להרחיב את מעגלי החדשנות הטכנולוגית בישראל

משבר הקורונה נותן אותותיו במגוון תעשיות בישראל ובעולם. מלבד הפאניקה בשווקי ההון, צניחה בהכנסות ורווחי חברות בתחום התיירות, הפנאי והתעופה, גם חברות רב לאומיות ומקומיות בתחומים רבים אחרים, לרבות במגזר הטכנולוגיה, חשות היטב את השפעת המגיפה העולמית. כלכלנים מעריכים כי היקף ההפסדים למשק הישראלי לבדו משמעותיים במיוחד, עד כדי הגדלת הגרעון בכ-4% נוספים לגרעון הקיים, כפי שארע במשברים בעבר. לשם המחשה, ההערכה היא לנזקים של מילארדים מידי חודש רק רק בשל ההחלטה על בידוד לשבים מחו"ל. זאת בנוסף לנזקי עתק בשל הפגיעה בייצור וייצוא סחורות ושירותים מישראל ובפרט לפיתוח, ייצור וייצוא מוצרי היי טק ושירותים טכנולוגים. ועוד היד נטויה.

ענף ההיי טק החדשני, מוביל את המשק הישראלי מבחינה כלכלית וטכנולוגית. יחד עם זאת, הוא אינו מגיע למיצוי מלוא הפוטנציאל שלו להשפיע באופן מקיף על אוכלוסייה רחבה יותר של ישראלים בתעשיות לא טכנולוגיות.  לנוכח המשבר הנוכחי ולאור היבטי תחרותיות בין לאומית גוברת במיסוי ורגולציה, גיוון מקורות השקעה, הכשרת כוח אדם מיומן, ומדיניות פיסקלית ומוניטרית, נדרשת למשק תוכנית חדשנות לאומית מקיפה המציעה באופן וולונטרי הרחבת הטמעתם של היישומים הטכנולוגים לכלל ענפי המשק. נחוץ  שינוי יסודי על מנת לאפשר למשק הישראלי כולו ולא רק ענף ההיי טק להיות מוטה טכנולוגיה, כך שהפיתוחים והיכולות הטכנולוגיות שקיימות בתעשיית ההיי טק יפעפעו לכלל ענפי המשק, לדוגמה בתחום הביו-רפואה, הרפואה המותאמת אישית, האנרגיה המתחדשת, חדשנות בתחום הכימיה, הגז, טכנולוגיות הוראה  ועוד.

הפיכת המשק הישראלי על כלל מגזריו היצרניים למוטה טכנולוגיה, יאפשר לאקלים היזמי והטכנולוגי להמשיך ולהתעצם בישראל ולכלול אוכלוסיות רבות שיהנו מפירותיו, מלבד ענף ההייטק עצמו. שינוי כזה יסייע למשק הישראלי לעבור את המשבר באופן טוב יותר ולצאת ממנו איתן ותחרותי יותר.  

חדשנות וניהול השינוי בתקופת הקורונה.   <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
חדשנות וניהול השינוי בתקופת הקורונה. איור: depositphotos.com

לאחרונה פורסם דו"ח של הכלכלנית הראשית של משרד האוצר המצביע על התלות ההדוקה מדי בין ההשקעות בענף ההיי טק הישראלי לבין חוזקו של השוק האמריקאי וצמיחתו. זאת באופן המהווה סיכון לכשל שוק. מספרן הרב של חברות הסטארט אפ וכמות חברות הטכנולוגיה הבשלות הפועלות בענף ההיי טק המקומי במדינת ישראל, היקף ההשקעות ואופי המשקיעים, לצד היבטים רבים נוספים יוצרים אקו סיסטם ייחודי המאפשר לתעשייה להמשיך להתפתח לעת עתה. אך לא לעולם חוסן. ובמיוחד בעיתות משבר.  

נזקי משבר הקורונה המצוי בעיצומו והנתונים המתפרסמים לאחרונה מדגישים את הצורך הגובר להוביל את תעשיית ההיי טק המקומית באופן אינטגרטיבי בתכנית אסטרטגית ארוכת טווח ולאפשר לה לפעול ולהתחזק, לנוכח השינויים ומאפייני השוק המקומי והגלובלי.

סיכון להישענות יתר על השקעות אמריקאיות

על פי דו"ח משרד האוצר יש מתאם מושלם כמעט "בין צמיחתו של הנאסד"ק לסך היקף ההשקעות בישראל". ולפיכך קיים סיכון לחשיפה בישראל של ענף ההיי טק במיוחד במקרה של משבר פיננסי גלובלי, ובפרט במקרה של משבר או צמיחה נמוכה בשוק האמריקאי. זאת משום ששוק ההון האמריקאי מהווה גורם משמעותי ביותר בסף ההשקעות בענף בישראל. בשנת 2018 מעל שליש מסך המשקיעים בענף היי טק הישראלי היו משקיעי הון סיכון אמריקאים. שיעור זה אף גבוה משיעור המשקיעים הישראלים בהיי טק בארץ שמסתכם ב-30% בלבד, ובהיקפי השקעה הנמוכים משיעור זה.

לצד זאת מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים באשר לחברות ההזנק וחברות בשלות בישראל עד 2018. לפי בסיס הנתונים על חברות הזנק בישראל של הלמ"ס בשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע מצביעים על ירידה במספר חברות הסטארט אפ בישראל בשיעור 6%.

שני האינדיקטורים הללו – אחוז משקיעים ישראלים נמוך יחסית וירידה במספר חברות הסטארט אפ בישראל – מתארים מגמה שמצריכה שינוי אסטרטגי המעניק לישראל יתרונות בנושא חדשנות ביחס לשוק הגלובלי, הרחבת היישומים הטכנולוגיות למגוון ענפים וגיוון תשתיות מימוניות.

ירידה במספר חברות הסטרטאפ בישראל.

מן הנתונים עולה כי בשנת 2018 פעלו בישראל כ-4,300 חברות הזנק, כמות חברות המהווה ירידה של 6% לעומת 2017. 2011. מן הנתונים עולה עוד כי בשנת 2018, נצפתה ירידה במאזן הפתיחות והסגירות של חברות הזנק, בהמשך לירידה שהחלה בשנת 2016. זאת לאחר עלייה שנתית ממוצעת של 4% בשנים 2015-2011. בשנים 2018-2011 נפתחו בישראל כ-5,300 חברות הזנק. 2,387 מתוכן (45%) נסגרו או השהו את פעילותן עד שנת 2018.

תעשיית ההיי טק אחראית לנתח משמעותי מן הפריון של השוק הישראלי ומהווה מנוע צמיחה משמעותי. מן הנתונים עולה כי בשנת 2018 היו כ-29 אלף משרות שכיר בחברות סטארט אפ, עלייה שנתית ממוצעת של 7% בשנים 2018-2011. וכמה מרוויח שכיר בחברות אלה ? השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות הזנק בשנת 2018 עמד על קרוב ל21,000 ש"ח, שכר המהווה עלייה של 4% לעומת 2017, ופי 2 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכר בכלל המשק. 

המשבר מהווה הזדמנות לשינוי מידי, תהא ההנהגה הפוליטית אשר תהא. מנסיוני הממושך בתחום ההיי טק, כיועץ חדשנות וטכנולוגיה לחברות בשלות ולחברות מתחילות, בליווי עסקי ומשפטי בתחום הפטנטים והקניין הרוחני, כיזם וכבעל תפקיד במיזמים בתחומים מגוונים אני משוכנע שקיימת אפקטיביות לפעילויות רבות של המדינה כ-Facilitator  המאפשרת באופן וולונטרי לתועלת כלל המשתתפים כר פעילות נרחב וללא הפרעה של האקלים היזמי והטכנולוגי. לכן נדרשת רוויזיה ותכנית חומש בתחום שיסייעו להנחיל את רוח תעשיית היזמות והחדשנות לשכבות אוכלוסייה רבות יותר, לתעשיות נוספות ולקהלים רחבים יותר ולגוון את מקורות ההשקעה בתחום, את סוגי ההשקעות ואופני המימון ואת טיבן של התעשיות בהן נעשית ההשקעה, מחוץ למגזר המצומצם של חברות תוכנה וחומרה.

הנתונים מצביעים על כך שמעל 70 אחוזים מחברות הסטארט אפ בישראל וכ-80% מהמשרות של שכירים בתעשייה זו מצויים בתל אביב עצמה או במחוז וכי כשני שלישים מהמשרות קשורות לפעילות בתחומים מבוססי תוכנה כמו מידע רפואי, אינטרנט, יישומים לטלפון נייד, אבטחה, יישומי תקשורת , מסחר אלקטרוני ופרסום.

במיוחד כעת, קיימת חשיבות רבה כאמור להרחיב את מעגלי התעסוקה, היזמות והחדשנות הטכנולוגית אל מעבר למדינת תל אביב ולסייע במסגרת הפעילות הקיימת של ארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים לעסקים שאינם טכנולוגיים לאמץ פתרונות יצירתיים ולהשתמש בכלים טכנולוגיים על מנת לאפשר להם התפתחות כלכלית מואצת, יתרון תחרותי, שיפור שירותי ושיווק,  פיתוח מוצרים ושירותים חדשים ועוד.

עו"ד לביא סיגמן Lavi Sigman משמש כמרצה, חוקר ויועץ מומחה לחדשנות ופיתוח עסקי עבור חברות. לביא סיגמן הינו בעל רקע מעשי ואקדמי בתחום הייעוץ העסקי-ארגוני והפסיכולוגיה הארגונית והמשפט.  לביא הינו בעל נסיון בתחום היזמות בתחומי הטכנולוגיה במיזמים בתחום האינטרנט, תוכנה, כימיה ואקולוגיה  ובתחומים כמו טכנולוגיות פיננסיות (פינטק), ביו רפואה וביו אינפורמטיקה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
דילוג לתוכן