יובל לגילוי הדנ"א ולגילוי הורמון האלדוסטרון

אותו הורמון שאחראי על רמת לחץ הדם בגוף, וזכה בשל כך לכינוי "המגפה הלא-מוכרת של המאה ה-21" * לאחרונה, התגלתה דרך ישראלית נוספת לגידול תאים מייצרי אינסולין

אביבה משמרי *

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/dnajubilee1.html

לפעמים נראה כאילו הכל גנטיקה, אבל לא כך היא. בזמן שהכל חגגו 50 שנה לגילוי מבנה הדנ"א, נשמעו קולות שקטים, המבקשים להזכיר שמדובר בשנת יובל כפול, בה נחגג גם זיהויו ואפיונו של הורמון בשם Aldosterone.
מי שאחראים על התגלית הם ג'יימס טאיט (Tait) וסילביה סימפסון, לימים זוג נשוי, שישבו בתחילת שנות ה-50 בלונדון. את תוצאות המחקר שלהם הם חלקו עם טדאוש רייכשטיין (Reichstein) מבזל. קצת קשה להאמין, אבל גילוי הספירלה הכפולה, כמה חודשים לפני כן, נתפס כחדשות לא מרעישות באותם ימים. שלושת החוקרים לא זכו בפרס נובל, אבל זה כנראה מפני שכבר בשנת 1950 זכה בו רייכשטיין יחד עם שני מדענים נוספים על מחקר אחרת בתחום ההורמונים.

האלדוסטרון הוא הורמון שמווסת את הימצאותם בגוף של חומרים כסודיום ופוטאסיום, ומכאן גם משפיע על רמת לחץ הדם. מוצאו בגזע החיצון של בלוטת הכליות, ואת זה גילו בני הזוג טאיט. ב-1952 הם הצליחו לאתר ולמדוד את הפרשת ההורמון בגוף, ופיצחו סוגיות הקשורות בקצב ההפרשה שלו מן הבלוטה. 50 שנה אחרי זה, הגישה הגנטית ברפואה מאפילה מעט על הגישה ההורמונלית. אבל לא לעולם חוסן, שכן כעת המחקר בתחום מתעורר מעט.

"החברה האנדוקרינית" (The Endocrine Society) המכובדת תערוך את הכנס השנתי שלה, ה-85 במספר, ב-19 עד ה-22 ביוני. הכנס יוקדש לאנדוקרינולוגיה קרדיו-וסקולרית. אבל בין היתר יציינו שם את יום השנה ה-50 לגילוי האלדוסטרון, אותו הם מכנים "המגפה הלא-מוכרת של המאה ה-21".

והנה, היום מציג עיתון האקדמיה האמריקאית למדעים (Proceedings of the National Academy of Sciences) מציג ישראלי-אמריקני, שבמסגרתו צמחו במעבדה תאים מייצרי אינסולין מתאי גזע שמקורם בעוברי אנוש. הקבוצה, בראשות פרופ' שמעון אפרת מביה"ס לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, הצליחה, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, לגרום לתאים לייצר כשליש מכמות האינסולין של תאי ביטא נורמליים.

המחקר הזה, אגב, עשה שימוש בתאי כבד. "בהעדר תאי גזע בלבלב, הלכנו לתאים הזמינים הכי קרובים", מסביר פרופ' אפרת. "כי הכבד והלבלב מתפתחים ממקור משותף". על פי המחקר, השתלת התאים הללו בעכברים חולי סוכרת, ריפאה את המחלה ושמרה על רמה תקינה של סוכר בדמם למשך חודשים.

"גלובס": גם החוקרים ב-ESI הירושלמית הצליחו לייצר תאים מייצרי אינסולין.

אפרת: "הם השתמשו בתאי גזע עובריים, שזה דבר אחר. אנחנו השתמשנו בתאי עובר, אבל עובר מאוחר, בן ארבעה חודשים בערך, שיש לו כבר איברים. עדיין לא ברור איזה משתי הגישות תעבוד – תאים עובריים או רקמות יותר בוגרות. בשני הכיוונים יש קשיים ויש יתרונות, והחוקרים עובדים בשניהם במקביל, מתוך תקווה שאחד מהם יתממש לכדי טיפול".

בהודעה לעיתונות נאמר כי "התאים המתוארים במאמר עשויים לשמש להשתלה בחולים" – ויפה שהוסיפו את הסייג הפעוט, "אם תימצא דרך להגן עליהם מדחייה חיסונית". שאלת הדחייה של השתלות היא שאלת מיליון הדולר בתחום הזה.

"נכון", מודה אפרת. "אפילו אם נצליח למיין את תאי החולה עצמו, עדיין תהיה בעיה של דחייה חיסונית, כי חולה סוכרת הורס את תאי האינסולין העצמיים שלו. נצטרך להגן עליהם איכשהו. ייתכן שתאים שמתפתחים מרקמה אחרת לא יזוהו ע"י הגוף בבירור כתאים מייצרי אינסולין, ובמצב כזה לתאי הכבד שלנו יכול להיות יתרון, אבל הדברים לא ברורים".

"בכל מקרה, אנשים עובדים בכיוונים שונים להגן על התאים. אחת האפשרויות היא הכנסת התאים לקפסולה מקרום חדיר-למחצה, שיאפשר למולקולות אינסולין לעבור, אבל לא ייתן לתאי מערכת החיסון לתקוף את התאים המושתלים. זה עדיין לא עובד לגמרי. יש גם אפשרות לפתח תרופות שמדכאות את מערכת החיסון. אפשרות אחרת היא לשנות גנטית את התאים כך שתוגבר העמידות שלהם. אנחנו מנסים את השיטה הזו, אבל הדרך ארוכה".

האם נשקלה האופציה להקים חברה על סמך הפיתוח הזה, דרך רמות, חברת היישום של האוניברסיטה?

"אנחנו בקשר איתם, אבל עוד לא נוצרה אפשרות קונקרטית. אבל נשמח כמובן".

Alan Corp, חברה אומללה למדי מזה שנתיים, הודיעה כי תמכור שניים ממוצריה לחברת King, במטרה להימנע ממצב של פשיטת רגל. לרגל זאת היא גם השעתה את התביעה שהגישה נגד קינג, בעקבות נסיגתה של זו מהכוונה לרכות את התרופות ב-850 מיליון דולר. ובכן, במסגרת ההסכם החדש שנחתם, תשלם קינג לאלאן 750 מיליון דולר, על הזכויות הבלעדיות לשיווק תרופה להרגעת שרירים ולטיפול בהפרעות שינה. אם יישארו שתי התרופות מוגנות מתחרות גנרית, תהיה אלאן זכאית לתשלומים נוספים. החשש מתחרות גנרית הוא שגרם לקינג לסגת בה מההצעה המקורית (לאחר שהרשויות האמריקניות חקרו אותה בתחילת השנה בחשד שסיכלה תוכניות של מתחרות באגרסיביות מרובה מדי).

האנליסטים הסכימו ש"העסקה הזו היתה קריטית לתוכנית ההתאוששות של אלאן", שכן אחרי שקנתה חברות כמו מטורפת במהלך 2001, נפלה החברה באחת. לא רק שזנחה פיתוח לטיפול באלצהיימר, בגלל תופעות לוואי קשות, אלא שחקירה נוספת נפתחה נגדרה בגלל "פעולות חשבונאיות מטעות" לכאורה. כעת עומדים חובותיה על 1.5 מיליארד דולר, והעסקה עם קינג תסייע מעט.

ואצל ד"ר צחי ברגר התעוררה אופטימיות בסוף השבוע שעבר, כנראה הודות לאותה רוח שגרמה לו להיכנס מחדש לתפקיד יו"ר אב"י (במקום מיקי שיקלר מכת"ב). ברגר, שעובד כעת עם קרן סטאר, היה אחד מיושבי הפאנל המסכם של "ביוטק 2003". פתאום, הוא אומר, היתה לו הרגשה שיש תקווה – שכן, הנוכחים, שועלי ביוטק ותיקים, התייחסו לדו"ח מוניטור כנושא מרכזי לעניין המעורבות הממשלתית בביוטק. המדען הראשי בכבודו ובעצמו, התרשם ברגר, "משך לכיוון הזה, ואני הייתי מרוצה".

"גלובס": אז מה חדש?

ברגר: "אני כל הזמן מדבר עם האנשים האלה ושומע אותם. אבל כשהם ישבו מול מדען ראשי שתומך בדו"ח ודיברו, זה נשמע אחרת. אגב, דיברו גם אלה שהתנגדו או חלקו על המלצותיה של הוועדה".

מדברים על סחבת במשרד התמ"ס.

"אני ממשיך ללחוץ בכל הכוח. צריך לעשות, לא לשבת ולבכות. יש דו"ח וצריך להוציא אותו לפועל".

איך עומדות כעת ההמלצות העיקריות של דו"ח מוניטור, למשל העברת טכנולוגיות מהאקדמיה לתעשייה, או הכשרת מנהלים? "מטפלים", אומר ברגר. "זה תהליך ארוך ולא פשוט. העיקר בדו"ח זה שהוא העלה את הבעיות על פני השטח, ושהתחילו לטפל בהן. ברור לי שזה לא תהליך קצר ושזה לא ייצא מייד ובבת אחת. דונם פה ודונם שם, וזה יתחיל להתרקם למשהו.

"חשבתי הרבה על העניין של מוניטור. אם מישהו אחד היה יודע מה יפתור את הבעיות, היינו נביאים. זה שצריך למשוך לארץ חברה רבלאומית, אנחנו אומרים כבר הרבה זמן. נכון שישנו 'המצב', אבל אולי הממשלה תהיה פתוחה לצעד של תמיכה בהקמת שלוחה מקומית של חברה גדולה, כמו שעשו עם אינטל. והיינו שמחים לו היתה קרן הון סיכון ממשלתית לתחום".

האם צפויים שינויים נוספים בדו"ח?

"ברגע שיוצאים לשטח, האויב לא תמיד מתנהג לפי התוכנית".

מה הכי דחוף שיקרה עכשיו?

"שינוי המצב הפוליטי והכלכלי, אבל על זה אין לנו שליטה. בביוטק דרושה מעורבות ממשלתית יותר מסיבית. דיברו על זה שצריך לקבל החלטה אם הביוטק הוא פרוייקט לאומי. אם תתקבל החלטה כזו, זה יהיה שינוי מאוד משמעותי. יש ממשלה חדשה שיכולה לקחת את זה על עצמה.

"הכי חשוב זה לעשות. אנחנו במצב תחרותי, ישראל לא היחידה שמנסה למשוך השקעות בתחום, צריך למצוא את המודל המתאים. כמות מתאימה, אחרת כולם יברחו לנו מכאן".

אופטימי מדי? אולי עדיף להיות אופטימי מאשר תבוסתני.

[email protected]

* פורסם בגלובס בתאריך 21/5/03 ומובא כאן ברשותה של אביבה משמרי
לשליחת מכתב לאביבה משמרי
לריכוז ידעני מדעי החיים

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~534316713~~~48&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן