מנהלי סוכנויות החלל בקונגרס ולנסיה: יש להגביר שיתוף הפעולה הבינלאומי בחקר החלל

טל ענבר, ולנסיה, מיוחד לאתר הידען

יש להגביר ולשפר את התאום בין סוכנויות החלל בעולם. כך מבקש מנהל נאס"א מייקל גריפין במפגש ראשי סוכנויות החלל של ארה"ב, קנדה, סין, הודו, אירופה ויפן במסגרת קונגרס החלל המתקיים בימים אלה בולנסיה.
מלבד שיתוף הפעולה, הדבר החשוב ביותר עבור גריפין היה לסיים את תחנת החלל כדי להתמקד בתוכניות אחרות כגון אוריון (תוכנית השיבה לירח, כשלוקהיד מרטין היא אחת מקבלניות המשנה העיקריות). נאס"א של ימנו מתרכזת בפיתוח חללית הנוסעים וחלליות המטען. גריפין הוסיף כי שובה של מעבורת החלל היה מוצלח הודות לפעולות הבטיחות שנקטה נאס"א.
מנהל נאס"א לא חשף מידע חדש, אלא הסתפק בפרספקטיבה חדשה באשר למטרותיה של ארה"ב בחלל. הוא התייחס ל"שותפות" ולחשיבות שלה לתוכניות החלל העתידיות. כדי להדגש את מאמציעה המחודשים של ארה"ב לשיתוף פעולה בינלאומי דיבר גריפין על מסעו מלפני שבועות אחדים לסין, במאמץ להקטין את ההבדלים בין שתי מעצמות החלל. עמדתה של ארה"ב נשארת כשהיתה. היא מחפשת להיות המובילה בתחום חקר החלל ולדברי גריפין, ארה"ב מחפשת להשיג את המטרה הזו באמצעות הפיכת שותף טוב יותר בשיתופי הפעולה הבינלאומיים. ואולם ארה"ב שומרת על עמדתה למניעת הפצתו של נשק מסוכן בעדיפות לפני שיתופי הפעולה גריפין גם אמר כי ארה"ב מחפשת שותפויות בתחום פרויקטי החלל, שיתנו יותר מאשר רק השתתפות של נאס"א בתקציב אותן סוכנויות.
למרות מגבלות אלה על המדיניות אומר גריפין כי ארה"ב מחפשת דרכים לבנות שותפויות בינלאומיות חדשות כמו זו שהושגה בתחנת החלל הבינלאומית.

ז'אן ז'אק דורדין, יו"ר סוכנות החלל האירופית אומר כי הסוכנות חייבת להיות שאפתנית יותר בכל הנוגע למדיניות תוכניות החלל של חבריה. עבורו, העתיד משמעותו גמישות, יותר שיתוף פעולה בינלאומי עם המדינות ומעל לכל בתוכנית תצפית כדור הארץ. העתיד גם משמעותו יותר טכנולוגיה וכן חקר היר, מאדים וכוכב חמה, וכן שירותים כמו GEMS – מערכות הגנה ואבטחה אזרחיות. הדבר העצוב היחיד השנה עבור סוכנות החלל היתה כשלון שיגורו של לווין קריוסאט, לווין חשוב כל כך עד שראשי המדינות החברות בסוכנות. החליטו לשגר את הלווין קריוסאט 2 ב-2009. הצלחות היו רבות: ונוס אקספרס, מארס אקספרס ונחיתתה של סמארט-1 על הירח.
נשיא סוכנות החלל היפנית (JAXA) ד"R קייג'י טאצ'יוואקה, התעקש על פיתוח מערכת לסיוע בעת אסונות טבע. הלווין אוסף נתונים כדי למנוע הרוגים באסונות כגון רעידות אדמה וצונאמי. ג'אקסה תשפר בהדרגה את המערכות הללו כדי למנוע אסונות באסיה. פרט לתצפיות על כדור הארץ. לסוכנות החלל היפנית יש תפקיד חשוב בחקר היקום ומערכת השמש. החללית סלן תחקור את הירח, לאחר שיגורה הקיץ ולדעת טאצ'יוואקה היא תהיה חיונית להכנה לקראת נוכחות אנושית קבועה על הירח.
סין של היום היא מעצמת על בתחום התעופה והחלל. זה מה שמבקש להבהיר סון לאיוואן, מנהל CNSA – סוכנות החלל הלאומית הסינית. לדבריו, הסינים מפתחים דור חדש וחשוב של לוויני תקשורת, ומגבירים את המחקרים בתחומי חלל אחרים. בחמש השנים הקרובות תבצע CNSA פרויקטים חשובים כגון תוכנית החלל המאוישת, תוכנית לחקר הירח, צילום ברזולוציה גבוהה של כדור הארץ, לוויני ניווט וכן דור חדש של משגרים.

הגנרל אנטולי פרמניוב, ראש סוכנות החלל הרוסית היה האחרון שדיבר. לדבריו, המטרה העיקרית היא היום תחום התקשורת, בעיקר תוכנית FSP שתסתיים בשנת 2015. סוכנות החלל הרוסית מתכננת לשפר את מערכות הקרקע ואת מערכת GLONASS – שכל הלווינים במערכת זו ישוגרו עד שנת 2010 (סה"כ 24 לווינים).
לדבריו, מתוכננים משימות מאוישות במעמקי מערכת השמש – החל מהשנים 2025-2030 ועקבות פיתוחה של מערכת תובלה למסלולים גבוהים בין השנים 2016 ל-2020. כמובן היגים אלה לא יהיו אפשריים ללא שיתוף פעולה בינלאומי.


ונוס אקפסרס: ד"ר גרהארד שוויין, חטיבת משימות מערכת השמש, מינהלת התוכניות המדעיות, סוכנות החלל האירופי

ונוס אקספרס היא המשימה הראשונה של סוכנות החלל האירופית לשכננו הפלנטרי הקרוב ביותר, נוגה. היא שוגרה בהצלחה על גבי טיל סויוז-פרגאט מבייקונור ב-11 בנובמבר 2005. בדיקה במסלול של החללית ומכשיריה בוצעה בהצלחה ב-11 באפריל 2006 והחללית הוכנסה למסלול סביב נוגה. השלב המדעי הנומינלי החל ביוני 2006.
המשימה נבחרה ב-2001 בתהליך תחרותי, שבו ביקשה סוכנות החלל רעינוות שיאפשרו לנצל את התכנון של מארס אקפסרס ואת היכולת של אותו קונסורציום תעשייתי כדי לבנות חללית שתהיה מוכנה ב-2005 במגבלות תקציביות הדוקות.
במיוחד היה אטרקטיבי להשתמש בחדש ברבים מהמכשירים שפותחו עבור מארס אקספרס ורוזטה בלא להתפשר על המטרות המדעיות של המשימה: מחקר מעמיק של האטמוספירה של כוכב הלכת, סביבת הפלסמה והאינטראקציה עם רוח השמש, וכן מחקר מעמיק של פני השטח. המכשירים תוכננו כך שיענו על שבעה נושאים: הדינמיקה של האטמוספירה, מבנה האטמוספירה הרכב האטמוספירה והכימיה שלה, שכבת העננים והערפילים, איזון הקרינה, תכונות פני השטח והגיאולוגיה, סביבת הפלסמה, ותהליכי בריחה של חומרים מכוכב הלכת. לאחר המתנה ארוכה תחזיר ונוס אקספרס את נוגה בחזרה למוקד העניין המדעי. בהרצאה יספק שוויין נתונים ראשונים מהמשימה.

וויאג'ר 1: מרצה: אדוארד סי.סטון, המכון הטכנולוגי של קליפורניה ונשיא האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה

לאחר 27 שנים של מסע ו-14 מיליארד ק"מ מכדור הארץ, הגיעה וויגא'ר 1 לקצה מערכת השמש. אטמוספירת השמש התרחבה באופן מפתיע ויצרה בועה ענקית המכונה הליוספירה המקיפה את כל כוכבי הלכת.
מחוץ לבועה שוכן החלל הבינכוכבי המלא בחומר מכוכבים אחרים. וויאג'ר 1 הגיעה לאבן הדרך הגדולה במסעה לחלל הבינכוכבי כאשר חצתה את גל ההלם העומד הנוצר כאשר רוח שמש במהירות על קולית מגיעה לקצה החלל הבינכוכבי.
וויאג'ר 1 חוקרת כעת את האיזור שמעבר לגל ההלם המסמל את השכבה החיצונית ביותר של אטמוספירת השמש, מקום שבו רוח השמש מאטה ונדחסת כשהיא נדחפת החוצה כנגד החומר הבינכוכבי המקיף אותה.
מאחוריה נמצאת וויאג'ר 2 שתחל בקרוב לחקור את הגבול האחרון הזה כששתי החלליות ימשיכו במירוץ שלהם לעבר החלל הבינכוכבי ועדיין יש להן מספיק כוח כדי לשדר לכדור הארץ.

* טל ענבר משתתף בקונגרס החלל כנציג מכון פישר למחקרים אטסרטגיים של תעופה וחלל.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~599010677~~~183&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן