אביב, ראש תחום מחקר וחדשנות במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מנכ"ל ומייסד VBL BIOTECH, ומר צחי שנרך, ראש מערך טכנולוגיות וענפי השוק ,סגן מנהל רשות החדשנות.

רוצים לשלוח חפץ לירח?

סוכנות החלל הישראלית, במשרד המדע והטכנולוגיה מזמינה אתכם, הציבור הרחב להציע חפץ שמדינת ישראל תישלח לירח במסגרת תכנית ארטמיס, שבה נאס"א תשגר את החללית אוריון למסלול מסביב לירח!

במסגרת משימת ארטמיס 1 תשגר נאס"א בשנת 2021 החללית "אוריון" למסלול מסביב לירח ללא אסטרונאוטים, כדי לבדוק את כלל המערכות ולוודא את בטיחותן לפני מסע מאויש. לכבוד התחלת המסע המרגש בחזרה אל הירח – לסוכנות החלל הישראלית יש זכות ייחודית לצרף למסעה של החללית "אוריון" לירח ובחזרה מספר פריטים סמליים וקטנים! החפצים יושבו אלינו בתום המסע לירח ויוצגו לקהל הרחב.

תוכנית ארטמיס כוללת פיתוח תוכניות ארוכות טווח, ביניהן התבססות בירח כבסיס יציאת אסטרונאוטים למסעות לעומק במערכת השמש. בין השותפים בתוכנית מדינות, חברות טכנולוגיה ותעשיות חלל ברחבי העולם. גם טכנולוגיית חלל ישראלית צפויה למלא תפקיד חשוב במשימה, כשחליפות חלל ייחודיות מתוצרת חברת סטמראד הישראלית שסוכנות החלל הישראלית תומכת בה צפויות לשמש את האסטרונאוטים ולהגן עליהם מפני קרינה.

משימת ארטמיס 1 שתשגר נאס"א בנובמבר 2021, תהיה אמנם ללא אסטרונאוטים אך על סיפון החללית "אוריון" תשב אסטרונאוטית בובה בשם זוהר שתלבש את חליפת סטמראד על מנת שיהיה ניתן לבחון את יעילות ההגנה מפני קרינה ולוודא את בטיחות האסטרונאוטים במסע המאויש בהמשך.

אז מה תוכלו להציע לשלוח לירח?

כאן אנחנו זקוקים למוחות היצירתיים שלכם, אז בואו וספרו לנו מה הייתם שולחים לירח ובחזרה!

כמה דגשים חשובים להצעות:

  • החפץ יוכל לשמש לצורך חינוך, תצוגה לקהל, הגדלת המודעות לעיסוק בחלל וכדומה.
  • החפץ צריך להיות קטן, ככל שיהיה קטן יותר, ירבו סיכוייו להיבחר. בכל מקרה, הממדים של החפץ לא יעלו על 43 ס"מ גובה, 50 ס"מ רוחב ו 21 ס"מ עומק.
  • על החפץ להיות קל משקל ככל הניתן. ככל שיהיה קל יותר – ירבו סיכוייו להיבחר.
  • לא ניתן לשלוח מכשיר אלקטרוני מכל סוג, ולא חפץ המכיל בטריות או נוזלים כלשהם.
  • לא ניתן לשלוח חפץ רעיל/מסוכן/נפיץ מכל סוג.
  • לא ניתן לשלוח חפץ שביר, למשל כזה העשוי זכוכית.
  • לא ניתן לשלוח פריטי אספנות כמו בולים או מטבעות.

החפצים הנבחרים יפורסמו בהמשך באתר ובעמודי הניו מדיה של סוכנות החלל הישראלית.

את ההצעות יש לשלוח עד ליום שני, 4.1.2021 בשעה 12:00.

לפרטים והרשמה: https://www.space.gov.il/node/131719

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. אין וכמעט לא היה מה לנסות בחלל. היו כמה ניסויים של תפקוד המערכות בגוף בעל חי ואדם בתנאי חוסר משקל, ששיאם היה משלוח אסטרונאוט גריאטרי לחלל עשרות שנים אחרי שכבר היה בחלל, בכאילו לבדוק איך גופו יתפקד. זה היה תרגיל פרסום די מוצלח לנאסא.
    יש חשיבות לפיתוח טכנולוגיות לשימושים בחלל, רוב המחקר והפיתוח הזה לא צריך אנשים בחלל.
    יש חשיבות למדע בחלל, טלסקופים וכו'. אבל אנשים על טלסקופ בחלל לא יאפשרו לו לפעול.
    יש חשיבות במסעות של אנשים לחלל לצרכי קידום המודעות להנדסה ומדע ולחינוך.
    אבל מה – כבר הקימו את תחנת החלל, כמות המחקר שנעשה שהיה בעל משמעות זניח. רק שצריך להעסיק את האסטרונאוטים בחלל. אז אנא שלחו הצעות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן