סיקור מקיף

מי מפחד משכפול גנטי? (אריה סתר)

לכל מי שמפחד מהיטלרים משוכפלים. אל תשפכו את התינוק (למי שכיום אין לו אפשרות) עם המים

אריה סתר

עיצרו את השכפול האנושי – יש המרוויחים כסף על חולצת מחאה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/setter14.html

שכפול גנטי הוא צורת רבייה בה מתקבלים לפחות שני פרטים הזהים זה לזה בכל הכרומוזומים והגנים שלהם. מידת הדמיון בין הפרטים היא כמידת הדמיון בין תאומים זהים.

איך מתבצעת רבייה רגילה

צורת הרבייה השכיחה בממלכת החי והצומח היא כזו בה יש אם ואב והצאצא מקבל את מחצית הגנים של האב ואת מחצית הגנים של האם. כיצד נעשה הדבר? החומר התורשתי בכל תא בגוף נמצא בגנים הנמצאים בכרומוזומים. הכרומוזומים מופיעים בזוגות, כאשר כרומוזומים של אותו זוג נושאים בתוכם גנים לפרמטרים של אותן תכונות. כך בכרומוזום אחד יכול להיות גן לעיניים חומות ובשני של אותו זוג יכול להיות גן לעיניים כחולות או גם כן לחומות.

בתאי גוף האדם 23 זוגות כרומוזומים, סך הכל 46 כרומוזומים, אך בתאי המין (ביציות ותאי זרע), רק מחצית מספר הכרומוזומים, כלומר – 23. תאי המין נוצרים מתאים הכוללים מספר מלא של כרומוזומים והעוברים חלוקה לשניים. הכרומוזומים בתא המקורי מתחלקים בצורה אקראית בין שני תאי המין שנוצרו ממנו. כל כרומוזום מתוך זוג, מוצא את מקומו באחד מתוך שני תאי המין שנוצרו מהתא המקורי, כך שלאב או אם מסוימים יכולים להיות מספר אדיר של אפשרויות לביציות ותאי זרע שונים ומספר עוד יותר אדיר של אפשרויות לצאצאים עם קומבינציית גנים שונה.

מדוע אחים דומים מאוד, או קצת, או כמעט לא

בממוצע – מחצית מהגנים של אחים לאותו זוג הורים, הם משותפים. תיאורטית, אף כי בהסתברות אפסית שכנראה לא מומשה אף פעם, יכולים להיות אחים שאין להם אף גן משותף; מאידך יכולים להיות אחים עם מטען גנטי זהה (וגם זה ממש בהסתברות אפסית – למעט תאומים זהים שזה סיפור אחר). זו הסיבה לכך שיש אחים שדומים יותר אחד לשני ויש כאלה שנראים די שונים.

הצורה הטבעית של שכפול גנטי אצל בני אדם היא תאומים זהים. תופעה זו מתרחשת כאשר ביצית לאחר הפריה מתא זרע מסוים, במהלך ההתחלקויות הראשוניות שלה – נפרדת לשני גושים נפרדים. ברור שכל חלק נושא את אותו מטען גנטי ובשלב זה, כל חלק יכול להמשיך ולהתפתח בצורה מושלמת.

לחתוך עובר

אצל בעלי חיים רבים הצליחו לגרום להופעת תאומים זהים, פשוט על ידי חיתוך מכני של העובר בשלבים ההתחלתיים של ההיריון (בשעה שהוא גוש תאים שאין להם עדיין ייעוד ספציפי).

אצל אורגניזמים מסוימים בטבע, שכפול גנטי הוא צורת הרבייה הטבעית. אצל בעלי חיים אחרים המתרבים בצורה רגילה, יש בתנאים מסוימים, גם כן תופעה של שכפול גנטי.

היתרון של ההפריה (חוץ מעצם החוויה)

האבולוציה העדיפה את צורת הרבייה, בה שני פרטים מערבבים את החומר הגנטי שלהם ליצירת צאצא שונה מכל אחד מהם ובכלל – ליצירת צאצאים שכולם שונים אחד מהשני במטען הגנטי שלהם – בניגוד לאורגניזמים הראשונים ורבים מהאורגניזמים החד תאיים עד היום – המתרבים בצורה המהווה שכפול גנטי. הגיוון הגנטי הקיים באוכלוסייה, מעניק לה יתרונות רבים שלא כאן המקום לפרטם ולהסבירם, אך עובדה היא ששיטת הרבייה הכוללת הפריה, היא זו שהתבססה בטבע, למרות שבהתחלה הכל הלך בצורה של שכפול.

בשכפול גנטי אין הפריה

אפשר אולי להגדיר שכפול גנטי כרבייה ללא הפריה. גם המקרה של תאומים זהים עונה להגדרה הזאת כי אמנם הייתה הפריה שבעקבותיה התקבל עובר אחד, אך זמן קצר אחרי זה, הוא הפך לשניים (ללא הפריה נוספת – בניגוד לתאומים לא זהים ששם יש שתי הפריות – שתי ביציות ושני תאי זרע).

קיימות שתי דרכים לשכפול גנטי שבוצעו בבעלי חיים. האחת אותה הזכרנו ובוצעה כבר לפני שנים רבות, היא הטכניקה בה חותכים עובר בשלב ההתפתחות הראשוני למספר חתיכות ואז מקבלים מספר עוברים. שכפול כזה מתבצע כאשר עוד לא יודעים מה יצא מהעובר הזה. השיטה השנייה שהיא השנויה במחלוקת, היא השיטה בה יוצרים שכפול גנטי מחיה, או אדם קיימים. דבר זה נעשה על ידי לקיחת גרעין תא מהגוף, המכיל את כל הכרומוזומים (ובתוכם את כל המטען הגנטי) והשתלתו במיקרומניפולציה כגרעין של ביצית שהוצא ממנה החומר הגנטי שלה.

ברור שבשכפול כזה מקבלים עובר ולאחר מכן תינוק שהוא דומה למקור של השכפול כמו תאום זהה – אבל הוא עדיין תינוק. אי אפשר לשכפל חיה או אדם ולקבל זהה להם באותו גיל. את התינוק צריך לגדל ולחנך; הוא יהיה דומה למקור פחות מאשר תאום זהה, כיוון שהוא יגדל בדור אחר.

הזדמנות לצאצא למי שאין לו

אין מה לחשוש שמישהו או מישהם ישכפלו לנו פה היטלרים או אינשטיינים. אף אחד לא יממן זאת. בינתיים אפשר לגדל עובר רק ברחם אנושית וגם זו מגבלה. מי בכל זאת ירצה לעשות זאת – אולי מישהו שירצה לשכפל את עצמו. לא יהיה זה משום הארכת חיים, כי לתולדת השכפול תהיה תודעה משלו. זה יהיה כמו בן (או בת) למישהו (או מישהי) שלא יצא להם להביא צאצאים בצורה הרגילה – ובדרך הזו יוכלו לתת הזדמנות נוספת לגנים שלהם להביא צאצאים לעולם. מה רע בכך?
זה לא נשמע יותר גרוע מטיפולי הפריה המקובלים היום, נכון?..

ידען ראשית החיים
ידען אריה סתר

ספקות בעולם המדעי באשר להצלחת השיבוט האנושי שאמור להיוולד בינואר

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~383340500~~~47&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן