בביקורת עלה כי בחלוף הזמן, ניכר כי לא חל שינוי מהותי בהיקפי המו”פ במגזר האנרגייה, וזאת, בין היתר, על רקע אי-יישום המלצות ועדת האנרגיה
המו”פ בתחום האנרגיה מפגר אחרי תחומי ההייטק. כך עולה מפרק שהוקדש לכך בדו”ח מבקר המדינה 71 א’ שפורסם אתמול. זה רק פרק אחד מתוך שלושה פרקים שעוסקים באנרגיה. השניים האחרים (עליהם נדווח בידיעות נפרדות) עוסקים באי העמידה של ישראל בדרישות המעבר לאנרגיות חלופיות ובפיגור בכל הקשור להתייעלות אנרגטית.
חדשנות וטכנולוגיה הן מקור לצמיחה כלכלית, לשיפור ברמת החיים ולעלייה בתוחלת החיים. כשלי שוק, ובהם רמת סיכון גבוהה, זליגת ידע בין חברות וקשיי מימון, מביאים את רמת ההשקעות מצד היזמים במחקר ופיתוח (מו”פ) להיות תת-אופטימלית. במגזר האנרגיה חסמים אלה משמעותיים במיוחד. ישראל היא אחת המדינות עם השקעות המו”פ הגבוהות ביותר בעולם המערבי במונחי תוצר, אולם בתחום האנרגיה היקפי ההשקעות במו”פ בישראל הם מהנמוכים בעולם המערבי.
בחודשים מרץ עד דצמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את פעילות המו”פ במגזר האנרגיה, לרבות היקפי הסיוע הממשלתי למו”פ, פעילות הגורמים הממשלתיים האמונים על קידום המו”פ במגזר זה, מאפייניהם ויעילות פעולותיהם. הביקורת נעשתה ברשות החדשנות, ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה ובחברת החשמל לישראל בע”מ (חח”י) ונוספים.
בביקורת עלה כי בחלוף הזמן, ניכר כי לא חל שינוי מהותי בהיקפי המו”פ במגזר האנרגייה, וזאת, בין היתר, על רקע אי-יישום המלצות ועדת האנרגיה.
בנוסף כ-75% מהשקעות רשות החדשנות ממוקדות בענפי ההיי-טק, זאת אף שלהיי-טק מקורות מימון משמעותיים במגזר העסקי, ואילו מקורות המימון של מגזרים אחרים מוגבלים. כמו כן, פיזור השקעות הרשות מעבר לענפי ההיי-טק גם אל ענפים מסורתיים יותר, כדוגמת מגזר האנרגייה, עשוי להגדיל את התשואה הפוטנציאלית בכ-600 מיליון עד 1.1 מיליארד ש”ח בשנה לכל הפחות.
בנוסף עלה כי השקעות חח”י בפעילות מו”פ נמוכות ביחס להיקפי פעילותה ובהשוואה בין-לאומית (0.02% מסך הכנסות החברה). בהשוואה לרמת ההשקעות המקובלת בחברות חשמל בעולם, החסר בהשקעות השנתיות של חח”י נאמד בכ-80 מיליון ₪.
היעדר חדשנות במגזר האנרגייה ובמשק החשמל בפרט פוגע ביכולת חח”י לגייס מהנדסים ולשמרם בחברה, והדבר עשוי לפגוע בעתיד בפעולות החיוניות לכלכלה. חח”י פועלת לצמצום בעיות כוח האדם בקרבה.
לחיוב עלה כי השקעות המדען הראשי במשרד האנרגיה מצביע על השקעות בתחומים שהממשלה ביקשה לקדם בעשור האחרון. וכן על פי נתוני המדען הראשי, השקעותיו אפקטיביות מאוד, והדבר מתבטא בהגדלה משמעותית של השקעות מו”פ אנרגיה מצד המגזר העיסקי, שיעור גבוה של מיזמים שהמשיכו לשלב החיים הבא ועוד.
מבקר המדינה מציין, בין היתר, כי מדיניות המו”פ הממשלתית אמורה לטפל בכשלי שוק במו”פ, כגון הסיכון הגבוה בפעילות מו”פ, קשיי המימון והחסמים הייחודיים בענפים מסוימים, אולם המדיניות הממשלתית ניטרלית ובפועל אינה מביאה לשינוי המצב הקיים. הממשלה נדרשת לגבש מדיניות שתביא לחלחול החדשנות לכלל ענפי המשק ולמגזר האנרגיה בפרט ותתרום להגדלת הפריון בענפים אלה.
ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח במגזר האנרגיה במונחי אחוז תוצר במדינות ה- OECD, 2017
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
לא יודע לגבי השינוי בהיקפי המו”פ… מה שאני כן יודע זה שהחברה החמישית בגודלה בישראל – סולראדג’, היא חברב העוסקת במחקר, פיתוח וייצור רכיבים בתחום האנרגיה הסולארית מהמתקדמות והמובילות בעולם.