בשבוע הקרוב ינסו מהנדסי ומדעני המשימה להעריך את גודל הדגימה שנאספה, ואם היא תהיה קטנה מהיעד של 60 גרם ייערך ניסיון מגע נוסף בינואר
החללית אוסיריס רקס פרשה את הזרוע הרובוטית שלה ביום שלישי, ובפעם הראשונה בתולדות נאס”א נגעה לזמן קצר בקרקע של אסטרואיד כדי לאסוף אבק ואולי גם אבנים קטנות מפני השטח כדי להביא אותם לכדור הארץ בשנת 2023.
האסטרואיד העתיק בנו, שהשתמר היטב בתצורתו המקורית נמצא כיום במרחק של יותר מ-320 מיליון ק”מ מכדור הארץ. האסטרואיד בנו מציע למדענים חלון למערכת השמש המוקדמת כפי שקיבלה את צורתה לראשונה לפני מיליארדי שנים ואולי אף לגלות אם אכן אסטרואידים יכלו לזרוע את החיים בכדור הארץ.
אם אירוע איסוף הדגימה של יום שלישי, המכונה “גע וסע” (TAG), סיפק מדגם מספיק גדול יפקדו צוותי המשימה על החללית להתחיל לאחסן את המטען היקר ולהתחיל את מסעה חזרה לכדור הארץ במרץ 2021. אחרת, הם יתכוננו לניסיון נוסף בינואר 2021.
בשעה 13:50 שעון החוף המזרחי (20:00 שעון ישראל) הפעילה אוסיריס-רקס את מנועי התמרון שלו כדי לרדת מהגובה בו הקיפה את בנו, ופתחה את זרוע הדגימה, תחילה הכתף אחר כך המרפק ולבסוף פרק כף היד של זרוע הדגימה המכונה TAGSAM שאורכו 3.35 מטר, והתקרבה לבנו תוך ירידה לגובה של כ-800 מטרים מעל לפני השטח. לאחר מכן המשיכה החללית לרדת במשך ארבע שעות ובגובה של כ-125 מטרים, ביצעה החללית את הראשונה ממתוך שני תמרונים המאפשרים לה לפגוע במדויק באתר איסוף הדגימות, המכונה “נייטינגייל”.
עשר דקות לאחר מכן, החללית ירתה את מנועי התמרון שלה לבעירה שניה כדי להאט את הירידה שלה ולהתאים את מהירותה למהירות סיבוב האסטרואיד סביב צירו בזמן המגע. לאחר מכן היא המשיכה לעבר סלע בגודל של בניין בן שתי קומות, המכונה “הר האבדון”, כדי לגעת במקום המתוכנן במכתש בחצי הכדור הצפוני של בנו. המכתש , שגודלו כגודל מגרש חניה קטן, הוא אחד המקומות הברורים יחסית באסטרואיד הסלעי.
מקור המים בכדור הארץ
“זה היה הישג מדהים – והיום קידמנו הן את המדע והן את ההנדסה ואת הסיכויים שלנו לחקור בעתיד את ‘מספרי הסיפורים’ העתיקים המסתוריים האלה של מערכת השמש”, אמר תומאס זורבוצ’ן, מנהל שותף של מנהל המשימה המדעית של נאס”א במטה הסוכנות בוושינגטון. שהוסיף: “פיסת סלע קדמוני שהיה עד לכל ההיסטוריה של מערכת השמש שלנו עשויה כעת להגיע הביתה לדורות של גילוי מדעי.”
“לאחר יותר מעשור של תכנון, הצוות מאושר מההצלחה של ניסיון הדגימה של היום,” אמר דנטה לורטה, החוקר הראשי של החללית אוסיריס רקס באוניברסיטת אריזונה בטוסון. “למרות שמצפה לנו עבודה כדי לקבוע את מסת הדגימות שנאספו.”
כל נתוני הטלמטריה של החללית מצביעים על כך שמבצע TAG עבר לפי התכנון. עם זאת, יידרש לאנשי צוות אוסיריס רקס כשבוע כדי לדעת מה גודל הדגימה שנאסף.”
נתונים בזמן אמת מצביעים על כך שזרוע ה-TAGSAM נגעה בהצלחה בפני השטח וירתה פרץ של גז חנקן. הגז היה צריך לגרום לאבק ולאבן להמריא מעל ני השטח של בנו, וחלקם היו אמורים להיתפס בראש הדגימות של TAGSAM. מהנדסי המשימה אישרו גם כי זמן קצר לאחר שהחללית יצרה קשר עם פני השטח, היא ירתה את מנועי התמרון שלה ונסחפה בבטחה מבנו.
“תמרון TAG של היום היה היסטורי”, אמרה לורי גלז, מנהלת חטיבת המדע הפלנטרי במטה נאס”א בוושינגטון. “העובדה שנגעתנו בבטחה ובהצלחה בפני השטח של בנו, בנוסף לכל אבני הדרך האחרות שהמשימה הזו כבר השיגה, היא עדות לרוח החיים של המחקר שממשיך לחשוף את סודות מערכת השמש.”
עם זאת, כבר היום, 21 באוקטובר אפשר יהיה להעריך את גודל הדגימה וזאת באמצעות צילום ההפרעה שגרם סילון הגז על קרקע האסטרואיד. זאת בנוסף לחיישנים הנמצאים על הזרוע עצמה.
המטרה של המדענים היא להשיג דגימה של לפחות 60 גרם.
עם זאת, אם יתברר כי החללית לא אספה דגימה מספיק גדולה בנייטינגייל, היא תנסה לבצע תמרון TAG נוסף ב-12 בינואר 2021. אם זה יקרה, החללית תנחת באתר הגיבוי שנקרא “אוספרי”, שהוא עוד אזור ללא סלעים בתוך מכתש ליד קו המשווה של בנו.
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
כי לוקח כמה חודשים להפיק את הסרטים שבטי נאסא עוד מעט יפיצו כהוכחה לזה שזה באמת קרה… במאים, תאורה, דגמים של חללית ובנו. לא פשוט… במיוחד עם הקורונה. כמה חודשים במינימום.
אני מתאר לעצמי שהתמונה בראש הכתבה זו רק אילוסטרציה ולא תמונה אמיתית נכון?
מדוע התגובה ששלחתי אתמול לא מפורסמת?
האם נראה צילומים או וידאו של מהלך המשימה עוד לפני שהחללית תחזור לכאן ב 2023? בינתיים ראיתי רק הדמיות מחשב, האם החללית לא צויידה במצלמות? היא לא צילמה את התהליך?
ושאלה נוספת, במידה ויהיה צורך לקחת דגימה נוספת, מדוע זה יהיה רק בעוד חודשיים? הרי החללית כבר נמצאת שם, מדוע צריך חודשיים שלמים כדי לקחת עוד דגימה? על מה העיכוב?
אשמח לתשובות.