מאז עד החלל

על ההתפתחות החברתית והטכנולוגית, היחסים של האדם עם כדור הארץ, ומבט לעתיד

כתב: ד”ר נצח פרביאש, גליליאו צעיר

כאשר אנו מתבוננים לאחור בראי ההיסטוריה האנושית, ואפילו לא זו הרחוקה אלפי שנים מאתנו אלא זו הנמצאת במרחק של רק כמה עשרות או מאות שנים לאחור, אנו חווים זעזוע עמוק מתופעות שלא היה בדעתנו לסבול בתקופתנו. אין הכוונה כאן לאירועי הקיצון כמו מלחמות העולם שבהן רשעותם הבלתי נתפסת של עריצים הביאה לזוועות מחרידות, אלא דווקא לדברים שהיו שגרתיים לגמרי, שנראו פעם סבירים והגיוניים, אך בראי הזמן הם ממש אינם כאלה.

בתקופה שבה אני הייתי ילד, היו שלטים באוטובוסים שאסרו לירוק ולפצח גרעינים (כי אנשים עשו את זה), היה מותר לעשן במטוסים, לא היו חגורות בטיחות במושב האחורי במכוניות, לא היה טלפון זמין בהרבה מקרים וכשהיינו רוצים להיפגש פשוט היינו מגיעים אחד לבית של השני, לא היו מזגנים, לא היו מחשבים, לא היה אינטרנט, לא היו טלפונים סלולריים וטלוויזיה הייתה מכשיר ששידר תוכניות של ערוץ אחד ויחיד בשחור לבן. 

עם הזמן הדברים השתנו והם נראים לנו היום לא סבירים בכלל. מצד שני, בעוד כמה שנים או עשרות שנים, מישהו יוכל לכתוב כתבה דומה ולספר על אילו דברים מטורפים עשו בני האדם בשנת 2020. ננסה להקדים את המאוחר ולזהות אילו דברים אנחנו עושים היום שאולי הם לא לגמרי נכונים ומה כדאי לשנות. באופן משונה במיוחד, מי שעוזר לנו לעצור רגע ולהתבונן לעומק, היא דווקא מחלה ארורה, הנגמרת על-ידי וירוס זעיר.

רובוטים במקום עבדים

בצדק, אנחנו מניחים שלכל אדם זכות להיות חופשי, שווה בפני החוק (ללא קשר לדת, גזע או מין) וראוי להזדמנות שווה למימוש הפוטנציאל העצמי שלו. אבל לא צריך להרחיק לכת בזמן כדי לגלות שעד לפני 155 שנים, עבדות הייתה מקובלת בארה”ב! כלומר, אדם יכול היה לרכוש באופן חוקי אנשים אחרים ולהתייחס אליהם כאל רכוש (ממש כמו שאתם מחזיקים מחשב או מדיח כלים בבית). גם לאחר שבוטלה העבדות (בעקבות מלחמת האזרחים בארה”ב), ההתייחסות לאדם נשארה גזענית ומפלה, גם כלפי מיעוטים וגם כלפי נשים. בשוויץ למשל, רק לפני 49 שנים זכו כל הנשים בזכות הצבעה בבחירות. בלתי נתפס! כמה טוב שהיום זה נראה לנו בלתי מתקבל על הדעת!

בעבר הרחוק יותר עסקו רוב בני האם בייצור מזון. חקלאות זעירה הייתה רווחת מאוד, רוב תושבי כדור הארץ היו כפריים וגידלו למחייתם צמחים ובעלי-חיים. עם התפתחות הטכנולוגיה, עברו רבים לערים שהלכו וגדלו וכיום עוסקים בייצור מזון כ – 2% בלבד מהאוכלוסייה. ובכל זאת כמות המזון המיוצרת היא הגבוהה ביותר שיוצרה אי פעם. איך זה קרה?

כדי להבין מה קורה בחקלאות, נסתכל לרגע על תפקידים ומקצועות שהיו ואינם עוד. האם ראיתם פעם “נהג מעלית”? יהיו מי שיגידו שאף פעם לא היה דבר כזה “נהג מעלית” משום שקראו לו “נער מעלית”, אבל הרעיון זהה. נער המעלית היה עומד על משמרתו במעלית ומסיע את הנוסעים בין הקומות השונות של הבניין (ולא מדובר בגורדי שחקים באותה תקופה). נשמע מוזר מאוד כאשר כל מה שאנחנו עושים היום הוא לוחצים על כפתור והמעלית “יודעת” בעצמה לנהוג את דרכה לקומה הנכונה ללא בעיה. אז מדוע נראה לנו הגיוני לנהוג במכוניות?

כבר היום ישנן מכוניות אוטונומיות, שיודעות לנהוג לכל מקום שנרצה, יש להן חיישנים משוכללים הרבה יותר מהעיניים שלנו, אינן מוגבלות במזג אוויר כזה או אחר, אינן מתעייפות, ואז הנהג יכול להשתחרר ולעסוק בדברים אחרים בזמן הנסיעה. בחקלאות קיימים טרקטורים שנוסעים באופן אוטונומי על פני שטחי ענק במדינות כמו אוסטרליה, כאשר לוויינים מסייעים לכוון אותם במסלול מדויק. החקלאות החדשה מספקת גם פתרונות גידול בתוך מבנים, גידול צמחים ללא קרקע (גידול הידרופוני) ועוד שיטות שיכולות להיות ישימות במקומות שבעבר היו בלתי אפשריים, בהם תחנת החלל.

כאשר עולם התעסוקה משתנה ישנם אנשים רבים שחוששים לגורלם הכלכלי. אבל המציאות מלמדת אותנו שלצד מקצועות שנעלמים, בעיקר כאלו שניתן להחליפם במכונות ורובוטים, נוצרים מקצועות חדשים, מלהיבים ומרתקים. המשותף לכולם הוא הצורך ביצירתיות. התופעה הזאת מאתגרת מאוד את מערכת החינוך הציבורית שנולדה, כפי שאנחנו מכירים אותה היום, בתקופת המהפכה התעשייתית והיא חייבת להתאים עצמה לעולם החדש.

תקשורת ואובדן הפרטיות

כשהייתי ילד בבית הספר והוטלה על משימה בבית-הספר שבה נדרשתי להביא מקורות מידע, היה עלי לנסוע באוטובוס לספרייה העירונית, לחפש כרך עב כרס של אנציקלופדיה ולסכם בכתב יד. אם רצינו לשלוח מכתב לחבר היינו כותבים על נייר ושולחים את המכתב בדואר. המכתב היה מוכנס לשק, מועמס על מטוס או אנייה ואחרי ימים או שבועות מגיע (ולפעמים לא מגיע) למי שאליו הוא נשלח. כמה מאמץ, חומרי גלם (עץ לייצור נייר, דלק לשינוע וכו’) הושקעו כדי לשלוח למישהו ברכת חג שמח! כמה פשוט היום כשניתן לשלוח הודעה באמצעות מסרון ועוד לשלב בה איור נחמד של זר פרחים או משהו דומה.

היום הרשת מלאה צילומים מכל סוג ובכל צורה – סטילס, וידאו בכל איכות, צילום איטי ומהיר ובאורכי גל שונים שמאפשרים לנו לזהות תופעות שלא ניתן לראות בעין שאינה מצוידת. אבל זה עניין חדש מאוד. כשנפלו מגדלי התאומים בסדרת הפיגועים הנוראיים בארה”ב לפני 19, נדרשו שעות ארוכות עד שהגיעו צילומים ממקום האירוע. כבר היו מצלמות דיגיטליות, כבר היה אינטרנט, היה מדובר באחד המקומות המתויירים והמצולמים בעולם כולו, אבל השימוש הרווח ביותר כיום, מצלמות שהן חלק בלתי נפרד ממכשיר הטלפון הסלולרי, בקושי היו.

היום אנחנו חיים בתקופה שבה בכל רגע נתון הידע האנושי נמצא במרחק נגיעה על מסך הטלפון הסלולרי, מצלמה באיכות גבוהה זמינה לשימוש בכל רגע ואנחנו יכולים לתקשר בקלות רבה עם כל מי שאנחנו רוצים. מצד שני, הפרטיות שלנו אינה כפי שהייתה. המכשיר הסלולרי מאפשר לדעת היכן היינו ומה עשינו אתו.

ומה צופן העתיד? כבר היום יודעים מדענים ברחבי העולם לזהות אותות חשמליים במוח האדם ולייצר תמונות חלומות מהם באמצעות חיבור למחשב. יצירת ממשק שמחבר בין האדם למכונה מציתה את הדמיון. שתלים מסוגים שונים עשויים למגר תופעות כמו עיוורון, חירשות ומוגבלויות אחרות ולתת לכל אדם איכות חיים גבוהה. כמובן, כמו בכל פיתוח מדעי או טכנולוגי פורץ דרך, ישנם כאלו שעלולים לעשות בו שימוש לא ראוי ומסוכן.

רפואה

נגיף הקורונה שהעסיק אותנו מאוד בשנה החולפת, אינו הראשון (ובוודאי שאינו האחרון) שהאנושות נאלצה להתמודד אתו. צרעת למשל, היא מחלה שהטילה אימה על בני האדם במשך מאות שנים עד שתרופה יעילה התגלתה. זה אמנם נשמע רחוק, אבל רק לפני 58 שנים עזב האדם האחרון את מושבת המצורעים ספינלונגה (הסמוכה לאי היווני כרתים). קשה להאמין שבעבר הלא רחוק שירותי הרפואה היו רחוקים מהישג ידם של אנשים ואיכותם הייתה נמוכה מאוד ביחס לרמת הרפואה שאנו מכירים כיום. הדבר מתבטא כמובן בתוחלת החיים שעלתה מאוד בטווח של עשרות שנים. כבר היום אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, בהם רובוטים ורשת אינטרנט מהירה, מאפשרים לרופאים הנמצאים בצד אחד של כדור הארץ, לבצע ניתוח מורכב במטופל שנמצא בעברו השני. יש בכך תקווה גם לטיפול שיידרש כאשר בני אדם יתגוררו במקומות מרוחקים במיוחד, כמו מאדים למשל.

