חזון המזון המהונדס גנטית נתקל בקשיים רבים. אולי המוצרים החדשים, הבריאים והטעימים יותר, יצליחו לכרסם ברתיעה של ציבור הצרכנים
אנדרו פולאק, ניו יורק טיימס, הארץ, חדשות וואלה!
בשחר עידן היבולים המהונדסים גנטית ראו מדענים בחזונם סוגים שונים של מאכלים בריאים יותר וטעימים יותר, כולל עגבניות הנלחמות בסרטן, פירות העמידים בפני ריקבון, תפוחי אדמה שיהיה אפשר לייצר מהם צ'יפס בריא יותר ואפילו שעועית שלא תגרום לגזים. אבל עד כה, היבולים המהונדסים מביאים תועלת בעיקר למגדליהם, בכך שהם מקילים את הריסון של עשבי פרא ושל חרקים מזיקים.
כעת, מיליוני דולרים מאוחר יותר, הדור הבא של יבולים ביוטכנולוגיים – הראשון עם יתרונות גם לצרכנים – נראה סוף-סוף באופק. אבל הרשימה אינה כוללת רבים מהמוצרים שהיו חלק מהחזון המקורי.
התברר כי פיתוחם של יבולים כאלה אינו קל בכלל. התנגדות ציבורית למזון מהונדס, קשיים טכניים, מכשולים משפטיים ועסקיים והיכולת לפתח מזונות משופרים ללא הנדסה גנטית – כל אלה החלישו את זרם הפיתוחים. “הייתי אומר שחברות רבות לקו בהלם קרב בשנים האחרונות”, אמר סי-אס פראקאש, מנהל מרכז למחקר ביוטכנולוגי באוניברסיטת טסקגי שבמדינת אלבמה בארה”ב. “עקב ההתנגדות העזה, הן נאלצו להשעות רבים מהפרויקטים”.
התברר גם שפיתוח מוצרים לא-אלרגניים ויבולי בריאות אחרים הוא משימה קשה מבחינה טכנית. “שינוי הרכב המזון יהיה מסובך יותר מאשר החדרת גן אחד להשגת עמידות בפני חרקים, למשל”, אמר פראקאש, המקדם את הביוטכנולוגיה החקלאית למען התעשייה והממשל האמריקאיים.
ב-2002 עוררו אליוט הרמן ועמיתיו עניין מסוים כשהינדסו פולי סויה כך שלא יגרמו לתגובה אלרגית. אבל הפרויקט הושעה משום שיצרניות מזון לתינוקות, שלפי התוכנית היו אמורות לרצות בפולים לפורמולות שלהן, נמנעות מרכישת יבולים מהונדסים, אמר הרמן, מדען העובד במשרד החקלאות האמריקאי.
הדור הבא של היבולים, בעיקר אלה המספקים מזון בריא יותר או טעים יותר, עשוי לסייע בהשגת אישור הצרכנים להינדוס הגנטי. התעשייה זכתה בניצחון לפני כשבועיים, כשוועדה של ארגון הסחר העולמי פסקה שהאיחוד האירופי הפר את תקנות הסחר כשהפסיק לאשר יבולים ביוטכנולוגיים חדשים. אבל צופים כי הפסיקה תגבר על רתיעתם של הצרכנים האירופים ממזון ביוטכנולוגי.
יבולים חדשים חשובים גם לתעשייה, המשווקת זה עשר שנים את אותם שני יתרונות – עמידות בפני מדבירי עשבים ובפני חרקים. “לא ראינו שום מאפיינים בסיסיים חדשים זה זמן מה”, אמר מייקל פרננדס, מנהל יוזמת PEW למזון וביו-טכנולוגיה, ארגון שלא למטרות רווח.
כעת החלו להופיע כמה יבולים מסוגים חדשים. חברת “מונסנטו” קיבלה אישור מהממשל הפדרלי לסוג של תירס מהונדס גנטית, שהוא לדברי החברה בעל ערך תזונתי רב יותר, אם כי רק לחזירים ולעופות. הבאים בתור, אומרים בכירים בתעשייה, הם שמנים של פולי סויה, שנועדו לספק מזון אפוי ומבושל בריא יותר.
כדי למנוע את הפיכת השמן למעופש הוא עובר בדרך כלל תהליך המכונה הידרוגנציה, שבו נוצרות חומצות טרנס-שומניות מזיקות. בהתאם לתקנות החדשות, חייבים לציין בתוויות שהן מצויות במזון. גם “מונסנטו” וגם “דופונט”, בעלת חברת הזרעים Pioneer Hi-Bred, פיתחו פולי סויה עם הרכב שומני שבמקרים מסוימים אינו דורש הידרוגנציה. “קלוג” הודיעה בדצמבר שתשתמש במוצרים, בעיקר מתוצרת מונסנטו, כדי לסלק טרנס- שומנים מאחדים ממוצריה.
“ויסטיב” מתוצרת מונסנטו ו”נוטריום” מתוצרת דופונט פותחו באמצעות גידול קונוונציונלי. הם מהונדסים גנטית רק בכך שיוכלו לגדול אפילו כשמרססים אותם בקוטל העשבים הנפוץ “Roundup”. ואולם מונסנטו ודופונט אומרות שהדור הבא של פולי סויה, שיוכל להעלים את הטרנס-שומנים ממזונות רבים יותר, ידרוש קרוב לוודאי הנדסה גנטית. מוצרים אלה צפויים להופיע בתוך 3-6 שנים.
בנוסף, שתי החברות אמרו שיהיו פולי סויה בעלי רמות גבוהות של אומגה 3, חומצות שומניות המועילות ללב ולמוח. חומצות אלה מתקבלות כיום מאכילת דגים, שמקבלים אותן מאכילת אצות. הכנסת גנים של אצות לתוך פולי סויה תאפשר ייצור של פולי סויה עשירים בחומצות שומניות אלה.
נעשים גם מאמצים לפתח יבולים מזינים יותר למען המדינות הפחות מפותחות בעולם, ובראשם מה שמכונה “אורז מוזהב” המכיל ויטמין A. מחסור בוויטמין זה הוא אחת הסיבות העיקריות לעיוורון באחדות מהמדינות העניות. כמו כן, חלה התקדמות ביבולים עמידים בפני בצורת.
התנגדות הצרכנים וחברות המזון ללא ספק אילצה חברות גדולות כמו מונסנטו ודופונט לבחור את הפרויקטים שלהן בזהירות. היא גם מקשה על מדענים ומיזמי הזנק קטנים, המספקים בדרך כלל את החידושים בתחומים אחרים, להשיג את המימון הנחוץ להם. כך למשל, אווטאר הנדה, חוקר באוניברסיטת “פרדיו”, אמר שהפסיק לעבוד על עגבניה שפיתח לפני שנים אחדות והיתה עשירה בליקופן, חומר הנלחם בסרטן. לדבריו, יבולים מהונדסים גנטית אינם יוצאים לשוק וכספי המחקר פחתו.
נכון להיום, בארה”ב – בניגוד לאירופה – מוכרים בדרך כלל מזון מהונדס בלא כל סימון, כאילו היה מזון רגיל. עם הזמן, אם וכאשר הציבור יתרגל לרעיון, סביר שחברות המזון יזכו אותו בסימון מיוחד. אבל גם אז סביר שהתווית לא תעיד על השימוש שנעשה ביבול מהונדס גנטית, אלא תשתבח בסגולות המרפא הייחודיות של המוצר.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~408553322~~~27&SiteName=hayadan
