פיטר שוורץ הוא אחד המייסדים ויו”ר גלובל ביזניס נטוורק, ארגון שמתמחה בתכנון תרחישים ובמחקר עתידני. הוא מחבר הספר “אנות המבט למרחקים ארוכים”.שוורץ שימש כיועץ תסריט עבור סרטים כמו “משחקי מלחמה”, “סנייקרס”, ו”פגיעה קטלנית” והוא מאמין שיחיה עד גיל 150
פיטר שוורץ
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/helem3.html
בשנה החולפת גילינו שהיקום מתרחב בקצב מואץ והינו, ככל הנראה, יותר שטוח ממעוגל. מצאנו הוכחות לכך שהחומר השחור ממלא את היקום. השלמנו את הטיוטה הראשונה של הגנום האנושי והתחלנו לבנות את המחשב המהיר ביותר שיוכל לפתור בעיות ביולוגיות סבוכות אפילו יותר. כל האירועים האלה, ואירועים נוספים רומזים לנו על המהפיכה המדעית הקרובה. הם מאתגרים רעיונות ישנים ודרכי ביצוע מקובלות, ופותחים דרכים חדשות לעתיד.
עולם של חוסר המשכיות הולך וגובר היה המסר הבסיסי של “הלם העתיד”, המהפכה המדעית הבאה, שאנו חוזים בעלייתה כעת, תביא לעוד חוסר המשכיות, ההתפתחויות האחרונות בפיסיקה, ביולוגיה, כימיה מתימטיקה, ותחומי ידע אחרים, ישנו בצורה מהפכנית את הראייה שלנו לגבי ראיית הטבע. שינויים מעין אלה בנקודת המבט שלנו מובילים תכופות לשינויים בחשיבה חברתיונ ופוליטית ולזינוק עצום ביכולות הטכניות .
כלים חדשים
התקדמויות מדעיות קשורות לעתים קרובות לכלים חדשים, שפתחו תחומי מחקר חדשים. הטלסקופ והמיקרוסקופ שינו את צורת ההסתכלות שלנו על הגדול מאוד והקטן מאוד מפצחי אטומים שכיוס נקראים מאיצי חלקיקים, הפכו את מחקר פנים האטום לאפשרי. חקר הגבישים באמצעות קרני רנטגן איפשר את גילוי הסליל הכפול של מולקולת ה-DNA.
אבל למרות כל החידושים הללו, הכלי החדש והחשוב ביותר שהומצא עד כה היה המחשב. הוא העניק לנו את היכולת לדמות תופעות כגון ריאקציות כימיות מורכבות, בצורה נאמנה ביותר למציאות. הוא איפשר לנו לחקור מספר הרבה יותר גדול של דוגמאות, מיליונים במקום תריסרים. הנסיונות לפתור בעיות מדעיות קשות, ממשיכים להתקדם בחזית הממוחשבת.
מחשבי העל של ימינו כבר מאפשרים לנו לדמות אלפים רבים של ריאקציות כימיות אפשריות, במטרה להביא לתוצאה הפרודוקטיבית ביותר במעבדה. האינטרנט היה בתחילתו כלי להאצת תקשורת מדעית. המחקר היה חלק מתהליך רחב יותר, שכלל סקירה של עמיתים, פרסום, אתגרים, ניסויים חוזרים וכן הלאה. זה לקח חודשים ואפילו שנים. היום ניסוי נערך בבוקר, והתוצאות נשלחות ברשת עד ארוחת הצהרים. עד אחרי הצהרים, הן מקבלות תוקף במקומות אחרים ומאושרות עד סוף היום.
גם רעיונות יכולים להיות כלים. רעיון חשוב חדש עלה בשנים האחרונות, המתמטיקה של הכאוס. צורת התבוננות זו תוארה בהקפדה באמצעות דיסציפלינה מתימטית חדשה זו. שני עקרונות שינוי חדשים נובעים מתאוריית הכאוס: האחד מדבר על שינויים קטנים בתחילת תהליך ההתפתחות שיכולים לגרום להשפעות רחבות היקף בהמשך, ואילו השני מתמקד בתוצאת התהליך ובדרך שהובילה אליה, שינויים קטנים, כמעט אקראיים, מצטברים במהלך הזמן ויוצרים דפוס התפתחות שמשתנה ממערכת למערכת, גם אם קלות. העלים דומים מאוד בכל עץ, אך אינם זהים. ביקום יש הרבה גלקסיות ספירליות, אך אף לא אחת מהן מהווה שכפול של שביל החלב. ייחודיות היא התוצר של כל ארוע ייחודי שמתרחש בשלב כלשהו בדרך, ומוסיף בצורה וו משהו לעלים, או לגלקסיות, שמשנה, ולו קלות את צורתן או גודלן.
קיימים מעין יחסי גומלין בין מדע, טכנולוגיה, וחברה. עקרונות מדעיים חדשים עשויים לאפשר טכנולוגיות חדשות, שיובילו לפיתוח כלים מדעיים חדשים ולתוצאות החברתיות של הטכנולוגיה החדשה. הנושאים הקשורים לשיבוט גנטי, למשל, מגלמים את כל ההיבטים דלעיל, כלים חדשים מובילים גם לרעיונות מדעיים חדשים. רעיונות חדשים יכולים להוביל לשינויים חברתיים.
הפירות הטכנולוגיים של הקידמה המדעית מושכים בדרך כלל את מממני המחקרים. הפתרונות לבעיות מדעיות רבות נמצאים תוך התעמתות עם צרכי הצבא. המיקרו-שבבים והמיקרו-ייצור הם תוצאה של צורך צבאי בציוד מיניאטורי. אך כעת אינטרסים כלכליים מניעים את המחקר, האצת השלמתו של פרוייקט הגנום האנושי הפדרלי נבעה מתחרות מסחרית. קרנות הון סיכון רבות ותאגידי על, מזרימים הון סיכון לחזיתות המדע והטכנולוגיה, בניסיון לפתח נכסים רוחניים רווחיים. התמורות עבור ההתקדמויות הטכנולוגיות עשויות להיות עצומות, ולפיכך, לספק תמריץ חשוב למימון.
האם הסיפור נגמר? יש אנשים, כמו הסופר ג'ון הורגן, המאמינים שהגענו ל”קץ המדע”. השאלות החשובות קיבלו מענה, ונותר רק להשלים כמה פרטים, או שהם לנצח יהיו מעבר לתחום השגתו של המדע. בניין מדע הפיזיקה הושלם כמעט לחלוטין, בעוד שהקשר שבין השכל למוח יהיה תמיד מתעתע, אך אלה שהולכים בעקבות קו מחשבה זה, אינם צודקים יותר מאשר החברה הפיזיקאית האמריקאית שבסוף המאה ה-19 הודיעה שבקרוב יהיה עודף של פיזיקאים, כיוון שנמצאו תשובות לכל השאלות החשובות. איחוד התאוריות המתחרות בפיזיקה, גילוי האופן בו פועלים הגנום האנושי ומוח האדם, הן רק חלק מהשאלות העומדות על הפרק. ייתכן שהתשובה לכמה מהן תגיע בקרוב, ושאחרות ייאלצו להמתין לסוף המאה. ובכל זאת, אכן יכולים לראות כמה מהן באופק. אחת הסיבות לכך שהתקדמויות אלה הן מהפכניות היא השינויים הבסיסיים שמתרחשים בכל תחומי הידע. למרות שאני מתמקד כאן בפיזיקה, ביולוגיה וכימיה, יכולתי לכסות עוד תחומי ידע רבים נוספים. וכפי שנראה, הם מזינים זה את זה. בפיזיקה אנו חווים שינויים באופן הבנתנו את היקום – משני צידי הסקלה, מאינספור הכוכבים בחלל, ועד ללב ליבם של חלקיקי האטום. הבעייה הרצינית ביותר בפיסיקה כיום היא הקונפליקט הבסיסי בין תורת היחסות, שמתארת היטב את טבעו של יקום רחב היקף, ומכניקת הקוונטים, ששימושית בצד השני של הסקלה. אחת משתיהן נכונה, אך לא שתיהן יחד.
בינתיים, ממצאים חדשים במחקר החלקיקים, ותאוריות חדשות כמו העל מיתרים, מובילים לבחינה מחודשת של המודל המשוכלל ביותר של העולם התת-אטומי. לתיאוריית העל מיתרים יש פוטנציאל להפוך לקונפליקט בין תורת היחסות לתאוריית הקוונטים, והיא גם עשויה להיות התאוריה המאחדת.