מקורות אנרגיה

נסיעה במכונית, תדלוקה בתחנת דלק ושאיבת נפט מהקרקע נראים לנו דבר יומיומי טבעי ורגיל. אולם השימוש במכוניות באופן רווח הוא עניין כמאה שנים בסך הכול ואתו גם השימוש הרבה בנפט. גם דלקים מתכלים אחרים, כמו פחם למשל, לא היו בשימוש נרחב כל-כך עד פרוץ המהפכה התעשייתית לפני כ – 250 שנים. היום אנו עדים למודעות סביבתית הולכת וגדלה מצד אחד, אך מן הצד השני תאגידי נפט בעלי עוצמה אדירה שמתכחשים לבעיות ודוחקים אותן אל עבר הדורות הבאים. ההיסטוריה תלמד בסופו של דבר האם השימוש הנרחב כל-כך במקורות אנרגיה מתכלים היה נכון או לא.

מלבד דלק, משמש הנפט חומר גלם לתעשיית הפלסטיק. זו התפתחה והואצה מאוד בשנים האחרונות, ובעיקר השימוש בכלים חד פעמיים. בפועל, השימוש של בני האדם הוא חד פעמי, אבל הפלסטיק נשאר כאיי זבל הולכים וגדלים, בעיקר באדמה ובים. לא קשה להניח שהדורות הבאים יראו בתקופה הנוכחית, שבה הרס הסביבה והזיהום הכבד שאנו מייצרים הגיע לממדים בלתי נתפסים, כנקודת שפל בכל הקשור לאיכות הסביבה והאינטראקציה שלנו עם כדור הארץ. בכל מושבה שתקום בחלל, בין אם במאדים או במקום אחר, הנושא של איכות הסביבה וקיימות, יהיה חייב להיות מטופל בכובד ראש עוד בשלב התכנון הראשוני.

מזון מן החי?

כאשר אנחנו מזכירים את נושא איכות הסביבה והקיימות, מהנושאים החשובים ביותר שאנו עוסקים בהם היום ושיש לו השפעות מרחיקות על העתיד, אי אפשר להתעלם מתעשיית הבשר. התזונה של רוב בני האדם בימינו, מבוססת במידה זו או אחרת על צריכת חלבון מן החי, כלומר, בשר, מוצרי חלב וביצים. תנאי הגידול של בעלי החיים מייצרים סוגיות אתיות קשות ביותר ולצדן גם השלכות סביבתיות חמורות. טכנולוגיה המאפשרת ייצור בשר בתנאי מעבדה, באיכות גבוהה מאוד וללא שבעלי חיים היו מעורבים בתהליך, כבר קיימת. ייתכן מאוד שבעוד שנים לא רבות נוכל להדפיס לנו בבית המבורגר איכותי במיוחד, בלי שהיה צריך לגדל פרה עבורו. טכנולוגיה כזאת תהיה כמובן שימושית מאוד במושבות מחוץ לכדור הארץ, שם גידול בעלי חיים ייחשב למותרות בלתי אפשריות. ייתכן מאוד שגם בכדור הארץ, כבר עתה, עלינו להסתכל כך על הדברים.

ומה בעתיד?

אילון מאסק, יזם מרתק שגבולות המוכר מעולם לא היוו עבורו קו עצירה, מתכנן להקים מושבה על מאדים. כיוון שרבים מהמיזמים שהוא העלה בעבר יצאו אל הפועל, למרות שפע של אנשים שהטילו ספק ביכולותיו, ניתן להעריך שהוא מאוד רציני גם בעניין הזה. מעניין לראות שהיבט נוסף מחיי היום יום שלנו, הקשור בחוק וסדר, מקבל תפנית מעניינת כאשר יוצאים מגבולות כדור הארץ. כבר עתה, בחוזה השירות שחתמה חברתו של אילון מאסק עם סטארלינק (שתספק שירותי אינטרנט), נכתב: “הצדדים מכירים במאדים ככוכב לכת חופשי כך שלאף ממשלה בכדור הארץ אין סמכות או ריבונות על הפעילות במאדים. מחלוקות ייפתרו באמצעות עקרונות למנהל עצמי, שייכתבו בתום לב בעת ההתיישבות במאדים”.

“הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד, היא להמציא אותו” (פיטר דרוקר)

הצטרפו אלינו בפייסבוק https://www.facebook.com/YoungGalileo

הכותב הוא מנכ”ל פארק קרסו למדע בבאר שבע. פארק קרסו למדע הוא מוזאון אינטראקטיבי מוביל שמעורר את “המעדן החבוי” במבקרים באמצעות משחק והתנסות. חפשו פארק קרסו בפייסבוק או באתר www.sci-park.co.il