חברת deCODE קיבלה בשנת 1998 מונופול על הפרופיל הגנטי של אזרחי איסלנד ומאז היא מבצעת מחקרים גנטיים שונים. הפרופיל הגנטי האיסלנדי מיוחד בכך שכמעט ולא השתנה מאז ימי הוויקינגים
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/iceland011003.html
יתכן כי נמצא הגן האחראי לנטייה להשמנה
מאת יובל דרור
קבוצת חוקרים איסלנדים טוענת שהצליחה לבודד גן, שגרסאות שונות שלו קובעות האם האדם הנושא אותו ייטה להשמנה או לרזון. במסגרת המחקר בדקו החוקרים של חברת “”deCODE את הפרופיל הגנטי של אלף נשים איסלנדיות. “השמנה ורזון הם שני צדדים של אותו המטבע”, אמרו החוקרים. בשלב זה טרם פורסמו תוצאות מפורטות של המחקר.
מדענים מרחבי העולם בודקים כבר שנים ארוכות את הטענה לפיה נטייה להשמנה קשורה בדרך כלשהי לגנים שנושאים בני האדם. מנתוני המרכז לבקרת מחלות בארה”ב (CDC) עולה כי %15 מהילדים בגילאים 6-19 סובלים ממשקל יתר.
חברת deCODE קיבלה בשנת 1998 מונופול על הפרופיל הגנטי של אזרחי איסלנד ומאז היא מבצעת מחקרים גנטיים שונים. הפרופיל הגנטי האיסלנדי מיוחד בכך שכמעט ולא השתנה מאז ימי הוויקינגים. החוקרים טוענים כי גילוי הגן ותפקידו מקדם את המחקר לקראת פיתוח תרופות ותכשירים אשר ידעו לסייע לאנשים הסובלים מהשמנת יתר.
חוקרים איסלנדים גילו גן המעורב בגרימת שבץ * גרסה של הגן מגדילה את הסיכון פי 3 עד 5
מאת ניקולאס וייד ניו יורק טיימס
חוקרים באיסלנד אומרים כי גילו בפעם הראשונה גן המעורב בצורות נפוצות של מחלת השבץ. החוקרים, מחברת Genetics” “Decode שבסיסה ברייקיאוויק, אומרים כי אנשים בעלי גרסה מסוימת של הגן הם בסיכון גבוה פי שלושה עד חמישה ללקות בשבץ. לדבריהם, זהו סיכון זהה או אף גדול יותר מסיכונים ידועים התורמים לנטייה לשבץ – כגון יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה ועישון.
ד”ר קארי סטפאנסון, מנכ”ל החברה, אמר שהגן החדש מייצר אנזים המשמש מטרה נוחה לתרופות. לדבריו, חברת התרופות השווייצית “רוש” כבר עורכת ניסויים בכמה תרופות כאלה על עכברים.
הגן זוהה בידי צוות בראשות ד”ר סולווייג גרטארסדוטיר. הגן לא נקשר קודם לכן לשבץ, ואיתורו עשוי להוביל לתובנות חדשות על המנגנונים הקשורים במחלה. המחקר, שעליו דווח ב-22 בחודש בכתב העת “,”Nature Genetics הוא “משמעותי ביותר מבחינת הטיפול בשבץ”, אמר ד”ר ג'ונתן רוזנד, מומחה לתחום בבית החולים הכללי במסצ'וסטס. אולם, לדברי רוזנד, המחקר אינו עתיד להוביל לטיפולים חדשים במחלה בעתיד הקרוב, שכן יש לאשש את הממצאים באמצעות מחקרים אחרים, שייערכו באוכלוסיות אחרות.
לדברי סטפאנסון, “דקוד ג'נטיקס” זיהתה 15 גנים המעורבים ב-12 מחלות נפוצות ומיפתה מיקום כללי של 20 גנים נוספים על הגנום האנושי. כולם זוהו בעקבות מחקר באוכלוסייה האיסלנדית, המתאימה במיוחד למחקרים גנטיים בגלל הרישומים הגניאולוגיים המפורטים שלה ומערכת הבריאות האחידה במדינה. חלק מן הגנים הללו זוהו גם באוכלוסיות אחרות.
יש מחלות, כגון אנמיה חרמשית או סיסטיק פיברוזיס, הנגרמות עקב מוטציות בגן מסוים והן נדירות יחסית. מחלות נפוצות כגון שבץ, סוכרת וסרטן מואצות לפי הסברה על ידי כמה גנים שונים, הפועלים יחד. מכיוון שלכל אחד מהגנים התורמים למחלות הרב-גניות הללו השפעה מועטה, קשה לאתרם בשושלת המשפחתית. זיהוי גנים כאלה אמורהיה להיות אחד הפירות העיקריים של פרויקט הגנום האנושי, אך עד כה זוהו רק קומץ של גנים כאלה.
רוזנד אמר ש”דקוד” נהנית מכמה יתרונות, בהם השימוש בטכנולוגיה מתוחכמת מאוד וההיסטוריה הגנטית של האוכלוסייה האיסלנדית, המבטיחה כי חולים רבים במחלה מסוימת ירשו את אותה גרסה גנטית מאב קדום יחיד בעבר הרחוק.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~649388163~~~25&SiteName=hayadan
