סיקור מקיף

כלי דם צומחים מחדש אחרי פציעת ירי, ולכן כדאי לחכות עם הטיפול בפציעה

פרופ' סאמר סרוג'י מהפקולטה לרפואה בגליל והמרכז הרפואי גליל בצפת, פרסם מחקר בנושא ה- CRP=critical revascularization period המסביר את יצירתם של כלי דם חדשים באזור הפציעה, ובעקבותיו השפעתו החיובית של טיפול מאוחר בפציעות משדה קרב. המחקר למעשה מצא כי פצועי ירי שלא קיבלו טיפול רפואי מיידי החלימו מהר יותר ועם פחות סיבוכים

ד"ר סאמר סרוג'י בכנס על פצועי מלחמה. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן
ד"ר סאמר סרוג'י בכנס על פצועי מלחמה. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

בשלב מוקדם לאחר פריצתה של מלחמת האזרחים בסוריה (2013) ישראל התגייסה למתן טיפול רפואי הומניטרי לפצועים הסורים. מרבית הפצועים התקבלו במרכז הרפואי לגליל, בו מנהל פרופ' סרוג'י את המכון לכירורגיית פה, פנים, לסתות ורפואת הפה. אופי הפציעות של האזרחים הסורים ואופן הטיפול בהם היה ייחודי. הגדרתה של סוריה מדינת אויב גרם להארכת זמן הפינוי של הפצועים שאובחנו בפציעות בעלות קינמטיקה גבוהה הייחודיות לשדה הקרב.

לאורך הטיפול הממושך בפצועי מלחמה שנפגעו מירי צלפים מתרחשת וסקולריזציה (neovascularization) שהיא יצירה וריפוי של כלי דם באזור הפציעה אשר משפרת את אספקת הדם והחמצן לאזור הפציעה.  וסקולריזציה עשויה לשפר את תוצאות הטיפול הכירורגי, אחוז הסיבוכים וההחלמה בעקבותיו. את ההסבר לפרק הזמן בו מתרחשת יצירת כלי הדם החדשים הטביעו החוקרים במונח.CRP=critical revascularization period  

על פי הנתונים שנאספו במסגרת המחקר, חלק מהפצועים התקבלו תוך 24 שעות למרכז הרפואי לגליל, לעומת אחרים שהתקבלו רק 14-28 ימים לאחר החבלה עקב קושי בהגעה מסוריה ומאזור הלחימה לישראל.

בקרב פצועים שהטיפול בהם נדחה עקב הגעה מאוחרת למרכז הרפואי, החוקרים גילו רקמות "בריאות" יותר שמדממות ומחלימות בצורה תקינה יותר מאשר הפצועים שהתקבלו במרכז הרפואי ועברו טיפול  מיד עם הגעתם. בפצועים שקיבלו טיפול כירורגי מאוחר בהשוואה לטיפול כירורגי מוקדם ניתן היה להבחין באחוז סיבוכים נמוך יותר.

פרופ' סרוג'י התייחס לממצאי המחקר והעלה השערה לביסוסם: "ייחודיות הממצאים היא שבניגוד למרבית הספרות המקובלת היום בתחום גילינו יתרון רפואי בטיפול מושהה בפציעות ירי משדה קרב על פני טיפול מידי. ניתן להצביע על הבדל מהותי בסטטיסטיקה באחוז סיבוכים נמוך יותר בפצועים שקיבלו טיפול כירורגי מושהה בהשוואה לטיפול כירורגי מוקדם. יתרון זה מקורו מהיווצרות ותיקון של כלי דם באזור הפציעות אשר משפרים את אספקת הדם והחמצן לאזור הפציעה שבתורו מוביל לריפוי תקין יותר ופחות סיבוכים".

המחקר הראשוני של פרופ' סרוג'י וצוותו בנושא מבוסס על דאטה של 200 פצועי ירי שהגיעו מסוריה אשר נבדקו ואומתו בהמשך במעבדה.  הממצאים במחקר זה יכולים להוביל להערכה מחדש ולשינוי התפיסה ופרוטוקולי הטיפול בפציעות ראש ופנים בעלי קינמטיקה גבוהה. פרופ' סרוג'י וצוותו נמצאים כעת בעיצומו של מחקר עם משרד הביטחון וצה"ל בו מפתחים מודל פציעות ראש ופנים בקינמטיקה גבוהה (ירי צלפים) ובוחנים אפשרות לפיתוח מיגון תואם לחיילים.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. פרוטוקול חדש לטיפול בפצוע ירי, חכה שבוע במיון ואז נתחיל לטפל בך 🙁

    ועניין אם בדקו את ההשארה שאלו שנשארו חיים לאחר 2-4 והצליחו להגיע לישראל פשוט היו חזקים יותר או במשהו שונה בפציעה שלהם.
    כלומר אולי השוני נובע מסוג של ברירה טבעית שהפצועים האלו עברו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן