סיקור מקיף

חוקרי המכונים לחקר המדבר בשדה בוקר מובילים ניסוי בינלאומי לגידול צמחים בחלל בחללית בראשית2

הפרויקט מהווה צעד חשוב לקראת הוכחת יכולת גידול צמחים על הירח לשם ייצור מזון בריא עבור אסטרונאוטים שינחתו עליו בעתיד. מציאת דרכים חדשות למקסם ייצור מזון בר קיימא על כדור הארץ אף היא מעסיקה את צוות המחקר.

חיים זלקאי | עורך עיתון ‘אבג’ 

אסטרונאוט מגדל צמחים על הירח. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
אסטרונאוט מגדל צמחים על הירח. המחשה: depositphotos.com

האוניברסיטה מובילה מחקר בינלאומי שתכליתו להכשיר את הקרקע לקראת קליטת צמחים בחלל, וזאת כחלק ממשימת החללית “בראשית2”. חוקרים מתחומי הביולוגיה וההדמיה של צמחים גויסו למבצע שניהולו הופקד בידי פרופ’ סיימון ברק, מהמכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחי שבמכוני לחקר המדבר על שם בלאושטיין.

הפרויקט מהווה צעד חשוב לקראת הוכחת יכולת גידול צמחים על הירח לשם ייצור מזון בריא עבור אסטרונאוטים שינחתו עליו בעתיד. מציאת דרכים חדשות למקסם ייצור מזון בר קיימא על כדור הארץ אף היא מעסיקה את צוות המחקר.

לביצוע הניסוי המכונה Aleph-1, גייסה Lunaria One (קונסורציום סינלאומי במורכב ממוסדות מחקר וגופים ציבוריים) מומחים בתחומי ההנדסה, הביולוגיה והחינוך.

המחקר מבוסס על עקרונות שדוגלים במידע נגיש, חדשנות ומעורבות של אזרחי העולם בקיום ניסויים מבוקרים בכדור הארץ והשוואתם לניסויים אשר יתרחשו בירח. מטרת המחקר היא להצליח לגדל צמחים על הירח, והמוטיבציה לביצוע משימה זו נובעת מתשוקתה של האנושות לחקור ולראות את החיי משגשגים בנופים שוממים.

מכין את הצמחים לשהייה בחלל. פרופ' סיימון ברק | צילום: דני מכליס
מכין את הצמחים לשהייה בחלל. פרופ’ סיימון ברק | צילום: דני מכליס

המשימה מתוכננת לשנת 2025 ובמסגרת הניסוי יוטס עם החללית “בראשית 2” של העמותה SpaceIL תא ייעודי קטן, אטום הרמטית, אשר יישא זרעים וצמחים בעלי יכולת לשרוד במצבי עקה, כשהם רדומים ומיובשים , ומסוגלים “להתעורר” מחדש במהלך ההשקיה. סוגי הצמחים ייבחרו בקפידה בהתאם ליכולת לגדול במהירות ולשרוד בטמפרטורה קיצונית. לאחר הנחיתה על הירח, צמיחת הצמחים תנוטר במשך 72 שעות כאשר נתונים ותמונות יועברו לכדור הארץ במהלך הניסוי כולו.

בטווח הקצר יותר, קבוצת החוקרים שמרכיבה את Lunaria One פועלת עם שותפים מחקריים, המקדמים חקלאות עירונית וגידול מזון והעברתו לאזורים שקשה להגיע אליהם (למשל אספקת חירום לאזורי שנפגעו מאסונות טבע), כך שגם לכדור הארץ תצמח תועלת מהמשימה על הירח. ניסוי שמבוצע בירח במשך זמן ממושך בחלל מלווה בשינויי טמפרטורה והוא מצריך אספקת מים להנבטתם של הצמחים. הצמחים אמורים לנבוט בתוך 72 שעות מתחילת תהליך ההשקייה.

“לניסוי הנבחר יש ערך עצום הן לחיים שלנו כאן בכדור הארץ והן להתקדמות האנושות בחקר החלל”, אומר שמעון שריד, מנכ”ל עמותת SpaceIL. לדבריו, בחינת גידול צמחים בתנאי קיצון תוכל לסייע לנו לפעול נכון בעתיד באשר לביטחון תזונתי ככל שהאקלים כאן משתנה; ובאשר לחלל – גידול צמחים יסייע לאנושות במשימות ארוכות טווח. אנו שמחי על שיתוף הפעולה עם Lunaria One ונרגשים מכך מאוד”.

פרופ’ סיימון ברק, רכז הצוות הביולוגי של Lunaria One, סיכם: “כדור הארץ ומשאביו הם סופיים. קיומה העתידי של האנושות תלוי בהגעה לכוכבים”.

לצידו של פרופ’ ברק משתתפים בקבוצת המחקר שניים מעמיתיו במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין – פרופ’ אהרון פאיט וד”ר טרין פז-כגן, שלושה מדענים מאוסטרליה, ואחד מדרום אפריקה. בנוסף לצוות המומחים, צוות Aleph-1 יזמין אנשי בגילים שונים ממדינות שונות להציע פתרונות ייחודיים לאתגרים שעולים בפרויקט הזה.

כיוזמה משותפת לטובת הכלל, הפרויקט כרוך במאמץ משולב של מספר רב של ארגונים ברחבי העולם , אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטאות מובילות באוסטרליה, בריטניה, דרום אפריקה וקפריסין.

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. המכון לחקר מדברי של אוניברסיטת בן גוריון בנגב עתיד לסגור את שעריו במהלך שנת 2024,
    עצוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.