סיקור מקיף

הגנה סלקטיבית על חלקי גוף שונים בפני קרינה בחלל.

תרגם ועיבד: יהודה סבדרמיש

אחת הסכנות העומדות בפני הטסים במשימות חלל היא סכנת הקרינה הקוסמית המגיעה ממרחבי החלל ומרוח השמש. האם דרושה הגנה זהה לכל חלקי הגוף של האסטרונאוט, או שגודל הסכנה שונה לחלקיי הגוף השונים. כנראה שבעתיד, חליפת חלל תיתן הגנה שונה לחלקי גוף שונים.

תארו לכם אסטרונאוט העסוק בעבודת מחקר כל שהיא בירח, כשלפתע פרץ של אור מופיע מכיוון השמש. ברגע זה תתקבל התראה במערכת האזעקה של האסטרונאוט: "התחוללה התפרצות שמש רצינית. אתה חייב לתפוס מחסה, הקרינה החזקה תגיעה אליך תוך עשר דקות!, יש להגן על מותנך ומרפקיך!"

נציין רק שאלו לא האברים היחידים אותם יש להגן, הם הדחופים ביותר הדורשים הגנה בפני קרינה. אברים רגישים אחרים הם: הכתפיים, עמוד ההשידרה, הירכיים, עצם החזה והגולגולת.

מה חשיבותה של רשימת אברים מוזרה זו? חשיבותם של אברים אלו בתכולת מח העצמות שבהם, מרכז היצור של דם בגוף האדם. תאי מח עצמות אלו רגישים מאד לקרינה. סערת הקרינה מן השמש, והפרוטונים המהירים שבה, החולפים דרך גופינו, יכולים להשמיד בקלות את תאי מח העצמות. בלדי תאים אלו יוכל האדם לחיות רק כשבוע. במקרה זה, כדי לחיות, האסטרונאוט יהיה חייב לעבור השתלת מח עצמות מיידית שכידוע, עדיין לא מתבצעת בשום בית חולים על הירח. מכאן, חשיבות מניעת הבעיה, וכדי לשרוד את קרינת סערות השמש, הדבר הראשון שיש לחשוב עליו יהיה ההגנה על מח העצמות.

כידוע, נאסא מתכוננת להחזיר את האדם לירח בשנת 2018., ולכן, סוגיה זו, של הישרדות הקרינה, הופכת חשובה ביותר. אבל לא צריך לשכוח גם סכנות אחרות הדורשות הגנה, כגון:- המגנטיות של כדור הארץ, או, חוסר האטמוספרה מעל ראשי האסטרונאוטים.

הפתרון הטוב ביותר לקרינה הוא להחבא, אבל, לאדם המטייל על הירח, הנמצא רחוק מן הנחתת, זה עלול להיות רחוק מידי, ומאוחר מידי, כדי לחזור בזמן. זאת אחת הבעיות החמורות של הטיסה לחלל, הגנה על מח העצמות. הגנה זו תהיה ההבדל בין חיים ומוות לאסטרונאוטים.

"מילוי חליפת החלל בחומר הגנה נגד הקרינה עלול להפוך אותה מסורבלת מידי, וזה לא מעשי" אומר פרנק קוקינוטה, מנהל ראשי למדענים במרכז החלל "גונסון" . "אבל ייתכן והגנה חלקית באזורים החשובים היא המעשית. שכבת פוליאתילן בעובי של ס"מ אחד, עשויה להספיק לצורך הגנה בפני כל סערות השמש, מלבד החזקות שבהן".

לדברי קוקינוטה, מספיק שישרדו 5% מתאי מח העצמות כדי שהגוף יוכל לשקם את עצמו. אבל, מוסיף קוקינוטה, "יש לזכור שגם אסטרונאוט מוגן כהלכה עדיין עשוי לפתח מחלות כתוצאה מהשהות הארוכה בתנאי החלל כגון: סרטן, קטרקט ומחלות אחרות. שום חליפת חלל לא תצליח לעצור את הקרינה כליל!"

ולכן, לדעת המדענים, כרגע, רעיון זה של הגנה סלקטיבית לחלק מאברי הגוף בפני קרינה, נראה חיובי, וזה עשוי לעבוד.
ראוי לציין שאם תפיסה זו, על סכנת הקרינה של סערות השמש, הייתה קיימת גם בטיסות אפולו, החליפות היו מלאות יותר בכתפיים, הירכיים עבות, ובנוסף, הקסדה הייתה גדולה יותר. אבל, כמובן שיש להעדיף צורה זו, על אופנה.
*
הערת המתרגם: לאור האמור במאמר יש כנראה צורך דחוך לשמור מח עצם של הטסים לחלל בתנאי הקפאה עמוקים, למניעת הצורך בחיפוש תורמים. בנוסף, יש גם לבדוק את האפשרות של השתלה זמנית לפחות של מח עצם בתנאי הטיסה בכדי להאריך את הזמן שיאפשר אולי החזרת הנפגע לכדור הארץ.

ידען האדם והחלל
לידיעה באתר נאס"א
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~306068879~~~8&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן