מתוך האתר של משרד המדע התרבות והספורט
חלל ב-11 בדצמבר 1995, במסיבת עיתונאים אשר התקיימה עם סיום ביקורו של רוה”מ דאז מר שמעון פרס אצל נשיא ארה”ב דאז, מר ביל קלינטון, נמסר על:” הסכמה להתחיל בניסויים מבוססי חלל בשימוש בר-קיימא במים ובהגנת הסביבה” וכן כי במסגרת מאמץ זה, ארה”ב תאמן אסטרונאוטים ישראלים להשתתפות בתוכניות אלה”.
במסגרת שיתוף פעולה זה, ובהמשך להסכם שת”פ שנחתם באותה שנה בין ראשי נאס”א וסל”ה סוכם על ביצוע ניסוי ישראלי אשר יופעל ע”י אסטרונאוט ישראלי ואשר ישוגר בקיץ 2002. המטעד אשר פותח באחריות סוכנות החלל הישראלית:
“Mediterranean Israeli Dust Experiment (MEIDEX),” כולל מערכות חישה מרחוק בתחומי התת-סגול, הנראה והעל-אדום הקרוב של הספקטרום בעלי מערך גלאים אלקטרואופטי .
הניסוי ישוגר במעבורת החלל COLUMBIA על מנת להשיג הדמיות מכויילות של אבק מדברי הנישא מעל ימים ויבשות.
הניסוי יספק נתונים מדעיים אמינים בנושא תרחיפים אטמוספיריים וכן נתונים משלימים למערכות
ה- Total Ozone Mapping Spectrometer
(TOMS) ו- Moderate-Resolution Imaging Spectro-radiometer instruments. (MODIS)
של NASA.
באחת הטיסות העתידיות של מעבורת החלל, האסטרונאוט הישראלי יבצע את הניסויים במערכות החישה מרחוק במשך טיסה בת שבועיים.
הניסוי העיקרי הנו חקר השינויים במרחב הגיאוגרפי של התכונות הכימיות והפיסיקליות של איירוסולים מדבריים כולל נתוני מיקום ושינויים בציר הזמן של מקורותיו, איזורי השיקוע וההסעה.
איזור העניין העיקרי של הניסוי הוא איזור הים התיכון וסביבותיו הקרובים.
מבצעי תמיכה בו-זמניים מוטסים ומבוססי קרקע, כוללים תצפיות אופטיות ודגימה ישירה של האבק האיירוסולי.
ניסוי MEIDEX במעבורת כולל מדידות מרחוק שלהקרינה המפוזרת ע”י חלקיקי האבק האירוסוליים בשישה אורכי גל שונים מהתת-סגול הקרוב עד העל-אדום הקרוב.
המטעד כולל מצלמה רדיומטרית CCD המורכבת על מערכת גימבל המאפשרת כיוון.
המצלמה תפעל בתחומי הספקטרום הנ”ל.
אורכי הגל כוללים שניים המצויים במערכת ה-TOMS וארבעה הנכללים במערכת MODIS.
מצלמת וידיאו רחבת שדה ראייה בתחום האור הלבן תאפשר תצפית על איזור נרחב סביב איזור שדה הראייה של מכשיר הניסוי וזיהוי נוככחות של איירוסולים.
המצלמה תכוון לאיזורים מתאימים ותשמש לתצפית על נפח אטמוספירי הכולל איירוסולים מדבריים, עם עקבה קרקעית של 100 2ק”מ, מעל ים או יבשה.
המצלמה אשר תעבור הליך קליברציה לפני הטיסה, תעבור הליכי קליברציה גם תוך כדי הטיסה תוך שימוש בירח ובמטרות על פני האדמה.
האסטרונאוט יבצע מדידות של ראות בזויות דרך האטמוספירה תוך שימוש במערך מטרות קרקעיות שנבחרו מראש.
שילוב המדידות מהמעבורת, מהמערכות המוטסות וממדידות הקרקע יאפשר השוואה של נתונים כגון ממערכות ה-TOMS וה-MODIS לגבי אותם האיירוסולים ואימותם.
חיזוי היווצרות פלומות של איירוסולים ומיקומם תוך שימוש במודל ישמש לתכנון הניסויים שיבוצעו ע”י האסטרונאוט וישוגרו אל המעבורת.
כמו כן פלומות כאלה יאותרו ע”י האסטרונאוט אשר יבצע עליהם את התצפיות ואת הקלטת הנתונים.
החוקרים הראשיים של פרוייקט MEIDEX הם: פרופ יהויכין יוסף ופרופ. זאב לוין.
שאר החוקרים – פרופ. יורי מקלר, פרופ. פטר ישראלביץ,
ד”ר אליעזר גנור, ד”ר אדם דביר, ד”ר אדמונד קלודז,
ד”ר יואב יאיר וד”ר תמיר רייזין.
טייס ח”א הישראלי אל”מ אילן רמון מתאמן מזה מספר שנים בארה”ב במתקני אימון אסטרונאוטים של NASA.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~331460785~~~102&SiteName=hayadan
