סיקור מקיף

ליל (הכוכבים) המתים החיים

מיכל לוינשטיין

כמו מפלצות מתנודדות בסרטי אימים של זומבים (מתים חיים), גוויותיהם של כוכבים מתים עשויות בכל זאת להכיל כושר מלחמתי כלשהו בתוכן.
ESA's Integral spacecraft ניתוח מספר פולסארי קרני X חריגים, הנחשבים לכוכבי ניוטרון עם אלומות קרני X חזקות מאד שעוברות ליד כדור הארץ באופן שוטף. התגלה שכוכבים אלה הם בעלי שדות מגנטיים החזקים ביליוני פעמים מכל שדה מגנטי הנוצר על פני כדור הארץ.

'הגוויות הכוכביות' התגלו במפתיע כמשגרות פיצוצים של קרני X וקרניי גמא חזקות ביותר. תגלית זו מקשרת את האובייקטים האלה לגופים המגנטיים האקטיביים החזקים ביותר ביקום. מדענים יצטרכו עכשיו לבחון מחדש איך כוכבים מתים מתנהגים באמת.

ידועים כפולסארים חריגים Anomalous X-ray Pulsars (AXPs), התגלו גוויות הכוכבים לראשונה בשנות ה-70 כמשגרות קרני X בעלות אנרגיה נמוכה Low-energy X-rays לחלל (ע"י הלוויין Uhuru X-ray Satellite). AXPs נדירים מאד – התגלו רק 7 מהם. חשבו שקרני ה-X נוצרות מנפילת חומר מכוכב מלווה לכוכב ה- AXP.

אלטרנטיבה אחרת הייתה, ש-AXP הינו ליבה של כוכב מת – הידוע ככוכב ניוטרון – הזורק אלומות אנרגיה לחלל כמו מגדלור קוסמי. כשאלומות אלה עוברות את כדור הארץ – ה-AXP נראה כנדלק וכבה. תסריט זה דורש מהשדה המגנטי של ה-AXP להיות חזק פי ביליון מכל שדה מגנטי יציב המיוצר בתנאי מעבדה על כדור הארץ. והתצפיות מראות שזה אכן כך.

הפליטה החדשה שנתגלתה מאובייקט כזה – הנקראת ע"י האסטרונומים 'Hard Tail' (של קרני X וגמא) מגיעה בצורת פולסים מדי 6-12 שניות (תלוי במיקום ה-AXP). ב-3 מתוך 4 אובייקטים כאלה שנחקרו – ה 'Hard Tail'הוא בעל חתימה אנרגטית מובהקת, שמכריחה את המדענים להסיק שנוצר משדות מגנטיים סופר-חזקים. אנרגיה זו חזקה פי 10-1,000 פעמים מזו שהיו מצפים שתיווצר כתוצאה מחיכוך של AXP מסתובב עם החלל מסביבו. המדענים נשארים כתוצאה מכך עם תיאוריה של "שדה מגנטי מתנוון".

כוכבי ניוטרון בעלי שדות מגנטיים סופר-חזקים מכונים 'מגנטארים' Magnetars. הם נוצרים מליבה של כוכב ענק שהתפוצץ בסוף חייו. קוטרם נע סביב 15 ק"מ בלבד – אך מסתם כמסת שמש וחצי.

מגנטארים אחראים גם ל- 'Soft Gamma-ray Repeaters' (SGRs),- כשהם משחררים כמויות מסיביות של אנרגיה כתוצאה מהתפוצצויות מקטסטרופות הקורות בהם בזמן רה-ארגון ספונטאני של השדה המגנטי. ההבדל הגדול בין SGR ל-AXP הוא – שב-AXP התהליך מתמשך ופחות אנרגטי.

"איכשהו האובייקטים הללו מנקזים את כמויות האנרגיה העצומות מתחת לפני השטח שלהם ומתעלים אותן לחלל" אומרים המדענים. איך התהליך נעשה בדיוק זהו נושא למחקר עתידי. יכול להיות ש- SGRs – ש-5 כמותם ידועים – הופכים ל-AXPs לאחר שהם מכלים כמויות גדולות של אנרגיה בהתפוצצויות לחלל.

כל ה-AXPs הידועים, פרט לאחד, מקובצים לכיוון מישור הגלקסיה שלנו – דבר המצביע שהם תוצאה של התפוצצויות כוכבים שהתרחשו לאחרונה. האחר נמצא בתוך גלקסיית לוויין של שביל החלב.
האתר של מיכל (בתוך אתר האגודה לאסטרונומיה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן