סיקור מקיף

המוסיקה של האבטיח

ירוק בפנים אדום בפנים ובסולם פה מינור
עמי בן בסט

בשנת ,1894 כאשר היה קרוב לגיל ,60 אכל מרק טווין לראשונה
בחייו אבטיח. התלהבותו של הסופר האמריקני הייתה כל כך גדולה עד
שהוא כתב: “אכילת אבטיח זו הנאה שאין לה מתחרים. כאשר אדם טועם
מהפרי הזה הוא יודע מה אוכלים המלאכים”. ספקטרום שאוהב את
ההגזמה, מזכיר כי מוצאו של פרי המלאכים הזה הוא כנראה באזור
שלנו, ואבטיחים בצורתם הנוכחית היו ידועים במצרים העתיקה כבר
לפני קרוב ל – 5,000 שנה. הקשר היהודי לאבטיח מתחיל
ביציאת מצריים. כאשר בני ישראל הולכים במדבר ואין להם מספיק
מזון, הם מתגעגעים לימים הטובים ההם במצריים: “זכרנו את
הדגה&#;8230 הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת
השומים ועתה נפשנו יבשה..” (במדבר י”א).

היום אפשר למצוא את הפרי הזה ממשפחת הדלועים כמעט בכל מקום
בכדור הארץ. המדינה המובילה בעולם בגדול אבטיחים היא סין, שם
גדלו בשנה שעברה כ– 18 מיליון טון אבטיח. גם בארץ אוהבים
מאד את הפרי המופלא הזה. על פי נתונים של מועצת הירקות, בשנת
98 הגיעו לשוק המקומי כ- 164,000 טון אבטיחים, כאשר הצריכה
העיקרית היא כמובן בחודשים החמים, יוני –יולי, בסביבות
50,000 טון לחודש.

הטכנולוגיה עצמה, נראית, איך לומר, קצת מוזרה. הרכיב העיקרי
במערכת הוא משטח עם גומי ספוגי עליו מונח האבטיח. רכיב אחר הנה
זרוע מתכת אליה מחובר פטיש עץ קטן. לחיצה קטנה על הדק המתכת
מביאה להקשה של הפטיש על האבטיח. מיקרופון זעיר קולט את צליל
החבטה ומעביר אותו באמצעות אות חשמלי למחשב נייד שממיר אותו
למידע דיגיטלי. נקישה עמומה של אבטיח בשל מפיקה סיגנל אקוסטי
שנראה על פני המסך כנקודת שיא ההולכת ודועכת. לאחר סדרה של
ניסויים באבטיחים בגדלים שונים, נסתבר כי תדרים בין 100 ל 250
הרץ מייצגים אבטיחים בעלי רמות סוכר בין 8 ל –12 אחוזים,
שזה המנון הנכון. תהליך הבדיקה, לפי המפתחים, נמשך 12 שניות
בלבד והפגיעות טובות.

אלא שהספור הזה, אומר ספקטרום עדיין אינו מושלם. בעיה קלאסית
הקשורה באבטיח היא שאלת הזיהוי המוקדם: כיצד לזהות אבטיח מתוק,
ללא פתיחה מוקדמת. במשך השנים התפתחו טכניקות שונות בעניין הזה
אבל אף לא אחת מהן מבטיחה בחירה נכונה במאה אחוזים. ישנם אלה
הממליצים לבחון את הגבעול ולראות האם הוא קמל ולא יבש לגמרי.
אחרים מבכרים להחליק בקצות אצבעותיהם על האבטיח במטרה לחוש אם
ישנן בליטות זעירות של גידים המראים על בשלות. אולם השיטה
הפופולארית ביותר היא עדיין שיטת הנקישות. על פי שיטה עממית
ועתיקת יומין זו, מקישים בוחני האבטיחים המיומנים על קליפת
האבטיח ומזהים, או לפחות מנסים לזהות, מה צופן קרבם.
הטכנולוגיה הווקאלית והלא פולשנית הזו מגיעה לשיא הפופולריות
שלה בתחילת הקיץ שזו גם תחילת העונה, כאשר אפשר לראות אז המוני
מקישים הניצבים בדוכני חנויות הירקות והבאסטות ומאזינים לצלילי
האבטיח.

אלא שגם בתחום הזה, מסתבר, יש התפתחויות. ממש בימים אלה הודיעה
אוניברסיטת דלאוור בארה”ב על פיתוחה של טכנולוגיה חדשנית
לבדיקת בשלות האבטיח ללא התערבות מבחוץ. הפיתוח מעורר התרגשות
עצומה בקרב המגדלים האמריקנים, ודובר האגודה האמריקאית הלאומית
לאבטיחים אף הודיע כי המכשיר החדש עשוי לחסוך הון עתק למגדלים.
לא פעם קורה לנו, הוא הסביר בהודעה מיוחדת לתקשורת, שמשאיות
גדולות עמוסות אבטיחים, מוחזרות אלינו בחזרה, לאחר שנמצאו
בבדיקה אקראית כמה אבטיחים לבנים.

גלובס יוני 99
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~334602548~~~101&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.