היעלמות אוכלוסיית הזאבים במערב קנדה הביאה לשגשוג בקרב עדרי האייל הקורא, שגרמה בתורה לדחיקת הערבה, הבונה והציפורים
תגובת השרשרת מלמדת על חשיבותו של הטורף הראשון בשרשרת
האייל הקורא ניזון מעצי ערבה צעירים ורכים ולא הותיר מהם הרבה לאוכלוסיית הבונה ולציפורים
היעלמות אוכלוסיית הזאבים הענפה בחלק ממערב קנדה איפשרה לאוכלוסיית האייל הקורא לשגשג ולדחוק את רגליהם של הבונה וציפורי שיר, זו תגובת שרשרת המלמדת על חשיבותם של טורפים – כך אמרה שלשום קבוצת חוקרים קנדים. מדענים אמנם שמו לב כבר מזמן, שלאובדנו של מין אחד של בעל חיים עלולות להיות השלכות מהותיות, אבל זהו אחד המחקרים המקיפים הראשונים שמצביעים באופן חד-משמעי על ממדי ההשפעה שיש להיעלמותו של טורף שניצב בראש שרשרת המזון.
מארק הבלווייט מאוניברסיטת אלברטה ועמיתיו עקבו אחרי מה שקרה במסגרת “ניסוי אקראי טבעי”, שבמהלכו חזרו זאבים לחלק מעמק בו (Bow), בפארק הלאומי באנף שבאלברטה. בשנות ה-60 גורשו ממנו הזאבים “משום שזה מה שנהגנו לעשות אז”, אמר הבלווייט. “להקת הזאבים הראשונה התמקמה מחדש בעמק בו ב-1986. פעילות אנושית בהיקף נרחב הדירה את רגלי הזאבים מאזור מסוים של העמק, אבל הם השתלטו על אזור סמוך”, כתבו החוקרים בדו”ח שלהם, שפורסם בכתב העת Ecology (“אקולוגיה”).
עצי ערבה, הציפורים החובבות נחלים, עלווית אפורה וסבכון חכלילי, וסכרים שנבנו על ידי בונה היו נפוצים בעבר בעמק בו ובסביבתו. ואולם, באזורים שבהם אוכלוסיית הזאבים הידלדלה ואוכלוסיית האייל הקורא גדלה נעשו מיני הצמחים ובעלי החיים הללו נדירים יותר.
גם לדובי גריזלי היה תפקיד בשינויים
הדובים, בניגוד לזאבים, לא נעלמו כליל מהפארקהשפעת הזאבים על אוכלוסיית האייל הקורא היתה דרמטית. באזורים שבהם לא היו זאבים היא היתה גדולה פי 10 מאשר היכן שנמצאו זאבים, כך מצא הצוות של הבלווייט במחקרו. זה בא לידי ביטוי בכך שבאותם אזורים אפשר היה לפגוש אייל קורא גם במסלולי הליכה מוסדרים ואף בחצרות בתים בפרוורים.
“שבעה אנשים בממוצע מגיעים בכל שנה לבתי החולים בעקבות עימות עם אייל קורא”, אמר הבלווייט. “משקלם הוא כ-250 ק”ג בממוצע, כך שמאוד לא כדאי להתעמת אתם. חוץ מזה, מאחר שמדובר בפארק, הרי אי אפשר פשוט להסתובב ולירות בהם. כחברה, עשינו כברת דרך ביחס לחיות הבר ואנחנו לא יורים בהן סתם כך”.
פרסומתהאייל הקורא ניזון מעצי ערבה צעירים ורכים ולא הותיר מהם הרבה לאוכלוסיית הבונה ולציפורים. נראה שעצי צפצפה ניזוקו פחות. “מצאנו שככל שאוכלוסיית האייל הקורא גדלה, כך מידלדלת זו של הבונה, אולי משום שאין להם די עצים לבנות את הסכרים שלהם”, אמר הבלווייט. בחלקי הפארק שאליהם חזרו הזאבים הצטמצמה אוכלוסיית האייל הקורא, ושכיחות עצי הערבה גדלה בחזרה.
גם טורפים אחרים, כמו דובי גריזלי, מילאו תפקיד כנראה בשינויים הללו, ציין צוותו של הבלווייט. אבל הדובים, בניגוד לזאבים, לא נעלמו כליל מהפארק. “כן, הזאבים חשובים מבחינה אקולוגית”, סיכם הבלווייט. “המחקר מדגיש את החשיבות שיש לשימור מיני בעלי חיים כמו הזאבים וטורפים אחרים”.
