סיקור מקיף

יש מספיק חמצן ברגולית הירח כדי לקיים מיליארדי אנשים שיחיו שם

מהאומדנים העכשוויים עולה שעשרת המטרים העליונים של רגולית הירח מכילים מספיק חמצן יסודי כדי ליצור מספיק O2 בשביל כל אדם בכדור הארץ למאה אלף השנים הבאות – די והותר להתיישבות על הירח!

מכתש אריסטרכוס על הירח. קרדיט: NASA/GSFC/Arizona State University
מכתש אריסטרכוס על הירח. קרדיט: NASA/GSFC/Arizona State University

כשמדובר בעתיד של חקר החלל, יש כמה פרקטיקות שחיוניות למתכנני משימות. הכי חשובה בהן היא הרעיון של שימוש במשאבים במקום (ISRU), הספקת מזון, מים, חומרי בניין ויסודות חיוניים אחרים תוך שימוש במשאבים מקומיים. וכשמדובר במשימות שיעדן הירח ומאדים בשנים הקרובות, היכולת לאסוף קרח, רגולית ויסודות אחרים קריטית להצלחת המשימה.

כהכנה למשימת ארטמיס, המתכננים של נאס"א מתמקדים במציאת הדרך המיטבית להפקת גז חמצן (O2) מכל החמצן היסודי שכלוא באבק פני הירח (שנקרא רגולית הירח). למעשה, מהאומדנים העכשוויים עולה שעשרת המטרים העליונים של רגולית הירח מכילים מספיק חמצן יסודי כדי ליצור מספיק O2 בשביל כל אדם בכדור הארץ למאה אלף השנים הבאות – די והותר להתיישבות על הירח!

לירח יש אמנם אטמוספרה מאוד דלילה המכילה חמצן יסודי, אבל היא כל כך קלושה שמדענים מאפיינים את הירח כ"גוף ללא אוויר". אבל בתוך רגולית הירח, האבקה הדקה והסלעים שמכסים את פני הירח, יש כמויות שופעות של חמצן בסלעי ורגולית הירח. האבק הדק הזה, שנקרא גם "אבק ירח", חודר לפני הירח והוא תוצאה של מיליארדי שנים של התנגשויות של מטאורים ושביטים.

הדמיה של חליפת החלל החדשה שנאס"א מעצבת עבור האסטרונאוטים של ארטמיס. החליפה מכונה xEMU, או Exploration Extravehicular Mobility Unit. קרדיט: נאס"א
הדמיה של חליפת החלל החדשה שנאס"א מעצבת עבור האסטרונאוטים של ארטמיס. החליפה מכונה xEMU, או Exploration Extravehicular Mobility Unit. קרדיט: נאס"א

לדברי ג'ון גרנט, מרצה למדעי הקרקע באוניברסיטת סאותרן קרוס, אוסטרליה, תכולת החמצן ברגולית הירח היא בערך 45%. אבל החמצן קשור במינרלים מחומצנים – במיוחד סיליקה, אלומיניום, ברזל ומגנזיום. ההרכב האיזוטופי של המינרלים האלה כמעט זהה למינרלים שבכדור הארץ, וזה הוביל לתאוריות שמערכת הארץ והירח נוצרה ביחד לפני מיליארדי שנים (השערת ההתנגשות הענקית).

אבל כדי שהאסטרונאוטים ותושבי הירח העתידיים יוכלו להשתמש בחמצן הזה, צריך להוציא אותו מכל הרגולית הזה, וזה מצריך כמות גדולה של אנרגיה כדי לנתק את הקשרים הכימיים. בכדור הארץ השימוש בתהליך הזה (שנקרא אלקטרוליזה) נפוץ בייצור מתכות, כשמפעילים זרם חשמלי על תחמוצות מותכות כדי להפריד את המינרלים מהחמצן.

במקרה הזה, גז החמצן מופק כתוצר לוואי כדי שאפשר יהיה להפיק מתכות בשביל בנייה וייצור. אבל על הירח, החמצן יהיה התוצר העיקרי ואילו את המתכות ישימו בצד כתוצר לוואי שאולי יהיה שימושי – קרוב לוודאי לבניית מגורים. כפי שהסביר גרנט במאמר שהתפרסם לאחרונה ב-The Conservation, התהליך פשוט אבל יש שתי בעיות גדולות בהתאמתו לחלל:

"הוא זולל אנרגיה. כדי להיות ישים, יהיה צורך לקיים אותו באמצעות אנרגיה סולרית או מקור אנרגיה אחר שזמין על הירח. הוצאת חמצן מרגולית תצריך גם ציוד תעשייתי רב. נצטרך תחילה להפוך תחמוצת מתכתית מוצקה לצורה נוזלית, על ידי שימוש בחום, או בחום יחד עם ממיסים או אלקטרוליטים. יש לנו את הטכנולוגיה לעשות זאת על הארץ, אבל שינוע הציוד הזה אל הירח – והפקת מספיק אנרגיה להפעיל אותו – זה יהיה אתגר עצום".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

23 תגובות

  1. אני רוצה להוסיף על ההודעה הקודמת שלי,

    1. כור גרעיני המייצר חשמל, מטופל בצורה ראויה ולא כמו לפני 100 שנה,
    2. לאיראן יש כורים גרעיניים לייצור חשמל, ואין להם פצצה (שגם לא יהיה), מה לעשות, זה לא אותו הדבר, זה קשה להגיע לרמה של פצצה.
    3. הכור יכול להיכבות בתוך פחות מ5 דקות במקרה אסון,
    4. הכור ביפן בזמן רעידת האדמה העצומה, לא נעשה נזק גרעיני, לפי המדידות באותו היום, על הגדר של המפעל, היתה רמת קרינה כמו בדיקת ממוגרמה, וגם זה יורד בתוך כמה ימים, ואין אנשים על הגדר רק מזכיר.

  2. שיבנו שם כור גרעיני, שהוא קטן ולא מזהם ויש הרבה דלק בשבילו, ואז יהיה להם מספיק חשמל בשביל להפיק חמצן, לא צריך אנרגיה סולארית שהיא יקרה, מסורבלת, הופכת לזבל בעוד 25 שנה, והורסת הרבה בתהליך הייצור, 75% מצרפת מופעל על ידי כורים גרעניים, ולא! זה לא יכול להתפוצץ! תבדוק…

  3. זהו. בעולם שלנו שולט הסדר והשלום! ומאור ומשעמם, ולא נראית מלחמה באופק, אז מעבירים אנשים לירח, ועוד 100 שנה הם ישכחו מאיפה באו, ירצו להשיג את מה שיש בעולמנו, והנה לנו מלחמה בין עולמית.
    כעת לא משעמם.

  4. יופי הרסנו את כדור הארץ בואו נלך להרוס גם את הירח

  5. כמות החמצן העצומה שיש בכדור הארץ לא מספיקה כדי לפתח את תאי המוח של "המדענים " שמנסים לכבוש את הירח, ולגרום להם לחשוב בצורה סבירה . אז הם מנסים לחשב את כמות החמצן שניתן לייצר על הירח . במקום שתשקיעו כסף בכיבוש החלל , תשקיעו בפיתוח פתרונות לבעיות הכוכב שלנו ….ויפה שעה אחת קודם .

  6. הבעיה האמיתית היא, שבטכנוליגיה הקיימת, הנזק שנגרם לאטמוספרה בזמן ההמראה, וכמות הזבל שנשאר על כדור הארץ ונוצר במהלך יצור הטיל וחומרי הדלק הם כה גדולים לגם משלחת יתיישבות קטנה יחסית תשאיר מאחריה ארץ בלתי ראוייה לחיים ביולוגיים, לא אנשים, לא חיות ואפילו לא צומח. אף אחד לא ישרוד את "יציאת ארץ" אלא עם כן יפתחו שיטות הנעה רקטית "ירוקות", למשל באנרגיה גרעינית – ואז נראה מי מוכן לטוס לירח בראש טיל מונע בכור גרעיני כשהוא יודע כי זו טיסה חד-כיוונית

  7. איך מתגברים על קרינה מוגברת מהשמש עקב אטמוספרה דלילה? ומה הפתרון למטאוריטים רבים שפוגעים בפני הירח?

  8. יופי, אולי נוכל לשלוח לשם את ביל גייטס, בנט והורוביץ. שיניחו לנו לנפשנו

  9. למין האנושי נשארו 100 עד 200 שנה להיתקיים וזהו הלכו קפיש …. ושלא יעבדו עליכם

  10. יש דרך הרבה יותר פשוטה שיהיה קצת קשה להתניע אותה אבל בסופו של דבר יהיו מכונות ביולוגיות שיודעות בצורה אוטומטית להשתמש בקרינת שמש (שאותה יש בשפע בצד המואר של הירח) כדי להפריד את המינרלים מהחמצן ולשחרר אותו כגז, קוראים לתהליך ייעור, והמכונות הן עצים… או כשיש הרבה כאלו ביחד יער.

  11. ריגולית ? סליחה על הבורות שמישהו יסביר מה זה ריגולית בטח מילה לא שכיחה בשימוש יומיומי

  12. חח.. טפשים ללא הפסקה…
    תמשיכו להאמין למימסד הפסיכופתי הזה, ותיפלו בפח מחדש, כרגיל בהסטוריה…

  13. איך כל זה קורה בהוליווד ?
    מי מפיק את הסרט?
    איפה היו כל השנים ?
    האם זבוב יכול להופיע בחלל?
    ועוד ועוד .

  14. שכבה של 10 מטר היא דקה מידי בשביל פעילות כזו. זה אומר שכל הזמן צריך לעבור מקום או לחילופין לשנע אלפי טונות למרחקים הולכים וגדלים. כדאיות חציבה קיימת רק במקום שבו המשאב מרוכז במקום מצומצם

  15. החמצן לנשימה שיופק ממינרלים מחומצנים – יהיה יקר מאד… אבל אפשר יהיה לשלם בביטקוין…

  16. קשה לדבר על הפקת חמצן מאדמת הירח בלי להזכיר לפחות את חברת הליוס הישראלית שעומדת להימכר במיליארדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן