נגיף הקורונה: שלושה היבטים שבהם המשבר עשוי לשנות את חיינו באופן קבוע

רוב האנשים מניחים שכל האמצעים האלה להילחם בנגיף יהיו זמניים, ובשלב כלשהו — תוך חודשיים, שישה חודשים או 12 — החיים ישובו למסלולם והעסקים יהיו כרגיל. במידה מסוימת, ייתכן שכך יהיה. אבל שינויים רבים יכולים להיות קבועים.

מאת יוהאן פורטוונגל מרצה בכיר, בית הספר למינהל עסקים קינגס, קינגס קולג' לונדון

ביטול טיסות בעקבות מגיפת הקורונה. המחשה: shutterstock
ביטול טיסות בעקבות מגיפת הקורונה. המחשה: shutterstock

ההכרה שהחיים עומדים להשתנות לתקופה ארוכה מתחילה לקנות אחיזה. כדי לשטח את העקומה של התפרצות הקוביד-19, מונהגים כעת אמצעים רדיקליים של ריחוק חברתי במספר גדל והולך של מדינות. מבקשים מאנשים – או מורים להם – לבודד את עצמם בבית. במדינות רבות בתי הספר סגורים. כך גם לגבי תיאטראות, ברים ובתי קולנוע. ממליצים לא לנסוע, לנופש או לעסקים. גבולות נסגרים.

רוב האנשים מניחים שכל האמצעים האלה להילחם בנגיף יהיו זמניים, ובשלב כלשהו — תוך חודשיים, שישה חודשים או 12 — החיים ישובו למסלולם והעסקים יהיו כרגיל. במידה מסוימת, ייתכן שכך יהיה. אבל שינויים רבים יכולים להיות קבועים.

מערכות חברתיות, בין אם כלכלות שלמות או ארגונים פרטניים, אינרטיות וקשה מאוד לשנות אותן. עם הזמן, חברות עסקיות מתפתחות למבנים מורכבים וביורוקרטיים, עם כל כך הרבה שגרות מושרשות שכמעט בלתי אפשרי לשנות אותן. גם כלכלות נעות במסלול שתלוי בנתיב. זה אומר שהן בדרך כלל מתנגדות לשינויים רדיקליים, ובמקום זאת נעות בנתיב שברוב המקרים נגרם על ידי אירועים קטנים או תקלות היסטוריות. גם אם המועמד הדמוקרטי לנשיאות ברני סנדרס ותומכיו היו רוצים לראות את זה, ארה"ב לעולם לא תהפוך לדנמרק.
אבל בזמנים של משבר יסודי, נפתח חלון הזדמנויות לשינוי. לפעמים חלון ההזדמנויות הזה מנוצל בכוונה תחילה כדי לשנות את מסלול הפעולה. לדוגמה, אחרי האסון בפוקושימה ב-2011, הקנצלרית אנגלה מרקל החליטה, די באקראי, שגרמניה תפסיק את התלות שלה באנרגיה גרעינית. במקרים אחרים, שינויים מהפכניים קורים כמעט במקרה, כפי שהייתה נפילת חומת ברלין.

בחקר מדעי החברה ציינו מזמן ששינוי סוציו-פוליטי לעיתים קרובות מתרחש בפרץ פתאומי: מערכת חברתית נשארת יציבה במשך תקופה ארוכה, עד שהלם חיצוני משבש אותה ומפעיל מסלול חדש.
ייתכן מאוד שנגיף הקורונה יהיה הלם חיצוני כזה, שיעצב מחדש באופן יסודי את האופן שבו אנו חיים בכמה תחומים. במקום פשוט להתאושש ולחזור למצב שלפני נגיף הקורונה, שינויים מסוימים יהיו קבועים. בשלושה תחומים של חיינו הכלכליים, ייתכן בהחלט שהשינויים שגרם נגיף הקורונה יישארו תקופה הרבה יותר ארוכה ממה שחוזים כעת.

נסיעות עסקים

נסיעות עסקים בדרך כלל נחשבות כקריטיות להצלחה של ארגונים שלמים וליעילות של הניהול שלהם. אין ספק שפגישות פנים אל פנים עוזרות לבנות אמון וקשרים, שלעיתים קרובות חיוניים כדי שפרויקט יצליח. אבל עכשיו כשעסקים וארגונים אחרים נאלצים לצמצמם באופן רדיקלי או להפסיק נסיעות עסקים, הם עשויים להבין שהן לא כל כך חיוניות בסופו של דבר – כל עוד מוצאים תחליפים שמצליחים.

עכשיו כשעובדים צריכים להסתמך על שיחות בסקייפ או זום במקום לטוס בכל העולם כדי להיפגש אישית, הם עשויים להבין שוועידות וידאו הן חלופה טובה שהיא יותר גמישה, ידידותית למשפחה ויותר בת קיימא מבחינה סביבתית. כך שבעתיד אולי נראה רמה משמעותית נמוכה יותר של נסיעות עסקים.

עבודה מרחוק

הסדרי עבודה גמישים נפוצים יותר ויותר. אבל עבודה נרחבת מהבית נחשבת לא טובה לאנשים, כי הם נוטים לעבוד יותר שעות. יש לה גם חסרונות מבחינת הארגונים כי היא מעלה את עלויות התיאום ומאבדים יתרונות קריטיים של נוכחות פיזית, כמו בניית קשרים ורוח צוות.
מהסיבות האלה יש סימנים לכך שיש לאחרונה תחייה מחודשת של המשרד הפיזי הקלאסי: כמה מחלוצי העבודה מרחוק החזירו את העובדים שלהם למשרד. אבל עכשיו כשהעבודה מרחוק היא הכרח, גם המעסיקים וגם העובדים יצטרכו לבנות יכולות ולהבין איך לעשות זאת ביעילות. אנשים ייאלצו ליצור שגרות חדשות, וארגונים יצטרכו למצוא דרכים ליצור מרחבים מקוונים שבהם תהיה אינטראקציה בין עמיתים מחוץ למפגשים הפורמליים. קשרים טובים במקום העבודה קריטיים לחדשנות ולעמידות של ארגון. עם הזמן יתברר מה ישמש כפינת הקפה הווירטואלית — מקום שבו עמיתים נפגשים, מרכלים ומחדשים.

נגיף הקורונה עשוי להכריח אותנו באופן קיבוצי להשתפר בעבודה מרחוק, שתוכל אז להתפתח כחלופה בת קיימא לעבודה במשרדים במרכז העיר.

שיבושים בענפי תעשייה

בענפים רבים כבר היו שיבושים משמעותיים לפני הפגיעה של נגיף הקורונה. האמצעים שננקטו כדי להילחם בנגיף הקורונה יאיצו את השינויים העצומים האלה. שירותי סטרימינג, לדוגמה, מאיימים על המודל העסקי המבוסס של יצירת והפצת תוכן, ואמזון הופכת למשבשת על דומיננטית במגוון רחב של ענפים.

"כלכלת ההישארות בבית" שחייב נגיף הקורונה תאיץ באופן דרמטי את המעבר מהישן לחדש, ותגדיל את החשיבות של עניינים כמו ריכוזיות שוק והצורך האפשרי ברגולציה.

השינוי יגיע גם מצד הביקוש וגם מצד ההיצע. יותר ויותר אנשים יתחילו להשתמש בשירותים האלה, ויתחילו לאהוב אותם, ויהפכו ללקוחות נאמנים. וגם צד ההיצע ישתנה. השחקנים הנוכחיים ייחלשו ואולי אפילו יפסיקו לפעול, והמשבשים ימשיכו להשקיע ממעמד מחוזק.
בתחומים אחרים השינוי יהיה דרמטי באותה מידה ואולי לטובה. לדוגמה, הכניסה של ההשכלה הגבוהה לתחום ההוראה מרחוק איטית, אבל עכשיו כשהמגזר נאלץ לספק מודולים דרך האינטרנט, לא סביר שהאוניברסיטאות יחזרו לחלוטין למצב הקודם. ההשכלה המקוונת מציעה הזדמנויות עצומות – מבחינת שווקים חדשים של סטודנטים והספקה זולה יותר הודות ליתרון לגודל.

שינוי מתרחש בפרץ, ונגיף הקורונה עשוי להוות הלם חיצוני קריטי שישנה חלקים מחיינו. אנחנו חושבים שהשינויים הנוכחיים בחיינו זמניים, אבל ייתכן מאוד שהם יהיו קבועים.

לכתבה ב-The conversation

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. הרבה עסקים,שירותים ומוצרים הם מיתרים,התפתחו ביגלל תפיסה מיושנת
    ומוטעת שכולם צריכים להיות מועסקים
    כדי להיותזכאים לפרנסה.
    ויש גם בדיחות על מחלת שטלטת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן