סיקור מקיף

המדענים דוחפים אחורנית את מקור הפרימטים מ-65 מיליון שנה ל-85 מיליון שנה

לדעת מדענים שחקרו את עץ האבולוציה של הפרימטים, יש צורך לשנות את ההבנה הנוכחית של לוח הזמנים האבולוציוני

אבי בליזובסקי

פערים ברשומות המאובנים מאתגרים את הדעה המסורתית אודות עץ האבולוציה. כעת אומרים חוקרים יש צורך לשנות את העץ משום שהפרימטים (היצורים העילאיים הכוללים את הקופים, קופי האדם והאדם) הופיעו לראשונה בכדור הארץ לפני 85 מיליון שנים ולא 65 מיליון שנים כפי שמקובל לחשוב.
לשינוי הזה יש השלכות לאורך כל עץ האבולוציה של הפרימטים, לרבות קו הזמן של התפתחות האדם. ממצאים חשובים מהפרשנות החדשה של הממצאים הארכיאולוגיים כוללים בין היתר:
* הפרימטים התקיימו בעוד הדינוזאורים שלטו בכדור הארץ. הדבר מאתגר את התאוריה מקובלת לפיה הפרימטים לא יכלו להרים דריסת רגל עד סוף התקופה הקריטונית (65 מיליון שנה לפני זמננו, וגם תום עידן הדינוזאורים) עת פגע אסטרואיד גדול בכדור הארץ והשמיד את הדינוזאורים.
* המקור המוקדם של הפרימטים מקלקל את ההשערה ששינויים במבנה היבשות גרמו לחלוקת משנה גיאוגרפית של הפרימטים.
* הגישה החדשה תומכת בממצאים שקודם היה קשה לקבלם מכמה עצים אבולוציונים שהתקבלו בשיטה של השוואה גנטית בין חלקים ידועים של עץ היונקים. השוואה למשל בין לטאות דמויות יונקים, סוסים ויונקים ימיים, מקום שם רשומות המאובנים די שלמות.

* השוואה לרשומת מאובנים של יונקים אחרים כמו למשל חולדות, איננה אמינה.
הפרשנויות הנוכחית של האבולוציה של הפרימטים ובני האדם שגויות משום שהפלאנטולוגים סמכו יותר מדי על פרשנויות ישירות של רשומות המאובנים הידועים." אומר ד"ר רוברט מרטין, סגן נשיא אקדמי במוזיאון השדה, ושותף למאמר שפורסם בנייצ'ר ב-18 באפריל .2002"החישובים שלנו מראים כי יש לנו רשומות מאובנים רק של חמישה אחוזים מכל הפרימטים שנכחדו. זה כמו לנסות לנחש כיצד נראה פאזל בן אלף חלקים כשיש בידנו רק 50 חלקים."