אי ודאות היא טבע הדברים. קשה לנו כיום לדמיין איך עובדת מציאות פיזית. ככלות הכול, מישהו מסוגל לדמיין את המפץ הגדול? האם חוסר המשכיות ייחודי במבנה החלל-זמן, שלפתע התפוצץ בהבזק של אנרגיה עצומה, יצר את היקום?
היינו בסרט הזה. אחד המודלים הראשונים של היקום במערב, הוקם על ידי תלמי. הוא עבד די טוב, פרט לעובדה שהוא הניח שהפלנטה שלנו נמצאת במרכז היקום, ושהכול מסתובב סביב כדור הארץ. כשהאסטרונומיה הפכה מתוחכמת יותר, היה עלינו להמציא מודלים מתימטיים משוכללים יותר כדי שתמונת העולם של תלמי תעבוד. המעגלים הכוכביים שבהם נעים גרמי השמיים הפכו למעגלים בתוך מעגלים בתוך מעגלים. עד שקופרניקוס הציע שנדמיין שהארץ אינה נמצאת במרכז המערכת. הדרך שבה הבנו את אופן פעולת היקום השתנתה, הן בתפיסה, והן במתימטיקה.
לרגע הנוכחי בפיזיקה יש ניחוח תלמאי. אולי היקום הוא מסובך ובלתי נתפס. או, אולי רק המודלים שלנו הפכו למסובכים ובלתי נתפסים, אולי תיאוריות חדשות יביאו לנקודות מבט, שלא יהיו פשוטות כמו יקום מנגנון השעון של המאה ה19-, או מתעתעות כמו העולם הבלתי מובן של המאה העשרים. בהבנתנו החדשה את היחסים שבין גדול לקטן, אנו עשויים לראות מחדש, פשוטו כמשמעו, את היקום שמסביבנו.
תרחישי מהפכה
תוצאת הדינמיקה המהפכנית היא בלתי ידועה. אולי אלו הטוענים שאין מהפיכות חדשות צודקים. כל הפרטים נמצאים כבר כאן או שלעולם לא נבין זאת, אבל בכל מקרה הסיפור ברובו נגמר. בתרחיש זה לא סביר שנופתע בגילויים חדשים בעשורים הבאים. העולם של 2030 ידמה ברובו לעולמנו כיום – אולי הטכנולוגיה תהיה יותר גבוהה, אבל לא יהיו שינויים מרחיקי לכת במדע ובטכנולוגיה העכשוויים.
מה יקרה אם התפתחויות אלה הן אכן מהפכניות, והן יזינו זו את זו בתחומים רבים ושונים, וייצרו תקופה של שינויים הרי עולם? חלק מהמניעים לכך נמצא בתמורות הגבוהות שהטכנולוגיה החדשה מזמנת כיום. אבל רווחה, רעיונות, כשרון ועוצמה יכולים להתחבר יחדיו ולהפוך לשמן בגלגלי מהפיכה טכנולוגית ומדעית – שתוביל להתפתחות מושג ה”ייחודיות” Singularity במילותיו של ורנון וינג'. ואכן, קשה ביותר לדמיין את העולם שיתהווה כשקצב השינויים ומשמעותם ימשיכו לעלות בקצב מואץ.
ועדיין, אנו מסוגלים לדמיין עולם שיש בו קשרים הדדיים, שבו פעולותיהם של בני אדם חשובות, אך עולם כזה שבו קשה לפקח על הדברים. אנו יכולים לפתח יכולות חדשות ליצור מכשירים וחומרים חדשים בדרכים נעימות ואקולוגיות. אולי אפילו נפתח מקורות אנרגיה חדשים ונקיים. זה יהיה עולם שונה מהעולם שלנו כיום, בדיוק כפי שעולם של מטוסים ומכוניות ושנה מעולס שבו אנשים נסעו בכרכרות רתומות לסוסים ובאניות קיטור.
אם ההיסטוריה היא מדריכה נאמנה, וסימני המהפיכה שאנו רואים כבר כעת הם משמעותיים, הייתי מהמר על כך שתרחיש הייחודיות הוא זה שטומן בחובו את המהפיכה המדעית הבאה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~613775544~~~180&SiteName=hayadan
