המרד האיסלמי/ג'יהאדי של נור מיסוארי, הקדים בשנות דור מרידות איסלם אחרות ומבחינות רבות נחשב סיפרו בעיני הקיצונים האסלמים באשר הם שם, כסיפור הצלחה והקרבה המשמש דוגמא לכל לוחם- מוסלמי גיהא'די או ש/ואף שאהידיות.
יורם המזרחי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/yh230205.html
האגדה המסופרת בשנים האחרונות בג'ונגלים של דרום הפילפינים, מספרת שבשנת 1971 ניצב מפקד מורדים אצל קבר אביו, שהיה איש דת מכובד. המנהיג המוסלמי הצעיר, שהוא לב האגדה, היה אייתולה, מאא'ס נורולאג'י, הידוע “בשם הקרבי” שבחר לעצמו ” כנור מיסוארי”.
לדברי מספרי האגדה נשבע נור הצעיר “לא לנוח עד שחרור אומת המורו מעול ממשל הכופרים הנוצרי קתולי ” מסוף שנות השישים, הנהיג ארגון גרילה וטרור חדש באופיו, שנקרא “חזית השחרור הלאומי של מורו” MNLF.
המרד האיסלמי/ג'יהאדי של נור, הקדים בשנות דור מרידות איסלם אחרות ומבחינות רבות נחשב סיפרו בעיני הקיצונים האסלמים באשר הם שם, כסיפור הצלחה והקרבה המשמש דוגמא לכל לוחם- מוסלמי גיהא'די או ש/ואף שאהידיות. בשנים בהן עסק אוסמא בין לאדין למשל בלימודי הנדסה ופיתוח עסקים ואחר כך יצא לאפגניסטן-היה המרד של נור מלחמה עקובה מדם. גורמי ממשל במנילה אומרים היום שמחיר המרד, בחיי אדם, עבר את נקודת 120000 חללים והעריכו שהנזק שנגרם לתשתית עבר את קו 39 מיליארד דולר. המספרים זהים פחות או יותר לאלה המצטברים כיום באלגיריה, שם נמשך מרד איסלמי נרחב, בהנהגת התנועה הסאלפית להטפה וקרב. מלחמת גרילה אחרת, אך דומה, שגם היא אינה זוכה לכותרות ראשיות, חרף העובדה שהיא מתנהלת קרוב לאירופה.
האידאולוגיה והשיטות שהנחיל נור למאמיניו ולארגונים פורשים או מושפעים, כללה הפחדה וטרור בדרך של הוצאות פומביות להורג, בעיקר בעריפה או קיצוץ אברים, מעשים שבמרוצת השנים היו לאמצעי זוועות, המוצא בטוי מעירק דרך פקיסטן ועד הקווקז וצ'צניה. נור, שבחזונו ראה מדינה איסלמית גדולה, כליפות שתשתרע בחלק של הפילפינים ומלאזיה, הכריז מלחמת -קודש שזכתה לברכת מטיפים וכהני דת קיצונים והטיף לגלוי יד קשה נגד כל מי שיעמוד בדרך הגי'אהד. התוצאה האכזרית היתה הרג ללא פשרות, מעשי טבח ללא הבדל גיל או מין הקרבן. כל מי שנחשד כמתנגד החזית של נור הסתכן במוות. מאות פקידים וראשי רשויות מקומיות נחטפו מבתיהם ומאוחר יותר התגלו גוויותיהם הערופות, לפעמים בלווית מודעות כתובות אדום בהן צויין “פשעו” של נשחט זה או אחר, הכל בלווית ציטוטים מהקראן. בין הנרצחים היו תיירים, מסיונרים או מומחים זרים בפרט אמריקאים. באותה תקופה עלה לכותרות הסכסוך הישראלי פלסתינאי ובשנים בהן בלטו באירופה בארצות הברית ויפן ארגוני טרור מרכסיסטים מאואיסטים, לא נותר מקום מרכזי לתאור זוועות מורו ומחוז ג'ולו. סיפורי המלחמה בארכיפלג הפילפני צומצמו איפוא, אם בכלל, לכותרות תמציתיות שנדחקו לעמודים הפנימיים ברוב העיתונים. העובדה שבפילפינים פועלות גם מחתרות קומוניסטיות, המבצעות פיגועים במרכזים עירוניים, תרמה לא מעט “לעירפל דיווח מדוייק” על הנעשה בתחום בטחון הפנים.
לפני שנור עלה לכותרות כמנהיג גרילה מוכשר ואכזר, הוא בלט כפעיל סטודנטים, כל זה כאשר בשנות השישים למד מדע המדינה, ניהל פלירט קצר עם חוגים ליברליים והיה ממנהיגי ארגון סטודנטים שתמך במורדים מלאזים, חלקם קומוניסטים, ששהו בפילפינינם כגולים ופליטים. נור סייע למשל לארגנם לציידם ולהבריחם למלאזיה כשהמטרה להשתלט במרד עממי על מחוז מדינת סבאאח, חלק מהארכיפלג המלאזי ומשם להמשיך עד כיבוש קואלה-לומפור. באותה עת החלו שרותי הביטחון של הפילפינים ומדינות אחרות, בכלל זה ארצות-הברית “לשים עין” על נור והמיתולוגיה הקשורה באיש, המשוננת בפי נאמניו, טוענת שנור “ניצל בנס” מטבח עשרות מתנדבים צעירים שעמדו לצאת בדרך הים למאלזיה. הארוע הטראומתי היה זה שהביא את תלמיד מדע המדינה, חובב ההיסטוריה והספרות היפה, לעלות על נתיב טרור ואגב כך להתקרב לדת האסלם ורעיונות הג'יאהד והכליפות..
מדי פעם הסתתנו מהפילפינים ידיעות על “קשרי חברות ועבודה” בין נור לעריץ לוב מועמר קדאפי ומאוחר יותר, בראיונות ונאומים, לא הסתיר נור הערצתו למנהיג לוב ואף אימץ מרעיונתיו “האיסלמים-סוציאליטים” כפי שבאו לבטוי “בספר הירוק”. מימון טרור, כתרומה לובית, הגיע איפוא בנדיבות. באיזור בו מהווה ההברחה “עיסוק המוני” ורמת השחיתות הציבורית גבוהה – לא התקשה נור לגייס תומכים ולוחמים ולציידם בנשק וחמרי חבלה. ציוד צבאי נוסף נלקח שלל משיירות צבא שעלו על מארבי המורדים, נאסף בפשיטות על מחנות ותחנות משטרה וגם התקבל מעריקים, בדרך כלל חיילים ממוצא מוסלמי, שהחליטו להצטרף לגי'אהד של הדרום.
בשנת 1972 בעיצומה של תקופת שלטון צבאי שהוטל בדרום כתקנות שעת- חירום, שהנהיג בשעתו העריץ פרדיננד מרקוס, נעלם נור ביער העד ומשם, הרחיב מעגל הלוחמים שנשמעו לו והודיע שארגון MNLF חותר לעצמאות איזור מינדנאו כולו. המלחמה החריפה ובין 1974/5 ייחד צבא הפילפנים, בסיוע “שקט” בעיקרו לוגיסטי שבא מארה”ב אוסטרליה וניו-זילנד פיקוד מיוחד למלחמה במחתרת. הכח שנשלח לדרום כלל 36 גדודי חי”ר ונחתים, עשרות כלי שיט כולל ספינות נהר ופריגטות, עשרות מטוסי תקיפה ומספר גדול של מסוקים. המלחמה העיקשת שניהל הצבא, הביאה המורדים למשבר קשה ששיאו בא בסוף 1975 השנה בה פעל הנשיא פידל ראמוס למשא ומתן עם המורדים. מצב המרד היה בכי רע. הצבא הרס בשיטתיות, כולל הפצצות חסרות אבחנה עשרות מחנות ומחסני ציוד, מרכזי אימונים וקשר וכן כלי שיט של המורדים, ששימשו להברחת ציוד או שוד ים. מעל לכל הסב הצבא למורדים אבידות כבדות כשאגב פעולות מוחצות, לפעמים חסרות אבחנה במתכוון- נהרגו גם אלפי אזרחים
שיחות השלום, שבין השאר התנהלו בלוב, הביאו את נור להסכים להפסקת אש עליה חתם כגולה מארצו. המנהיג הכריזמטי, שעם דעיכת המרד יצא לפקיסטן ואפגניסטן ולבסוף מצא מקלט נוח בערב הסעודית, שם התקרב לרעיונות התנועה הוואהבית. בא לסבב שיחות השלום, כשהוא עטור תארים איסלמיים ברורים, שהעידו על אדיקותו. אלה כוללים “אייתולה, או חא'ג ושיי'ח” בשיחות השלום התחייב נור להפסיק לא רק מרד אנשיו אלא גם התלקחויות פתע, בעיקר מצד קיצונים שסרבו “להמית” המרד המקורי ובמקום ה MNLF הקימו ארגוני פורשים, למשל “חזית השחרור האסלמי של מורו” MILF ותנועות שוליים רצחניות, כמו קבוצת אבו-סאייף הנשענת על וותיקי המלחמה באפגניסטן.
שיא הצלחת נור הגיע כשממשלת הפילפינים קבלה עקרון הקמת איזור אוטנומי מוסלמי שיתבסס במחוז מורו ומינתה את המורד נור ל… מושל. כניסת מנהיג הגרילה והטרור ללשכת מושל המחוז, כנציג הממשלה המרכזית במנילה, לוותה בהתגדות עזה מצד נוצרים ומוסלמים מתונים כאחד, שסרבו לקבל הערכה רשמית “שנור מיסוארי התמתן” בעוד אחרים זועמים “שהחתול נשלח לשמור על השמנת” כל אלה הביאו במהרה לחידוש גילויי אלימות, כולל התנכלויות נגד נור ואנשיו מצד ארגוני הפורשים ובפרט קבוצת אבו-סאייף ASG.
מוסלמים מתומכי נור, טוענים כיום “שהממשלה המרכזית לא מלאה התחייבויות בתחום הפיתוח הכלכלי, החינוך והתשתית והאיזור נשאר עני ולא מפותח כשהיה” גורמים שהביאו לביקורת גואה נגד המושל שמצא עצמו במילכוד. בשנות התשעים עלה גל המוג'הידין העולמי ונור מצא עצמו במצב קשה, כשוותיקי ארגונו דרשו שיחזור לאלימות ומלחמת קודש. תקריות בין הצבא לאזרחים או מורדים גאו ובשלב מסויים, אותו הגדיר נור באזני עיתונאים “סכנה קיומית להשגי האסלם” כאשר שוב “סומן” ע”י כוחות הביטחון, הוא בחר לחזור לג'ונגל והחל לארגן מחדש את אנשיו. אלא שאחרי שנים של חוסר פעילות והגברת המעקב המודיעיני אחר אנשי הארגון וקיצונים מוסלמים בכלל, לא עלה בידי נור להביא למרידה רחבה. המנהיג שהיה מושל הפך לנרדף שלדברי נאמניו “לא ישן יותר מפעם באותו מחסה ” בסופו של עניין נאלץ נור להמלט למאלזיה השכנה.
הידיעה שנור מסתרר במאלזיה הביאה לפעילות דיפלומטית ערב בציר מנילה – קואלה לומפור ובסופו של דבר נלכד נור בידי כוחות הביטחון המלאזים ולמרות התנגדות קיצונים מאלאזים ומטיפי גיאהד, הוא הוסגר לפילפנים. בימים אלה עומד להפתח במנילה משפט צבאי, בו יואשם נור בבגידה. המורד צפוי לעונש מוות, או “לפחות” מאסר עולם. העובדה שהמנהיג הכריזמטי כלוא, הביאה לנסיונות של גורמים מוסלמים מהדרום להדבר עם הנשיאה גלוריה מכפגל ארויו, לבקשה לשחרר המנהיג, המבטיח “להתנהג יפה”, אלא שגם אם ארויו היתה מוכנה לשקול שחרור נור והחזרתו דרומה, היא נתקלה בהתנגדות עזה מצב הצבא ובעיקרר המודיעין. גם ארצות-הברית, המובילה בקולניות “המלחמה הבין לאומית בטרור” הפעילה לחץ נגד שחרור המורד שבעיניה קשור לעקרונות הג'מעה-איסלמיה ואל-קעאדה.
לפני כשבועיים, בהתקרב מועד המשפט, התארגנו באיזור ג'ולו שבדרום, לפחות שש מאות מנאמני נור, שהחלו לתקוף מטרות תשתית ובמהרה עברו להתקפות על תחנות משטרה ובסיסי צבא. בכמה מקרים דווח על מאות חמושים, צועקי “אללה וא אכבר” ומייללי זעקות קרב, שהסתערו על תחנות משטרה נידחות, או פשטו על בתי יריבהם וישובי נוצרים. המטה הכללי, החיש לאיזור מספר יחידות מיוחדות למלחמה בטרור, גדודי חי”ר, צנחנים ונחתים ובשבועיים האחרונים, מאז פרצה המרידה החדשה, הצליח הצבא להרוג כמאה מורדים, כל זה במחיר חייהם של 25 חיילים ועשרות אזרחים שנקלעו לשטחים מוכי אש, או כאלה שנפגעו במספר פיגועי תופת. אנשי נור, התובעים שחרור מנהיגם מהכלא, התחברו בינתיים עם הפורשים הקיצונים, שמעולם לא הניחו נשקם ועם אנשי אבו-סאייף הנחשבים כהגדרת הרמטכ”ל הפילפיני “אולטרא קיצוניים” ולפי דיוחים טריים מהדרום, שוב שורר במורו, ג'ולו ומינדנאו מצב מסוכן הגבול באנארכיה כשמפקדי הצבא מודיעים בקולניות תקשורתית על “החלטה נחרצת להשמיד את נור אנשיו והארגונים האחרים”. משימה שהיא קלה לבטוי מילולי, אך לפי שעה קשה לביצוע… .
* הכתבה מתפרסמת במקביל באתר קולמוסנט
ריכוז מאמריו של יורם המזרחי באתר הידען
בעקבות 11 בספטמבר
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~90962636~~~184&SiteName=hayadan
