טל ענבר – אגודת החלל הישראלית www.space.org.il
למעלה: איור משוער המציג חללית שנז'ו לנחיתה על הירח * מתחתיה – איור של החללית במסלול סביב כדור הארץ
המאמר פורסם לראשונה בכת העת 'מעבר לאופק', גליון 6, מאי 2004.
קישורישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/chiainbar2.html
בחלק הראשון בסדרה דיברנו על החלליות הסיניות שלפני העידן המאויש.
בחמישה עשר באוקטובר 2003, רעדה האדמה בבסיס החלל ז'יקואן שבסין. מנועיו רבי העוצמה של טיל השיגור “המסע הארוך” (Long March) החלו בפעולתם, והזניקו אל על את החללית המאוישת הראשונה של סין, ובה טייס החלל הסיני יאנג לי – ווי, למסע היסטורי לחלל. כשמונה דקות מאוחר יותר הפכה סין למדינה השלישית בהיסטוריה (לאחר ברה”מ וארה”ב) ששילחה אדם לחלל בכוחות עצמה.
שיגורה של החללית “שנז'ו 5” (בסינית – הספינה השמימית) היווה את שיאה של תוכנית חלל שאפתנית, ששורשיה נעוצים עוד בראשית שנות השבעים של המאה העשרים. סין, שלה מאגר של טילים מסוגים שונים, כולל טילים בליסטיים בין יבשתיים ומשגרי חלל שונים, לא הסתירה את שאיפותיה להשתלב גם בתחום טיסות החלל המאוישות. ארבעה שיגורי ניסיון של החללית הסינית “שנז'ו” נערכו החל משנת 1999, ללא טייסי חלל בתוכה, ולאחר הוכחת התיכון ההנדסי ובחינת מערכות החללית השונות – הוחלט כי הטיסה החמישית של חללית זו תהיה מאוישת.
החללית הסינית שנז'ו, שבמבט חטוף דומה דמיון רב לחללית הרוסית הותיקה “סויוז”, שוגרה למשימתה המאוישת הראשונה למסלול נמוך סביב כדור הארץ על מנת לבחון את מערכותיה השונות של החללית, ולבסס את מעמדה של סין כמדינה מובילה בתחום החלל. טייס החלל הסיני יאנג, שהה במשך כל המשימה בתוך תא החזרה לכדור הארץ, ולא עבר אל תוך היחידה המסלולית של החללית. משך הטיסה עמד על 21 שעות, ובמהלכן נהנה מארוחות מגוונות של המטבח הסיני המסורתי. ארבע ספינות מעקב ותקשורת שהיו פזורות במרחבי האוקיינוסים סיפקו קשר רציף עם החללית, יחד עם מספר תחנות קרקעיות. במהלך הטיסה התקיים גם שידור טלוויזיה ישיר להנאת אזרחי סין.
עם השלמת ההקפה האחרונה, נפרדה מהחללית היחידה המסלולית, שהמשיכה להקיף את כדור הארץ למשך שישה חודשים, תוך מילוי שורת ניסויים ומשימות ביון צבאיות, ואילו היחידה המיועדת לחזרה לכדור הארץ, ובה האסטרונאוט הסיני (בתקשורת הופיעה המילה “טייקונאוט” אולם יש לציין כי הכינוי הרשמי של טייסי החלל בסין הוא “יוהאנג יואן”. במאמר זה אציין בפשטות “אסטרונאוט סיני”) החלה בתמרון לקראת הנחיתה.
איור המציג את החללית שנז'ו 5 במסלול סביב כדור הארץ
החללית שנז'ו מבוססת על התיכון של החללית הרוסית סויוז, אך היא גדולה וכבדה ממנה. שינוי מהותי הוא היחידה המסלולית, תא בו יכולים טייסי החלל לשהות במהלך המשימה. בעוד שבחלליות הסויוז התא קטן ואינו מצויד בתאים פוטו וולטאיים ליצירת חשמל, ובסיום המשימה התא נופל אל אטמוספירת כדור הארץ ונשרף, הרי שבחללית שנז'ו התא גדול הרבה יותר, ומיועד להישאר בחלל למשך חודשים. תא זה מציוד במערכות אספקת חשמל משלו, ובסיום המשימה הוא מהווה לוויין עצמאי. זהו חידוש סיני, והוא מהווה חיסכון ניכר בעליות, כיוון שהחללית משוגרת ממילא עם היחידה המסלולית. בנוסף ליכולת להישאר חודשים בחלל, מצויד התא המסלולי ביחידת חיבור עם תאים דומים, דבר היכול לשמש לעגינת חלליות בחלל, וכן, תוך ניצול מערכות הנחייה מהקרקע ואוטומציה בחלל, בניית תחנת חלל קטנה, בשבריר מעלותה של תחנת החלל הבינלאומית.
שיגור החללית שנז'ו 5 – 15.1.0.2003
על פי פרסומים רשמיים, ותוך ניתוח מדוקדק של מבנה החללית הסינית, עולה כי החללית נסמכת רבות על הטכנולוגיה הותיקה והמוכחת של חלליות ה”סויוז” הרוסיות. יחד עם זאת, הגדלתה של החללית “שנז'ו” ובחינת תפקודה – במיוחד בעת החזרה לכדור הארץ – התבצעה על ידי הסינים ללא סיוע חיצוני.
כוונותיה של סין בתחום הטיסות המאוישות לחלל הוכרזו עוד בטרם שוגרה החללית “שנז'ו 5”, והן כוללות בניית תחנת חלל במסלול סביב כדור הארץ, הנחתת טייסי חלל סינים על הירח, ואפילו משימה מאוישת למאדים. אין ספק כי תוכנית חלל שאפתנית זו של סין – אם תתממש – יציבו את סין בעמדת כוח רצינית ביותר כמתחרה העיקרית של ארה”ב וסוכנות החלל האירופית בתחום טיסות החלל המאוישות.
שרטוט מפורט של החללית הסינית שנז'ו. עד כה זהו השרטוט המדויק ביותר שהתפרסם מחוץ לסין המציג את מערכות החללית
לוח הזמנים להמשך הטיסות המאוישות של סין אינו מוגדר באופן מדויק, אך פרסומים שונים בכלי התקשורת הסיניים מאפשרים להעריך כי החללית שנז'ו 6, ובה שני אסטרונאוטים, תשוגר ככל הנראה במהלך שנת 2005, למשימה בת ימים אחדים. להערכת מחבר המאמר תתבצע טיסת חלל נוספת, של החללית שנז'ו 7 בשנת 2008, לרגל האולימפיאדה שתיערך בקיץ בשנה זו בבייג'ין. יתכן גם כי בשנת 2008 יבחן דגם של תחנת החלל הסינית, או מפגש חללית של שתי חלליות מאוישות.
האסטרונאוט הסיני הראשון – יאנג ליווי
נתונים רשמיים ומדויקים על העלות הכלכלית של תוכנית החלל המאוישת הסינית אינם בנמצא, אך ההערכות מדברות על עלות של מיליארד דולר לפחות, בפיתוח החללית שנז'ו. אין ספק, כי עלויות גבוהות של פיתוח תשתית לטיסות חלל מאוישות אינן כדאיות אך ורק על מנת להזניק את הגאווה הלאומית של סין אל תוך החלל. סביר להניח, כי לקראת תום העשור, ולאחר ביצוע מספר משימות מוצלחות נוספות, תפנה סין אל מדינות אחרות ותציע להן לשגר באמצעותה אסטרונאוטים לחלל.
אפשרות נוספת, גם אם כרגע נראית רחוקה, היא שילובה של סין בתוכנית תחנת החלל הבינלאומית. לאחר אסון מעבורת החל “קולומביה”, והשבתת יכולתה של ארה”ב לשגר אסטרונאוטים לחלל, נותרה רוסיה המדינה היחידה המעבירה אספקה וצוותים אל תחנת החלל הבינלאומית וממנה בחזרה אל כדור הארץ.
סין יכולה – לפחות להלכה – להשתלב בטיסות אל תחנת החלל הבינלאומית, בשלב ראשון משלוח אספקה, אם יסכימו לכך המדינות השותפות בתחנה, ובראשן ארה”ב ורוסיה. שילוב סין בתחנת החלל הבינלאומית יתרום לבטיחותה, ולעזרה אפשרית במקרה חירום. מובן, כי מהלך מעין זה ישדרג את מעמדה החללי של סין בעולם, ויהיו בוודאי גורמים רבים בקרב קהילת החלל העולמית שלא ירצו בכך.
יחד עם זאת, העובדות מדברות בעד עצמן – לפחות עד 2005 ארה”ב אינה יכולה לשגר בעצמה אסטרונאוטים לחלל – ואילו סין יכולה. שילוב של סין בפרוייקטים בינ”ל בתחום החלל יכול להיות משתלם גם מההיבט הכלכלי, שכן ללא ספק עלות כוח העבודה הסיני בתחום החלל (שחלקו שייך בכלל לצבא הסיני) נמוכה לאין שיעור ממקבילו בארה”ב ובאירופה.
התיכון המודולרי של חללית השנז'ו, מאפשר לערוך בה שינויים שונים בהתאם לאופי המשימה, וניתן להעריך כי לאחר קבלת ההחלטה על משימות מאוישות לירח, ניתן יהיה לצייד חללית שנז'ו במכלול הנעה נוסף (יתכן במקום היחידה המסלולית) ולשגרה למשימת הקפה של הירח.
שיגור חללית שנז'ו לירח לא יחייב פיתוח משגר חדש ורב עוצמה, אם תשוגר חללית נוספת על ידי כלי השיגור הנוכחי, ובה שלב האצה ירחי. משימה זו תכלול מפגש במסלול סביב כדור הארץ ולאחריו הזרקת החללית אל עבר מסלול ירחי.
כבר בשנת 2000 הציגה סין דגמים של תחנת חלל ושל משימה מאוישת לירח. אין ספק, כי תוכנית החלל המאוישת של סין תמשיך ותתפתח, במיוחד בעשור השני של המאה העשרים ואחת. בתוכנית העבודה של סין לשנים 2001-2011 אין תקצוב למשימה מאוישת לירח, אולם לאור הצהרותיו ותוכניתו של נשיא ארה”ב בוש בדבר חזרה אמריקנית לירח עד 2015, יתכן וסין תשנה את לוח הזמנים המקורי שלה ותסיט תקציבים לעבר תוכנית הירח שלה.
לסיכום – סין מבססת את מעמדה כמעצמת חלל המצויה בכל תחומי הפעילות החללית – פיתוח לווינים, משגרים, ותוכנית חלל מאוישת. כיום נמצאת סין בעמדת זינוק מתאימה לתפוס מעמד מוביל בתחום החלל. עליה לבסס את מעמדה בתחום הטיסות המאוישות, ואם תשכיל לפתח שיתופי פעולה עם מדינות נוספות, תהווה סין שחקן מרכזי בתחום החלל בעשור השני והשלישי של המאה – בדיוק בזמן בו יתבצעו ככל הנראה משימות חלל מאוישות לירח, ותעוצב הארכיטקטורה של משימה מאוישת למאדים. כיצד תנצל סין את האפשרויות הנפתחות בפניה – נאלץ להמתין ולראות.
החלק הראשון של הסקירה אודות תוכנית החלל של סין
ידען מבצעי חלל מחוץ לארה”ב
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~887421421~~~200&SiteName=hayadan
