דו"ח האקדמיה למדעים: יש להגדיל את ההשקעה הציבורית במחקר בסיסי בישראל

דוח מצב המדע התלת-שנתי השלישי תש"ף/2019 שפרסמה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הובא לדיון בפני ועדת המדע והטכנולוגיה * יו"ר ועדת המדע ח"כ עינב קאבלה: "העולם מביע אמון רב במדע הישראלי וראוי שהבעת האמון תבוא לידי ביטוי גם מצד מקבלי ההחלטות בישראל בהשקעה ראויה ומתן משאבים נדרשים."

ועדת המדע דנה בדוח מצב המדע.  מימין: חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ויו"ר ועדת דוח מצב המדע פרופ' רשף טנא, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' דוד הראל, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן, מנהלת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים גב' גליה פינצי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ועדת המדע דנה בדוח מצב המדע. מימין: חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ויו"ר ועדת דוח מצב המדע פרופ' רשף טנא, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' דוד הראל, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן, מנהלת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים גב' גליה פינצי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת


ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בראשותה של ח"כ עינב קאבלה הקדישה אתמול, 10 בנובמבר, את הדיון בוועדה להצגת דוח מצב המדע התלת שנתי תש"ף/2019 שפרסמה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

מטרותיו של הדוח לתת תמונת מצב עדכנית של מצב המדע והמחקר בישראל ולהציב יעדים ואתגרים חדשים לשנים הבאות. הוועדה שמינתה האקדמיה להכנת הדוח הורכבה מחברי האקדמיה ומחברי האקדמיה הצעירה הישראלית ובראשה עמד פרופ' רשף טנא.

עיקרי המלצות הדוח:

  • יש להגדיל את ההשקעה הציבורית במחקר בסיסי בישראל, כדי לעמוד בתחרות עם מדינות מתקדמות.
  • יש להקצות את המשאבים הנדרשים כדי להמשיך את פעילותה הענפה בתוכניות המו"פ של האיחוד האירופי.
  • יש להגדיל את תקציבן של הקרנות הדו-לאומיות ובמיוחד של הקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ולכונן תוכניות מחקר משותפות נוספות עם מדינות כמו בריטניה ושווייץ המתאפיינות במצוינות מדעית מובהקת.
  • יש לעבות את המערך התומך במחקר הנעשה בידי רופאים, ולהרחיב את המסגרת של תוכנית "רופא-חוקר" גם למסגרת ללימודי מוסמך במוסדות המחקר.
  • יש להכיר במסגרות מחקר לאומיות הפועלות מחוץ לאוניברסיטאות "מעבדות לאומיות" ולתגבר את פעילותן.
  • יש לעודד את ההשקעה בתשתיות במדעי הרוח והחברה כחלק מההשקעה בתשתיות לאומיות, וכן יש לכונן תוכניות תחרותיות חדשות במדעי הרוח והחברה למדענים מצטיינים בהיקפים נרחבים.

לשמור על החופש האקדמי

פרופ' נילי כהן נשיאת האקדמיה אמרה כי "האקדמיה הלאומית מקווה שמקבלי ההחלטות יהיו קשובים להמלצות דוח מצב המדע, יפעלו ליישומן, כדי להבטיח את מעמדו האיתן של המדע והמחקר בישראל, בין השאר על ידי תקצוב נאות. הימים הקשים האלה שוב מוכיחים את הצורך להשקיע משאבים בתחומי המדע, כמו גם את הצורך לשמור על חופש הפעולה האקדמי, שהוא תנאי למחקר משגשג, פורץ גבולות, המקדם לא רק את הידע שלנו על העולם, אלא פועל לרווחתנו ולרווחת העולם כולו."

פרופ' טנא מסר בישיבה כי "ההשקעה במחקר הבסיסי בישראל אינה מספקת. התפוקות המדעיות של מדינת ישראל מעמידות אותה בקבוצת המדינות המתקדמות. בזכות ההון האנושי הנפלא בישראל, אנו מצליחים להתגבר חלקית על פער גדול בתשומות למחקר הבסיסי. הישגיה המדעיים של ישראל מתבטאים במגוון רחב של תחומים ופרמטרים."

בדיון סקר סגן נשיאת האקדמיה פרופ' דוד הראל את פעילות האקדמיה כתגובה למשבר הקורונה והרחיב בנוגע לנושא חשיבות המחקר הביו-רפואי שעולה בדוחות האקדמיה.

בנושא זה ציין פרופ' דניאל זייפמן, יו"ר הקרן הלאומית למדע, כי "אחת המהפכות המדעיות הגדולות בעשור האחרון היא בתחום המחקר הביו-רפואי," והוסיף כי "למרות שבישראל ישנה מערכת רפואית טובה מאוד, בעיקר בגלל איכות הרופאים, ומחקר ביו-רפואי אקדמי בסיסי באיכות מצוינת, בעיקר בזכות איכות המדענים באוניברסיטאות, הקשר שביניהם כמעט ואינו קיים: השתתפותם של רופאים-חוקרים העובדים בבתי החולים במחקר, כמעט ואינו קיים בישראל." עוד הוסיף שתוכנית מקיפה של תמיכה במחקר משותף של רופאים-חוקרים עם חוקרים מהאקדמיה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של אסטרטגיית המחקר המדעי בישראל. פרופ' זייפמן סיים בהודעה כי "הקרן הלאומית למדע שוקדת על פיתוח תוכנית תמיכה בתחום זה, ואנו מקווים שהוא יהפוך בקרוב לחלק מנוף המחקר בישראל."

פרופ' אלי קשת, חבר האקדמיה ושותף בכתיבת הדוח, הדגיש כי התמורות העצומות שחלו במחקר הרפואי פותחות עתה אפשריות רפואיות חדשות ומלהיבות ומחייבות הערכות רב-תחומית חדשה. יוזמה זאת אמורה לכלול גם ניצול מיטבי של הפוטנציאל הרב הגלום ברופאים-חוקרים ואת שיתופם של

חוקרים מתחומי ידע נוספים כמו מדעי הנתונים וההנדסה. עוד הוסיף כי האקדמיה הלאומית שוקדת על קידום המחקר הביו-רפואי גם בכיוונים אלה.

פרופ' דוד הראל הוסיף כי הוא "מברך על שיתוף הפעולה עם ועדת המדע, משרד המדע, ות"ת והקרן הלאומית למדע וכל הגופים התומכים במחקר רפואי וביו-רפואי."

הדיון בדוח גם נגע לנושאים הקשורים למדעי הרוח והחברה, וחבר האקדמיה פרופ' ישראל ברטל, החבר בוועדת דוח מצב המדע, עמד על חיוניות המחקר במדעי הרוח והחברה לטיפוח המצוינות ולעידוד החדשנות המחקרית בכל תחומי המדע. הוא התמקד בהמלצות שעניינן מיזמים לעידוד הממשקים בין המדע העיוני למדע הניסויי, בתוכניות לתמיכה במחקר ובחיזוק התשתיות להכשרה מיטבית של דור החוקרים הבא במדעי הרוח והחברה.

לדוח המלא

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן