ארכיאולוגיה / מעריכים שמדובר באציל מאזור ריחו – אולי שליט האזור – שנקבר במערות קומראן
ליאור קודנר, הארץ, חדשות וואלה
תצוגת הקבר ודמותו של האציל(למטה). עצמות אופייניות לבעלי שרירים מפותחים מקור: מוזיאון ישראל
יותר מ-50 שנה סורקים ארכיאולוגים ממקומות רבים בעולם את אזור צפון ים המלח, בחיפוש אחר המגילות הגנוזות. לפני כ-10 שנים נתקלו החוקרים בתגלית משמעותית אחרת, באחת ממערות קומראן: גופתו של אציל, שחי ככל הנראה באזור יריחו לפני כ-6,000 שנה. מהשבוע, בתום שנים של שחזור, מוצגת התגלית במוזיאון ישראל בירושלים.
ב-1993 הגיעה משלחת ארכיאולוגים של רשות העתיקות למדבר יהודה כדי לחפש אחר קטעי מגילות נוספים. בסריקה של מערה קטנה במצוק הדרומי של ואדי אל-מכוך, המשקיף על יריחו, הם מצאו מטבע בודד מתקופת החשמונאים. אחד החוקרים ביקש להמשיך ולחקור את המקום, ומצא במערה פיסות בד זעירות. בעקבות הגילוי באה לאתר משלחת גדולה של ארכיאולוגים לחפירה מסודרת.
תחילה נחשף צרור מטבעות, שהעיד על כך שבמערה ביקר בעבר אורח חשמונאי. לצד המטבעות מצאו הארכיאולוגים ערימת בדים מונחת על גבי מחצלת, ובה שלד אדם שהונח בתנוחת עובר. תנוחה זו מרמזת לדעת החוקרים על אמונה קדמונית, הקושרת את המוות עם לידה מחדש.
בזכות האקלים היבש במדבר יהודה, הקבר נשמר במצב טוב. האציל התגלה כשהוא לבוש בחצאית מעטפת, ולמותניו חגורה ארוכה ומהודרת. על רגליו היו סנדלי עור ולצדו מקל הליכה. בנוסף, נמצאה בקבר קשת מפוארת. לצד הגופה הונחה סכין עשויה צור באורך 30 סנטימטרים – סמל סטטוס באותה תקופה.
הגופה נעטפה בתכריך יוצא דופן – אריג פשתן, שאורכו שבעה מטרים ורוחבו שניים, שנותר כמעט בשלמותו. קצות הבד עוטרו בחוטים צבועים והיריעה כולה נארגה, ככל הנראה, בידי שלוש אורגות לפחות, בנול גדול ממדים. היריעה קופלה פעמיים למעין מעטפת בת ארבע שכבות, שבתוכה הונח האציל.
בדיקת החפצים העלתה שהשלד הוא כבן 6,000 שנה, מסופה של התקופה הכלכוליתית. בתקופה זו שימשו מערות מדבר יהודה מקום מקלט ומסתור בעתות מצוקה ומשבר; במקרים נדירים הן שימשו גם לקבורה.
להערכת החוקרים, האציל היה גבר גבוה מאוד לתקופתו – כ-170 סנטימטרים. הוא מת בסוף העשור הרביעי לחייו, גיל מופלג באותם ימים. בדיקת הגולגולת הראתה
שאפו של האיש נטה שמאלה, כנראה בגלל שבר, וכי איבד רבות משיניו. עצמות ידיו ורגליו אופייניות לבעלי שרירים מפותחים. בסוף ימיו, הוא שבר את עצם השוקית שמעל קרסולו, ולכן נעזר במקל ההליכה. סיבת מותו אינה ברורה.
לדעת החוקרים, מקום הקבורה ועושר החפצים שנמצאו לצד השלד מוכיחים שמדובר בשליט האזור, אולי אף בכוהן. האציל חי כנראה ביריחו או ביישוב סמוך
. בטקס הקבורה, נמשחו גופו והחפצים הנלווים לקבורה במשחה אדומה שהופקה מהמחצב הברזלי אוכרה. צבעה של המשחה, כצבע הדם, קשור בקרב תרבויות רבות עם הכוח ליצור חיים ולהביא להתחדשותם.
“האיש הזה חי בתקופה פסטורלית מאוד בנוף הארץ-ישראלי”, מספר אוצרת התערוכה אוסנת מיש-ברנדל. “באזור שלנו היו אז בעיקר יישובים לא מבוססים, שבהם חיו כמה אלפי בני אדם. הם הגיעו לטכניקות מדהימות של עיבוד זהב, מתכת ואבן. היתה להם גם תרבות מדהימה של אמנויות, ולאחר מכן פתאום הם נעלמו”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~504595412~~~201&SiteName=hayadan
תגובה אחת
יש חומר נוסף על הקבר ליד יריחו?
מתעניין במיוחד בקשת- ממה עשויה, מידות, וכו’.,.