סביבות וירטואליות – ספר חדש בסדרת האוניברסיטה המשודרת

אבי בליזובסקי

הסרט מטריקס מביא לידי קיצוניות את האפשרות של מחשב לברוא עולם ולתת לנמצאים בו הרגשה כאילו זה העולם האמיתי. במציאות המצב אולי לא קיצוני כל כך אבל הטכנולוגיה מתקדמת לכיוון שיאפשר אשליות ולא רק אופטיות.
לאחרונה יצא לאור בהוצאת האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל וההוצאה לאור של משרד הבטחון ספרו של ד"ר דורון פרידמן סביבות וירטואליות. פרידמן הוא חוקר במעבדת המציאות המדומה באוניברסיטת UCL בלונדון. מחקריו עוסקים בקשר שבין סביבות מדיה מתקדמת, ובפרט מציאות מדומה, לבין המוח האנושי. נוסף לכך הוא עוסק ביישומים שונים של בינה מלאכותית הן במחקר האקדמי והן לצרכי התעשיה.
מסתבר שהחזון הזה של מציאות מדומה, שקיים כבר משנות החמישים, צריך לעבור עדכון בעידן האינטרנט. בפרק ח' בספר, או בעצם בהרצאה השמינית בסדרה בגל"צ הוא מספר כי חזון הבינה המלאכותית מהתקופה המוקדמת דיבר רק על העולם הפיזי. על פי חזון זה, בעתיד יהיו חיינו שלובים באלה של רובוטים פיסיים, אינטליגנטיים יותר או פחות. דומה שהגיע הזמן לעדכן את החזון הזה, ולהכיר בכך שחלק גדול מחיינו אנחנו מבלים לא רק בעולם הפיסי אלא גם בעולם וירטואלי או וירטואלי למחצה, המתווך על ידי אמצעי התקשורת. העולם הזה יהיה מאוכלס לאו דווקא ברובוטים פיסיים אלא בדמויות וירטואליות אינטליגנטיות.
בהמשך הפרק מתאר פרידמן שימושים להרכבת אלמנטים וירטואליים על גבי תמונה המשקפת את המציאות. יישומים צבאיים מסוג זה כבר נמצאים בשימוש הטייסים. המחקר עוסק היום ביישום של המציאות המועשרת גם לחיילי היבשה, נניח שחייל כזה חובש קסדה, או בעתיד משקפיים מיוחדים, כך שהוא רואה את שדה הקרב כשעליו סימונים מסייעים. למשל הוא יכול לראות את המרחק המדויק מעצמים שונים מוצג בצורה מספרית, או אפילו לראות סימונים על יחידות אויב מסתתרות, בהנחה שהן צפו מעמדה אחרת ומיקומם הוזן במערכת ושודר אליו בתקשורת אלחוטית.
בתחום הרפואי, ניתן לקבל נתונים שהתקבלו ממכשירי הדמיה ולהציג אותם באופן ויזואלי על גוף החולה או על תמונה של החולה. בשעת תכנון הניתוח, או אולי אפילו בשעת הניתוח עצמו, הרופא יכול לראות את הנתונים הללו ונתונים נוספים, נוסף על כך שהוא רואה את החולה מבעד לעיניו כרגיל. כביכול הרופא הוא בעל יכולת ראיין רנטגן. באופן דומה יכולים טכנאי מטוסים במקום לסחוב ספרי הדרכה, לראות את הדיאגראמות משורטטות על פני המכשיר שהוא צריך לבדוק או לתקן ממש בזמן העבודה, מסתבר שהמפרט הטכני המודפס של מטוס בואינג 777 כבד יותר מהמטוס עצמו. באופן דומה ניתן לחשוב על יישומים לעזרה בניווט, דמינו שאתם רואים מידע כתוב המפרט מה נמצא בכל בניין באיזור של בנייני משרדים בעיר גדולה, או דמיינו שאתם הולכים בתוך שרידים של עיר עתיקה, אבל רואים את החלקים שנהרסו משוחזרים ומוצגים כמידע וירטואלי. אוניברסיטאות אחדות בבריטניה מאעורבות בפרויקט שמאפשר בין היתר להציג מידע וירטואלי על רמות קרינה, רמות זיהום, מיפוי גיאולוגי, צינורות תת קרקעיים – כל אלה בזמן שמסתובבים בעולם האמיתי, בהסתמך על שילוב של מעקב מיקום מדויק ומפות קיימות. הממשק לא חייב להיות לביש כמו קסדות, אלא יכול גם להיות מחשב כף יד.
בתחום הספורט אנו מכירים למשל שיטת להלבשת פרסומות באצטדיון באופן וירטואלי, כך שיהיו פרסומות שונות בערוצים שונים המקרינים את אותו משחק (למשל בעברית לצופים בישראל וברוסית לצופים ברוסיה במשחק הכדורגל בין שתי הנבחרות).
מרבית הפרקים עוסקים מן הסתם בצופה בודד הנכנס לעולם שכולו ממוחשב, אך אחד הפרקים עוסק גם בתיאוריות ובפתרונות המעשיים הראשונים לפיתוח קהילות וירטואליות. וגם על ההבדל בין סרט קולנוע למציאות מדומה – בסרט קולנוע אפשר לעשות "קאט" ולעבור לסצנה הבאה. במציאות מדומה, המשתמש מזהה את עצמו עם מיקום המצלמה ולא כצופה מהצד ולכן "קאט" כזה משמעותו קפיצה במרחב (טלפורטציה בלע"ז).
בקיצור, ספר המשלב תיאוריות ומציאות ואולי מציאות ודמיון, כדי לקבל תמונה (אמיתית?) על העולם הוירטואלי.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~600697829~~~80&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן