עמית אורן
בתמונה – כך היה נראה מאדים לו העמקים הנמוכים היו מלאים במים, או אולי נראה כך בעבר. מפה שהורכבה בזכות מיפוי שביצעה החללית אודיסאה
https://www.hayadan.org.il/odyssey140904.html
"מארס אודיסאיי" [Mars Odyssey] של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א השלימה ב-26 לאוגוסט את תקופת פעילותה המתוכננת ועמדה לצאת לגמלאות. החללית סיימה לבצע שלוש ממשימותיה העיקריות; בגילוי מקורות קרח עצומים על פני מאדים, הריצה בדיקת בטיחות על שטחו של מאדים למען בטחונם של אסטרונאוטים שעתידים לנחות על פני שטחו, ומיפתה סוגי משטחים ומינרלים על כל שטחו של מאדים.
"אודיסאיי השלימה את כל הנדרש ממנה להצלחה במשימה," אמר דוקטור פיליפ וארגהס, מנהל הפרוייקט במעבדה להינע סילוני של נאס"א, שבפסדניה, קליפורניה. החללית חקרה את מאדים בפרט מאז פברואר 2002, משך זמן של יותר משנת מאדים אחת (שנמשכת 23 חודשי ארץ). נאס"א אישרה משימה מוארכת עד ספטמבר 2006.
"הארכה זו נותנת לנו שנת-מאדים נוספת להוסיף ולגבש מידע על בסיס דברים שכבר למדנו," אמר דוקטור ג'ף פלאוט ממעבדת ההינע הסילוני, מדען הפרוייקט. "דבר ראשון שאנו רוצים להבחין בו על מאדים הוא שינויי אקלים. במשך המשימה הראשונה, עקבנו אחר שינויי עונות דרמטיים, כמו הגעתם ועזיבתם של קרחי קוטב, עננים, וסופות אבק. עכשיו, התחלנו לצפות להבדלים שבאים מדי שנה אף מוקדם יותר; כמתחלפים בתוך שנה אחת בלבד."
בהארכה יוסיפו לאודיסאיי משימות. כ-85% מהתמונות והמידע המגיעים לכדוה"א מרכבי-השטח שעל המאדים עברו דרך האודיסאיי, שמתקשרת עם שני הרכבים כל יום. החללית עזרה לנתח אתרי נחיתה פוטנציאלים לרכבים, ועושה כדומה למען משימת "פיניקס" [Phoenix] העתידית של נאס"א, המתוכננת לשנת 2008. לוח התיכנונים מצביע, כי אודיסאיי יעזור לחללית המאדים הבאה [Mars Reconnaissance] ע"י חישוב מצב אטמוספרי בזמן ההגעה.
Reconnaissance תיכנס למסלול במרץ 2006.
החללית עובדת על עיקרון תחילתי של צלילות קצרות לאטמוספירת מאדים לצורך האטה וכניסה למסלול.
אודיסאיי, אשר שוגרה בשביעי לאפריל, שנת 2001, עבדה גם היא על אותו עיקרון של צלילות קצרות אל אטמוספירת מאדים. צלילות אלה נקראות גם "בלימה-אווירית""אירו-בלימה" ונועדו לעצב את מסלולה העתידי של החללית בכניסתה הסופית למסלול סביב מאדים ב-23 לאוקטובר, 2001.
החללית נושאת עליה שלוש מערכות מחקר: מצלמה הבנויה מחישניי אינפרא-אדום ואור-נראה; מכלול ספקטרומטר עם מערכת ספקטרומטר לדרגות קרני-הגאמה, ספקטרומטר לנויטרון, מאתר נויטרון ברמת אנרגיה גבוהה; וחיישן קרינה סביבתי.
פחות מחודש לאחר תחילת תהליך המיפוי, הודיע הצוות על תגלית אדירה. חיישני קרני הגאמה והנויטרון גילו כמות מימן שופעת מתחת לקוטבו הדרומי של כוכב הלכת. חוקרים אומרים כי כמות זו של המימן היא למעשה מים קפואים הנמצאים כמטר מתחת לפני השטח – אם קרח זה נמס, המים היו מספיקים למלא את אגם מישיגן.
הרי מספר משימות ותגליות שאודיסאיי השלימה עד כה:
– כשהגיע הקיץ לצפון מאדים והקוטב הצפוני המכוסה בדו-תחמוצת הפחמן הצטמק, אודיסאיי גילתה נוכחות מפתיעה של מים קפואים בצפון גם כן.
– מיפוי אינפרא-אדום הראה שמינרל האוליבין (המשומש בתעשייה בתור אבן-חן, כמו-כן כחומר שוחק) נפוץ מאוד. דבר זה הראה שהסביבה מאוד יבשה, מכיוון שאוליבין איננו שורד בנוכחות מרובה של מים ומוסב ומתמוסס למינרלים אחרים.
– ממצאים מעידים על כך שכמות הקרח באזורים חמים של מאדים גדולה מדי על-מנת להיות בשיווי משקל עם האטמוספירה, מכך ניתן לשער שמאדים נמצא בתקופה של וויסות אטמוספירי. סממנים בולטים הנראים ליד תעלות קטנות בתמונות שסיפקה אודיסאיי עלולים להיות מצבורי-שלג מתקופת קרח שעברה הנמסים באיטיות למים.
– הניסויים הראשונים אותם ביצעה אודיסאיי נועדו כהכנה למשימות אנוש על מאדים, ובהם נתגלה כי כמות הקרינה מהשמש על מאדים גדולה פי שתיים עד שלוש מזו על כדה"א.
– מצלמתה של אודיסאיי השיגה את המפה המפורטת ביותר אי-פעם של מאדים, עם תמונות אור-יום ולילה באינפרא-אדום ברזולוציה של 100 מטר.
– "השגנו את כל מטרותינו, ואף יותר," אמר רוברט מאסה מהמעבדה להינע סילוני, מנהל המשימה. למרות שהתפרצות געשית על-פני השמש באוקטובר 2003 הרסה את חיישן הקרינה הסביבתי, אודיסאיי עדיין במצב מעולה. החללית מחזיקה במספיק דלק, ובממוצע הצריכה העכשווי תוכל להמשיך לעבוד בשני העשורים הקרובים. הארכת המשימה, בתיקצוב 35 מליון דולר, מכפילה בעיקר את השמטת החוב המדעית מאודיסאיי כפחות משמינית מעלותה המקורית של המשימה [כ-297 מליון דולר].
למידע נוסף על משימת "אודיסאיי" [Mars Odyssey]
מקור
תורגם ע"י עמית אורן
עמית אורן
ידען מאדים
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~948322203~~~16&SiteName=hayadan
