סיקור מקיף

ימיה ספורים: רמות החשמל פוחתות בנחתת אינסייט של נאס”א שמאתרת רעידות אדמה במאדים

לוחות סולאריים מאובקים ושמיים קודרים יותר צפויים להביא את משימת נחתת המאדים לסיומה בסביבות סוף השנה הנוכחית

איור של מתקן החקר הפנימי באמצעות נחתת חקירות סיסמיות, גאודזיה והסעת חום (InSight) של נאס"א. קרדיט: נאס"א
איור של מתקן החקר הפנימי באמצעות נחתת חקירות סיסמיות, גאודזיה והסעת חום (InSight) של נאס”א. קרדיט: נאס”א

נחתת המאדים אינסייט של נאס”א מאבדת בהדרגה אנרגיה וכנראה תסיים את הפעילות המדעית מאוחר יותר בקיץ הזה. הצוות של אינסייט מצפה שהנחתת תהפוך ללא פעילה עד דצמבר, ותסיים משימה שעד כה זיהתה יותר מ-1,300 רעידות אדמה מאדימיות — האחרונה בדרגה 5 שהתרחשה ב-4 במאי 2022 — ואיתרה אזורים שנוטים לרעידות בכוכב האדום.

המידע שנאסף מהרעידות האלה איפשר למדענים למדוד את העומק וההרכב של הקרום, המעטפת והליבה של מאדים. בנוסף, אינסייט רשמה נתוני מזג אוויר חיוניים וחקרה את השרידים של השדה המגנטי העתיק של מאדים.

הצוות של נחתת המאדים אינסייט של נאס”א מדבר על המדע של המשימה והדרכים החדשניות שבהן התמודדו עם אתגרים הנדסיים. בזמן שהותה במאדים, אינסייט השיגה את כל היעדים המדעיים העיקריים שלה וממשיכה לאתר רעידות.

קרדיט: NASA/JPL-Caltech

“אינסייט שינתה את ההבנה שלנו לגבי החלק הפנימי של פלנטות סלעיות ומכינה את הקרקע למשימות נוספות”, אמרה לורי גלייז, מנהלת המחלקה למדעים פלנטריים של נאס”א. “אנחנו יכולים ליישם את מה שלמדנו על המבנה הפנימי של מאדים על כדור הארץ, הירח, נוגה ואפילו פלנטות במערכות שמש אחרות”.

אינסייט נחתה על מאדים ב-26 בנובמבר 2018. היא מצוידת בזוג לוחות סולאריים ברוחב של 2.20 מטרים כל אחד ותוכננה להשיג את היעדים המדעיים העיקריים שלה בשנה המאדימית הראשונה (קרוב לשתי שנות ארץ). אחרי שהשיגה אותם, החללית נמצאת עכשיו בהארכת משימה, והלוחות הסולאריים מפיקים פחות חשמל כי הם ממשיכים לצבור אבק.

אינסייט צילמה את התמונה הזאת של אחד מהלוחות הסולאריים המכוסים באבק שלה ב-24 באפריל 2022, היום המאדימי, או סול,  ה-1,211 של המשימה. קרדיט: NASA/JPL-Caltech
אינסייט צילמה את התמונה הזאת של אחד מהלוחות הסולאריים המכוסים באבק שלה ב-24 באפריל 2022, היום המאדימי, או סול, ה-1,211 של המשימה. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

בגלל מיעוט החשמל, הצוות יציב את הזרוע הרובוטית של הנחתת במצב המנוחה שלה בפעם האחרונה בהמשך החודש הזה. הזרוע נועדה במקור להציב את הסיסמוגרף ואת בחון החום של הנחתת, ומילאה תפקיד בלתי צפוי במשימה: יחד עם השימוש בה להטמנת בחון החום בקרקע הבעייתית של מאדים, הצוות השתמש בזרוע כדי לסלק אבק מהלוחות הסולאריים. זה איפשר לסיסמוגרף לפעול בתכיפות רבה יותר והוביל לתגליות חדשות.

כשאינסייט נחתה, הלוחות הסולריים הפיקו בסביבות 5,000 ואט-שעה בכל יום מאדימי – מספיק להפעלת תנור אפייה במשך שעה וארבעים דקות. עכשיו הם מפיקים בערך 500 ואט-שעה – מספיק להפעלת התנור רק עשר דקות.

האיור הזה מראה הדמיה של אינסייט עומדת לנחות על פני המאדים. זה מבט על החלק העליון של החללית.

קרדיט: NASA/JPL-Caltech

בנוסף, מתחילים שינויים עונתיים באזור שבו אינסייט נמצאת. בחודשים הבאים יהיה יותר אבק באוויר, וזה יפחית את אור השמש ואת האנרגיה של החללית. בעבר הצליחו לסלק חלק מהאבק, אבל יש צורך באירוע ניקוי אבק חזק יותר, כמו “שד אבק” (מערבולת אוויר חולפת) כדי להפוך את המגמה הנוכחית.

עוד בנושא באתר הידען:

4 תגובות

  1. לא ברור לי, לא ידעו שאבק היא בעיה על מאדים…. נגיד שנגד סופת חול מסיבית אין מה לעשות אבל נגד הצטברות אבק הולכת וגדלה… אם יש 5 מגה וואט שעה מה הבעיה לצייד את הזרוע במזריק אוויר או משהו בסגנון…

  2. הגששים ידעו את התשובה מזמן: ״מפעיל ווישרים״. מגב קטן על הלוחות כמו בחלון ברכב היה חוסך זריקה לפח של נחתת בעלות של מליונים.

  3. נראה לי שזו בעייה דומה לכל הלוחות הסולאריים, אפילו מה שנמצא על כדור הארץ.
    אז פטנט למאדים = פטנט לכדור הארץ

  4. אפשר לשער שלמודלים עתידיים של רכבין כאלה יתוכננו לנקות את עצמם לפחות חלקית. במקום לחכות לסופה מאדימית, ייתכן שכמה מאווררים והטיית הלוחות הסולריים למצב מאונך יכולים לפתור את הבעיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.