סיקור מקיף

האם בעלי חיים יכולים להתריע על רעידות אדמה?

מחקר חדש ניסה לבדוק האם בעלי חיים אכן יכולים לחוש ברעידות אדמה לפני שהן מתרחשות והאם ניתן לנצל זאת כדי להתכונן למצב חירום מבעוד מועד

לירון דנה, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

נזק אחרי רעידת האדמה בטהיטי ב-2010. תצלום: UN Photo, Logan Abassi
נזק אחרי רעידת האדמה בטהיטי ב-2010. תצלום: UN Photo, Logan Abassi

בימים שלפני רעידת האדמה ההרסנית במזרח סין ב-1976, נצפו מספרים גדולים של בעלי חיים (נחשים ועכברים, בין השאר) הנוטשים את המאורות שלהם באמצע החורף. מקרים כאלו גרמו לכך שרבים מאמינים שלבעלי חיים יש חוש שישי שמתריע להם מפני אסונות טבע מבעוד מועד. אך עד כה לא היו קיימים נתונים רציניים בנושא.

כעת, חוקרים מאוניברסיטת מקס פלאנק בגרמניה מאמינים שיש להם פתרון לשאלה האם בעלי חיים יכולים לשמש כאינדיקטורים לרעידות אדמה. לדעתם, המחקר שלהם עשוי לסייע בהתגברות על הקושי הגדול של האדם בחיזוי מוקדם של רעידות אדמה.

מדובר בנושא רציני מאוד. ב-2004, למשל, מתו ברחבי העולם כ-300 אלף בני אדם בעקבות רעידות אדמה וב-2010 כ-230 אלף בני אדם. בארצות הברית לבדה נזקי רעידות האדמה מוערכים בחסר בסכום שנתי של 4.4 מיליארד דולר.

עם זאת, ולמרות יותר ממאה שנות מחקר בתחום, כיום טווח ההתרעה המקסימלי מפני רעידת אדמה עומד על שניות עד דקות בודדות בלבד. מרבית החוקרים משתמשים באמצעים המודדים את תנודת הגלים הסיסמיים המוחזרים מבטן האדמה. אמצעים אלו, מתקדמים ככל שיהיו, נכשלו עד כה במתן חיזוי יעיל.

"בשלבים הראשונים של היווצרות רעידת אדמה נבלעת הקרינה הסיסמית בסלעי כדור הארץ, לא ניתן לקבל סימנים שמעידים על תזוזה מתחת לפני השטח עד לשלב מאוחר מאוד ולכן זמן ההתרעה הוא קצר", אומר פרופ' דב בהט, מהמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת בן גוריון. "כדי למנוע נזק לאדם ולרכוש, השאיפה היא להאריך את זמן ההתרעה לפחות לכמה שעות".

חשים ברעידה הבאה

במחקר הגרמני, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Ethology, בדקו החוקרים האם התנהגות בעלי חיים משתנה בטרם התרחשותה של רעידת אדמה. צוות חוקרים הגיע לחווה מבודדת במרכז איטליה, באזור מוכה רעידות אדמה, והתקין חיישני תנועה על כבשים, פרות וכלבים. החיישנים הקליטו את התנועות היומיומיות של חיות החווה לאורך כמה חודשים, שבמהלכם אירעו אלפי רעידות אדמה בעוצמות שונות.

לאורך תקופה זו תועדו שינויים חדים ומהירים בתבניות התנועה של בעלי החיים, שחשפו שינויים קיצוניים בדפוסי ההתנהגות שלהם בטווח של כמה שעות לפני רעידות אדמה. מניתוח התוצאות והשוואתן עם נתונים סיסמיים, התגלה כי גם על רעידות בעוצמה בינונית וחלשה התקבלו התרעות. כמו כן, ככל שבעלי החיים היו קרובים יותר למוקד הרעידה, כך הם זיהו והתריעו מוקדם יותר על התזוזה התת קרקעית.

שיא זמן ההתרעה המוקדמת לרעידה עמד על 20 שעות, והוא הושג כאשר בעלי החיים שהו באורווה סגורה ולא בשטח פתוח. לפי החוקרים, השהייה בתוך מבנה סגור עלולה להבליט את החרדה שחווים בעלי החיים בחווה. יתר על כן, שינוי ההתנהגות המקדים של בעלי החיים היה מובהק רק כאשר התבוננו החוקרים בהתנהגות הקולקטיבית של הכבשים, הפרות והכלבים גם יחד.

"התנהגות של עקה (סטרס) אצל מין מסוים מעוררת התנהגות של לחץ אצל מינים אחרים. כאשר מדובר בסכנת חיים, התקשורת הבין-מינית חזקה מאוד וקריאת הסימנים בין המינים השונים משתלמת". מסביר ד"ר רון חן, אקולוג התנהגותי וכמותי. "גם כאשר מינים שונים לא יודעים לזהות את מקור הלחץ, עדיין כדאי להם להיכנס למצב חירום כדי לשמור על ערנות ולשדר הלאה את המידע לגבי גורם מסכן".

נכון להיום, מערכת לחיזוי רעידת אדמה המבוססת על התנהגות בעלי חיים עוד רחוקה מלהיות אמינה ומדויקת ויש צורך לחקור ולאסוף עוד נתונים רבים מאזורים שונים ומבעלי חיים נוספים. עם זאת, אין ספק שהתוצאות מצביעות על יכולות החיזוי המסקרנות של בעלי החיים ומעלות שאלות בנוגע למנגנון העומד מאחורי "החוש שישי" שלהם.

על פי מחקרים קודמים, התיאוריה הרווחת היא שבשלב הראשוני של היווצרות רעידת אדמה קיים לחץ גבוה בין סלעים בתת הקרקע שגורם לשחרור ופיזור של מטענים חשמליים לסביבתם ולאוויר מעליהם, סביר להניח שבעלי החיים חשים בשינוי המטען החשמלי של האוויר ומגיבים בהתאם.

מדידת קרינה אלקטרומגנטית

בשל מיקומה על הבקע הסורי-אפריקני, מהווה ישראל מוקד לרעידות אדמה עתידיות. "בישראל רעידות אדמה חזקות מופיעות במחזוריות של מאה שנים. רעידות קטסטרופליות התרחשו בצפת ובסיני במאות השנים האחרונות, ובעשורים הקרובים צפויה להתרחש רעידת אדמה בסדר גודל דומה", אומר בהט.

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ובראשם בהט, פרופ' אבינעם רבינוביץ' וד"ר ולדימיר פריד, עובדים כיום על מחקר שיבחן מערכת לחיזוי רעידות אדמה על ידי מדידת קרינה אלקטרומגנטית בסמוך לבקע ים המלח. בשלב הראשוני של התפתחות רעידת אדמה, הקרינה האלקטרומגנטית מוחזרת לפני השטח בדפוס מסוים של אותות. החוקרים גילו שדי בתזוזה קטנה מתחת לפני השטח כדי לזהות דפוס חוזר של אותות שמאפיין רעידת אדמה. בדומה להסתמכות על בעלי חיים למטרות התרעה מוקדמת, גם מחקר זה עשוי לספק חיזוי של שעות ואפילו ימים לפני שרעידת האדמה הופכת לקטלנית.

בהתחשב בתוצאות המעניינות של המחקר שנערך באיטליה ייתכן שלא רחוק היום בו מערכת דומה תיבדק גם בישראל. "הקושי העיקרי בביצוע המחקר הוא בניתוח כמות גדולה של נתונים, אך עלויות המכשור הטכנולוגי אינן גבוהות", אומר חן. "בהחלט יש טעם לקיים מחקר מהסוג הזה גם בארץ, שכן בעלי חיים נותנים לנו מידע שהמכשירים הטובים ביותר שלנו לא יכולים לספק".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. גם אני מרגישה רעידות אדמה. ואז אני בודקת ומגלה שהיה באותו היום בבוקר בעולם או למחרת בארץ או בעולם.

  2. אינני איש מקצוע בנושא, אבל מתוך סקרנות וקריאה של חומר פתוח ניסיתי פעם להעריך באופן רטרוספקטיבי שכיחות של רעידות אדמה הרסניות באופן משמעותי על הלוח הישראלי, כשהסף התחתון של העוצמה מוערך ל 6.3 בסולם ריכטר.
    הגעתי לממוצע של רעידת אדמה משמעותית אחת ל 93 שנים, על פני טווח של מאות שנים, כשרמת הפיזור של האירועים סביב הממוצע היא די נמוכה. יתכן שההערכה הזו אינה לגמרי מדויקת, אבל היא ודאי לא רחוקה מהאמת הסטטיסטית.
    רעידת האדמה ההרסנית המשמעותית האחרונה בלוח הישראלי היתה ב 1927, כך שיתכן מאוד שכבר כיום, ב 2020 , אנחנו בישראל נמצאים בסיכון גבוה לרעידת אדמה הרסנית בטווח המיידי. אין מקום לשאננות ואין מקום לעיכובים בנקיטת צעדים מעשיים.
    זה אומר שמדינת ישראל חייבת להשקיע מיידית במחקר מעשי ובפרקטיקה שבהישג יד. אם יש ממש במחקר הגרמני שנסקר במאמר, שווה ללמוד אותו היטב, ולנסות לנהל קבוצות של בעלי חיים לצורך ניבוי והתראה. לא פחות חשוב לנסות להבין את המנגנונים שפועלים על החיות בתנאים של טרום רעידת אדמה.
    בהקשר הזה, בדיקה ניסויית יזומה של השפעת רמות של קרינה על התנהגות בע"ח בהחלט נדרשת, אבל כדאי גם לבדוק פרמטרים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים, כמו פליטה של גזים אופייניים, שינויים או הפרעות בשדה המגנטי, רעשים בתדרים ובתבניות אופייניים לרעידת אדמה וכו'. ממצאים שיהיו בעלי מובהקות סטטיסטית מספקת ישמשו לבניית גלאים מתאימים שיחדדו את הניבוי על פי ההתנהגות הנצפית של בעלי החיים.

  3. אינני איש מקצוע בנושא, אבל מתוך סקרנות וקריאה של חומר פתוח ניסיתי פעם להעריך באופן רטרוספקטיבי שכיחות של רעידות אדמה הרסניות באופן משמעותי על הלוח הישראלי, כשהסף התחתון של העוצמה מוערך ל 6.3 בסולם ריכטר.
    הגעתי לממוצע של רעידת אדמה משמעותית אחת ל 93 שנים, על פני טווח של מאות שנים, כשרמת הפיזור של האירועים סביב הממוצע היא די נמוכה. יתכן שההערכה הזו אינה לגמרי מדויקת, אבל היא ודאי לא רחוקה מהאמת הסטטיסטית.
    רעידת האדמה ההרסנית המשמעותית האחרונה בלוח הישנמצאים ראלי היתה ב 1927, כך שיתכן מאוד שכבר כיום, ב 2020 , אנחנו בישראל בסיכון גבוה לרעידת אדמה הרסנית בטווח המיידי. אין מקום לשאננות ואין מקום לעיכובים בנקיטת צעדים מעשיים.
    זה אומר שמדינת ישראל חייבת להשקיע מיידית במחקר מעשי ובפרקטיקה שבהישג יד. אם יש ממש במחקר הגרמני שנסקר במאמר, שווה ללמוד אותו היטב, ולנסות לנהל קבוצות של בעלי חיים לצורך ניבוי והתראה. לא פחות חשוב לנסות להבין את המנגנונים שפועלים על החיות בתנאים של טרום רעידת אדמה.
    בהקשר הזה, בדיקה ניסויית יזומה של השפעת רמות של קרינה על התנהגות בע"ח בהחלט נדרשת, אבל כדאי גם לבדוק פרמטרים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים, כמו פליטה של גזים אופייניים, שינויים או הפרעות בשדה המגנטי, רעשים בתדרים ובתבניות אופייניים לרעידת אדמה וכו'. ממצאים שיהיו בעלי מובהקות סטטיסטית מספקת ישמשו לבניית גלאים מתאימים שיחדדו את הניבוי על פי ההתנהגות הנצפית של בעלי החיים.

  4. לא רק בעלי חיים. אני באופן אישי מסוגל לחזות רעידות אדמה שלושה ימים לפני שהן קורות. אם כי אין לי שום אפשרות לחזות היכן הן יקרו ובאיזו עצמה הן יקרו.
    אבל החל משלוש ימים לפני מתחילה אצלי תחושה מאוד מוזרה כאילו שמשהו עוטף את המח שלי בצמר גפן.
    חזיתי במדויק את כל רעידות האדמה שקרו בחמש שנים האחרונות.

  5. הצצתי בזריזות במאמר. אודה שאין לי את הכלים לבדוק את תכנון הניסוי וניתוח התוצאות שלהם. אבל כן אפשר לחשוב על מנגנון אימות פשוט: להמשיך לנטר את בעלי החיים, וכאשר ההתנהגות שלהם מבשרת על רעידת אדמה לבדוק אם אכן מתרחשת אדמה. כלומר, אחרי שהם עשו ניסוי רטרטוספקטיבי לעבור לניסוי פרוספקטיבי. מתוך התוצאות האלה אפשר יהיה לחשב מדדים דיאגנוסטיים כגון רגישות, ספציפיות, שיעור חיובי/שלילי שגוי ועוד מה שמעניין. בקיצור: צריך לחכות למחקר המשך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן