הגשם מתנהל ב”חלוקה שוויונית”

מחקר שנעשה בטקסס מצא כי שטחים מושקים מקבלים פחות גשם משטחים שאינם מושקים

ד”ר נח ברוש

ברק אופקי, שמקורו כנראה בענן אחד ועבר
לאחר, לא פוגע בקרקע

הדרישה הנשמעת כיום בישראל, בהקשר הכלכלי-חברתי וגם לגבי השירות בצה”ל – תחת הכותרת “חלוקה שוויונית של הנטל” – מיושמת בטבע בכל הנוגע ל… גשם.
מחקר שנעשה בטקסס העלה ששטחים מושקים, מקבלים גם פחות מימטרים משטחים חקלאיים שאינם מושקים – במידה שהם נמצאים בהמשך תוואי הגשם. מסתבר, שכאשר יורד גשם באזור חקלאי ובמהלך הסופה, הגשם מגיע לשטח שיש בו תעלות השקייה או שטח גדול שהושקה קודם לכן במים – הגשם מפסיק לרדת, והסופה מדלגת מעל אתר זה. כמה עשרות ק”מ הלאה, כאשר הרוח מעבירה את סופת הגשם מעל שטח שאיננו מושקה מלכתחילה – הגשם שם מתחדש.

מימצא זה, בדבר “חלוקה שוויונית יותר” של המימטרים, איננו מדבר על תוספת בולטת לכמות הגשם היורדת באזור שנבחן – אבל ניתן לגלות זאת, בעזרת מדידות
מדוייקות ועוקבות, לאורך זמן ממושך.

התופעה שניצפתה בטקסס היא על התגברות הגשם, לאחר שהסופה חולפת מעבר לשטח מושקה. היא בולטת דווקא בתקופות של יובש. כתוצאה מכך, שטחים לא מושקים, זוכים בממוצע ביותר מים (גשם) בכ-%,10 מאשר אזורים שבהם מתבצעת השקייה סדירה.

למרות התוספת הכמותית הזאת לגבי הגשם – אין לה השפעה משמע ותית על החקלאות וזאת משום שגורמים אחרים, כמו טיב הקרקע ותשתיות – בנוסף לגורמים כלכליים מובהקים – הם שקובעים את סוג הגידולים החקלאיים והיכן יגודלו.

למרות זאת, התגלית חשובה על מנת להדגיש את השפעת הפעילות האנושית (יצירת ההשקייה הסדירה) על האקלים המקומי. למשל: ידוע מכבר שליד הערים, יורד לרוב יותר גשם – כיוון שאזורי הערים הם חמים יותר, מהקרקע שבה אין בכלל ישוב אנושי צפוף.

ההסבר לכך: המים המתנדפים באזורים מושקים, גורמים להתקררות הקרקע – לכן במקומות אלה, יירד פחות גשם. האוויר החם שמעל שטחים לא מושקים – או מעל ערים
צפופות – יכול להגביר את שכיחות סופות הרעמים וסופות הגשם הקייצי, על ידי הזרקת אנרגיה נוספת לתוך ענני הסופה החולפת.

במחקר בטקסס נמצא, שעיר גדולה כמו יוסטון, קולטת בממוצע %40 יותר ברקים מאשר סביבתה הלא מיושבת – עד למרחק של 300 ק”מ ממנה. מסתבר, שהחום הנפלט מהעיר, יחד עם זיהום האוויר בסביבתה, פועלים לשם הגברת שכיחות הברקים. ההבדל בתדירות מכות הברק, בולט במיוחד באמצע היום, בחודשי הקיץ והסתיו. השפעת זיהום האוויר העירוני שם מתבטאת באספקת גרעיני-התאבות לטיפות המים, בדו מה למה שמתרחש בישראל, כאשר “מזריעים” ענני גשם להגברת המשקעים.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~322044048~~~271&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.