מאת קרול קייסוק יון ניו יורק טיימס
פרח הרפלסיה. תואר כבעל “ריח מעורר חלחלה, דוחה יותר מזה של נבלת תאו במצב ריקבון מתקדם”. תצלום: אוניברסיטת המדינה של פורטלנד
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/replesia.htrml
אחרי יותר מ-180 שנים של תהיות פוענחה תעלומת מוצאו של הצמח, שמייצר את הפרח הגדול ביותר בעולם. לדברי חוקרים, מקורו של צמח הרפלסיה יוצא הדופן – שקוטר פרחיו יכול להגיע לכ-90 סנטימטרים, ואשר תואר על ידי החוקר השוודי אריק מיוברג כבעל “ריח מעורר חלחלה, דוחה יותר מזה של נבלת תאו במצב ריקבון מתקדם” – הוא בקבוצה של צמחים עדינים, בהם חלבלוב הדור, סיגלית ופסיפלורה.
“זאת היתה הפתעה מוחלטת”, אומר ד”ר טוד ברקמן, בוטניקאי מאוניברסיטת וסטרן מישיגן והמחבר הראשי של המאמר, שהתפרסם החודש בגרסה המקוונת של כתב העת Proceedings of the National .”The
“Academy of Sciences “היו שחשבו שהרפלסיה מגיעה ממשפחה של צמחים גדולים אחרים המדיפים ריח רע, אולם אף אחד לא ממש ידע מה לעשות עם הצמח הזה”.
ד”ר ג'ון בימן, בוטניקאי ופרופסור אמריטוס מאוניברסיטת המדינה של מישיגן, אומר כי במשך 20 השנים שבהן חקר את הרפלסיה היה “אובד עצות” באשר למקורותיו. הוא שיבח את המחקר החדש ואמר כי לדעתו “ברקמן הציג טיעון מנומק היטב”.
הרפלסיה, שכולל 20 מינים שונים, הוא צמח משונה בכל מובן אפשרי. בנוסף לכך שהוא מייצר פרחים גדולים ומצחינים, הוא גם טפיל. בשונה מכמעט כל צמח אחר, אין לו עלים או רקמה ירוקה שמטרתה ללכוד קרני שמש לשם ייצור מזון בתהליך הפוטוסינתזה. תחת זאת, בבתי הגידול שלהם בעומק יערות דרום-מזרח אסיה, מתקיימים צמחי הרפלסיה באמצעות השחלת רקמותיהם העדינות דרך רקמותיו של צמח אחר, קרוב של הגפן, וגניבת כל החומרים המזינים שלהם הם זקוקים.
כמו כן, כפי שגילו בשנות ה-80 ד”ר בימן ובנו, ד”ר ריד בימן מאוניברסיטת ייל, הפרחים מואבקים על ידי זבובי פגרים המחפשים אחר נתחים נאים של בשר רקוב. כדי למשוך את הזבובים מפיק הרפלסיה את הצחנה.
אולם מוזרותו של הרפלסיה, שכה קסמה לביולוגים, הקשתה מאוד על השוואתו לצמחים אחרים ועל פענוח שאלת מוצאו. נראה היה כי אפילו המדע המולקולרי המודרני לא יכול לסייע בפתרון החידה. ביולוגים שבחנו את גנום הרפלסיה גילו כי יש בו מעט מאוד נתונים, שאותם ניתן להשוות לאלה של צמחים אחרים. מכיוון שהרפלסיה לא מבצע פוטוסינתזה, הוא איבד את הגנים לפוטוסינתזה או שהם שונו בצורה כה דרמטית עד שהשוואתם לגנים של צמחים אחרים נהפכה לחסרת ערך.
ד”ר ברקמן ועמיתיו התמידו במחקר ומצאו גן בד-נ-א המיטוכונדריאלי של הרפלסיה, שעדיין לא עבר שינוי ושאפשר היה להשוותו למינים אחרים. הבדיקה מיקמה את הרפלסיה בקבוצה הידועה כסדרת המלפיגיאלס. קוטרו של הפרח השני בגודלו בסדרת המלפיגיאלס הוא כ-10 סנטימטרים בלבד, נתון צנוע ביותר בהשוואה לממדים המרשימים של הרפלסיה.
בנוסף, החוקרים לא גילו קשר קרוב בין הרפלסיה לבין המיסטרסטמה – מין אחר של צמח טפיל מיערות דרום-מזרח אסיה, שעל אף קוטנו ועל אף שאינו מדיף ריח רע, שיערו כי הוא אחד מקרובי משפחתה של הרפלסיה.
בעוד שפרחי הרפלסיה הם בעלי נוכחות בולטת ולכן זכו שיוקדש להם מחקר רב, גוף הצמח, המשתרג כפטרייה סביב רקמות הצמח המארח, הוא נסתר ביותר, ולפיכך מידע רב על אודות הצמח נותר בלתי ידוע. בינתיים, היערות שבהם צומח הרפלסיה נהרסים במהירות ומספרם של הצמחים קטן במהירות.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~757510713~~~199&SiteName=hayadan