הגישה הסטטיסטית החדשה ממלאת כעת פערים ברשומות המאובנים. הפרימט המזוהה הקדום ביותר הוא בן 55 מיליון שנה. מרבית הפלאונתולוגים סבורים כי לא היה אף פרימט לפני 65 מיליון שנה.
התהליך הקיים כיום של תיארוך מקור של קבוצה שלמה הוא להעריך את הגיל הסטרטיגרפי של המאובנים הקיימים, ואז להוסיף כמה מיליוני שנים." מסביר ד"ר מרטין. "הדבר אינו פועל היטב כאשר מדברים על הפרימטים משום שנמצאו מעט מאוד מאובנים. מרבית המאובנים אכן כוללים את מבנה השיניים והעצמות, ורבים מהם הם יצורים המוכרים רק מדוגמא מאובנת אחת.
הגישה הסטטיסטית החדשה מעריכה את פרק הזמן בין היצור המאובן הותיק ביותר לבין האב הקרוב ביותר של קבוצה נתונה. השיטה גם מעריכה את המספר הסביר של היצורים החסרים בקבוצה. ההערכה בנויה על כך שכל מין מתקיים בממוצע 2.5 מיליון שנים. המספר הדרוש של מינים בדרך נקרא המרווח הסטרטיגרפי, והמספר של מיני פרימטים החיים כיום (235) אמור להיות המינימום. כותבי המחקר ערכו בחינה מחדש של מאמרים מדעיים המתארים 474 מאובנים של פרימטים. התאמתם לגישה התאריכית החדשה מחולקת למרווחים סטרטיגרפיים מראה כי היו בין 8,000 ל-9,000 מיני פרימטים נכחדים שעדיין אינם ידועים למדע. המסקנות יכולות לגרום להשלכות רבות בתחומי הפליאנתולוגיה, האנטרופולוגייה, הפרימטולוגיה ותחומים אחרים. הם דורשים בחינה מחדש של הסיפור של התפתחות הפרימטים. לדוגמא אם מקור הפרימטים לפני 85 מיליון שנה, אזי התפצלות יבשת העל גונדנה במהלך הקריטון עשויה היתה לגרום לפיצול וגיוון בקרב הפרימטים.
כמו כן, התאריך המוקדם של מקור הפרימטים מראים כי מקורם היה באיזור הטרופי והסוב טרופי, וממנו נעו צפונה, ולא שמקורם בצפון כפי שנהוג לחשוב. לדעת החוקרים, הסיבה שלא נמצאו מאובנים של פרימטים בדרום הוא שמזג האוויר בקרבת קו המשווה באותם ימים לא סייע למאובנים להישמר. הפרימטים הראשוניים היו גם קטנים יחסית, והדבר מפחית את הסיכויים שלהם להתאבן ולהתגלות.

תאריכים חדשים לעצי ההתפתחות

מדענים רבים משתמשים בתיארוך אינפרה אדום של מאובנים ידועים כעוגן לעבודתם. בפרט, ביולוגיים מולקולרים מסתמכים על תאריכים נגזרים אלה בנסותם לבנות לוח זמנים לעצי האבולוציה של בעלי חיים. הביולוגים המולקולרים מעריכים את משך הזמן לאורך הענפים בין מינים ידועים לפי השינויים ברצפי ה.DNA בכל אופן, אין שום דרך לגזור לוח זמנים מהמידע המולקולרי לבדו.

כדי לצרף לוח זמנים לעץ מולקולרי, הדרך המעשית לכך היא להסתמך על תיארוך מאובנים. אם הגיל של היצור מוערך בחסר מוגזם, כך קורה גם לשאר היצורים בשרשרת. "אנחנו מקווים שהמחקר שלנו יסייע לתארך מחדש את ההתפצלות בין המינים ולא רק בקרב הפרימטים" אמר ד"ר מרטין.

האב הקדמון של כל הפרימטים

הפרימטים הקיימים כיום מתחלקים לשש קבוצות: למורים, לוריסים, טריסרים, קופי העולם החדש, קופי העולם הישן, קופי האדם ובני האדם. האב הקדמון שלהם בן 85 מיליון השנים היה עשוי להיראות כמו גרסה פרימטיבית, בעלת מוח קטן יחסית של הלמור. לפי ד"ר מרטין, שחקר את עצי האבולוציה מהיבטים שונים במהלך 30 השנים האחרונות.
בעלי חיים זה היה זעיר, חי על עצים ושקל 200-400 גרם, ובעל ידיים ורגליים זעירות. הגפים שימשו בידי התינוקות כדי לזחול על פרוות אמם. היו להם ככל הנראה עיניים גדולות וקדמיות, לראיה מרחבית, וכן אף קצר שהתאפשר בזכות הקטנת השיניים. הוא חי ביערות הטרופיים או הסוב טרופיים, אכל מזון מעורב – בעיקר חרקים ופירות. כמו בני האדם קצב הריבוי שלו היה יחסית נמוך, והתאפיין במספר קטן יחסית של צאצאים ובהשקעה בהם.

בתמונה: למור – הפרימט המקורי היה דומה לו

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~300495850~~~153&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן