סיקור מקיף

לוויין קטן עם מפרש סולארי יוכל להשיג את העצם הבין כוכבי הבא שיעבור

מאוחר מדי לגבי אומואמואה, אבל נוכל להיות מוכנים לקראת המבקר הבין כוכבי המוזר הבא אם נרצה. אפשר לתכנן ולבנות חללית שתפגוש עצם כזה בהתראה קצרה

מפרשית השמש קוסמוס 1. איור: באדיבות המפתחים
מפרשית השמש קוסמוס 1. איור: באדיבות המפתחים

כשאומואמואה, העצם הבין כוכבי הראשון אי פעם שניצפה עובר במערכת השמש, התגלה ב-2017, הוא הראה כמה תכונות לא צפויות שהעלו הרבה תהיות אצל האסטרונומים. הצורה המאורכת שלו, היעדר זנב, העובדה ששינה את המסלול שלו – כל אלה הפתיעו והובילו לכמה תיאוריות מתחרות לגבי המקור שלו: האם הוא קרחון מימן שמראה פליטת גזים, או אולי מפרש סולארי חוצני במסע בחלל העמוק? ייתכן שלעולם לא נדע את התשובה, כי אומואמואה נע מהר מדי וניצפה מאוחר מדי מכדי לקבל תמונה טובה.

כיצד תפעל חללית מפגש כזאת?

מאוחר מדי לגבי אומואמואה, אבל נוכל להיות מוכנים לקראת המבקר הבין כוכבי המוזר הבא אם נרצה. אפשר לתכנן ולבנות חללית שתפגוש עצם כזה בהתראה קצרה. הרעיון של חללית בין כוכבית מעין זאת הועלה על ידי מומחים שונים, ומימון לחקור רעיון כזה הוענק דרך תוכנית הרעיונות המתקדמים החדשניים של נאס"א (NIAC). אבל איך בדיוק תפעל חללית מפגש כזאת?

מאמר חדש שהתפרסם ב-ArXiv ב-27 ביוני בודק תכנון משימה אפשרי. ההצעה, שנובעת מהמחקר של NIAC, מציעה לשלב טכנולוגיות של מפרשים סולאריים עם היכולת למזער גשושיות חלל לגודל קטן וקל משקל.

משימות כמו הגשושית איקרוס של סוכנות החלל היפנית לנוגה והפרויקט המתמשך LightSail 2 של האגודה הפלנטרית במסלול סביב כדור הארץ הראו שמפרשים סולאריים, שמשתמשים בפוטונים מהשמש כדי להאיץ, הם מערכות הנעה ישימות לגמרי. בדומה, השימוש המוצלח בקיובסאטים (לווייני קובייה) במשימות בין כוכביות הוכח על ידי מעבדת ההנעה הסילונית ב-2018. הם שלחו שני קיובסאטים, בשם קוביית מאדים אחת (MarCO-a ו-MarCO-b), כדי ללוות את הנחתת אינסייט במסעה לכוכב האדום. הקיובסאטים פעלו מצוין.

במשולב, מפרשים סולאריים וקיובסאטים יכולים להיות כלי חזק לחקר החלל.

לשגר את הקיובסט מראש ולשלוח אותו לשביט בעת הצורך

כדי לפגוש עצם בין כוכבי, מציעים במאמר שקיובסאט עם מפרש סולארי ישוגר מבעוד מועד, "יחנה" במסלול סביב השמש ויחכה בו בשקט לגילוי של העצם המעניין הבא ששווה לרדוף אחריו. חללית תגובה מהירה כזאת תאפשר לתכנן משימה שונות. משימה חמש שנתית, למשל, תוכל בקלות להשיג ולחקור עצם בין כוכבי, ולשלוח בחזרה לארץ נתונים מהסוג שלא הצלחנו להשיג מאומואמואה. חללית דומה תוכל אפילו לבצע משימה של החזרת דגימות, אם יתנו לה מסגרת זמן ארוכה יותר של עשר שנים.

איור של מראה השביט אומואמואה שהתבסס על תצפיות המצפה האירופי הדרומי (ESO)
איור של השביט הבין כוכבי אומואמואה שהתבסס על תצפיות המצפה האירופי הדרומי (ESO)

אחד האתגרים ההנדסיים העיקריים במשימה כזאת קשור ליכולת של המפרש הסולארי להתמודד עם חום. החללית תצטרך לנוע הרבה יותר קרוב לשמש מכל ניסוי קודם של מפרשי שמש, שבדרך כלל משתמשים בהם באלומיניום מצופה קפטון. התכונות של החומר הזה אולי יאפשרו למפרש לשרוד עד 0.15 יחידות אסטרונומיות מהשמש ללא התכה, אבל צריך לתכנן בקפידה איך להגן על מנגנוני הבקרה ומערכות אחרות של החללית מבלי להוסיף יותר מדי למסה שלה. אם תהיה כבדה מדי המפרש לא יוכל להשיג את המטרה.

הערך של חללית מפגש כזאת ברור למדי. למרות שעד עכשיו ראינו רק שני עצמים בין כוכביים, הם כנראה עוברים כל הזמן. טלסקופים טובים יותר שיתחילו לפעול בעשור הזה יעזרו לנו למצוא אותם, אבל הם נעים מהר ולא נשארים זמן רב. אם ברצוננו לחקור עצם בין כוכבי מקרוב, עלינו להיות מוכנים לו, וחללית מפגש לתגובה מהירה היא כנראה הסיכוי הכי טוב להצליח.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן