סיקור מקיף

דברים שיורמים יודעים: למה לאקדמיה ללשון העברית אין שם עברי?

איך זה ש: לאקדמיה ללשון העברית אין שם עברי?  שואל ד' הזועם על גזרותיו של המוסד הזה

לוגו האקדמיה ללשון העברית. צילום יחצ
לוגו האקדמיה ללשון העברית. צילום יחצ

מאחורי הטענה ניצבת הנחה מובלעת בדבר קיומן של מילים עבריות טהורות ששייכותן לשפה עולה על זו של חברותיהן המהגרות. האמת, כדרכן של אמיתות, מסובכת יותר. קשה לאתר מילים שאפשר להוכיח שנולדו מתוך העברית, התנ"ך שורץ מילים מהארמית, המצרית האכדית ואפילו היוונית בצפיפות לא קטנה מצפיפות הביטויים האנגליים במצגות של חברות היי-טק. עצם הרעיון של שפה טהורה כלומר של גרעין מקורי שניתן להפריד ממנו את קליפת ההשפעות הזרות מפוקפק. שפות נוצרות תמיד על מצע של שפות קודמות ואין לשפה טבעית תאריך ייסוד שניתן לקבוע על פיו מיהי מילה מקורית.

חז"ל לא היססו לשים בפיהם של בני ישראל הקדמונים מילים לועזיות. כך, על פי המדרש שילבו נעמי ורות מילים יווניות בשיחתן "אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות". על פי רבי נחמיה ב"ילקוט שמעוני" ה' עצמו לא מהסס להשתמש כמילה ראשונה בעשרת הדברות במילה המצרית "אנוכי" .

רעיון השפה המקורית שמזדהמת בהשפעות חיצוניות נולד באירופה בתקופה בה פרחו התנועות הלאומיות שכתבו עבור הגרמנים, הרוסים, הצרפתים ושאר עמים  היסטוריה "לאומית" בה בני העם הם צאצאים לאבות קדמונים משותפים ובעלי אופי לאומי מובחן.  הפילוסוף יוהאן פיכטה, מאבות הלאומיות הגרמנית טען כי רק השפה הגרמנית המקורית, נקייה מההשפעות הזרות של השפות הלטיניות, תאפשר לעם הגרמני לבטא את התרבות, המחשבה והערכים המקוריים של אבותיו. כמאה וחמישים שנה אחר כך אימצו הנאצים את הרעיון והשתדלו "לנקות" את השפה הגרמנית מהשפעות זרות. מבין שפע המילים המבטאות מנהיגות ושררה בחר היטלר לעצמו את הכינוי Führer כיוון שמקור המילה נחשב גרמני טהור.  למותר לציין כי אין כיום הסטוריון רציני שיטען שקיימת או התקיימה אי פעם "שפה טהורה".

פרק א' בספר בראשית. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
פרק א' בספר בראשית. המחשה: depositphotos.com

ומה בדבר עבריותן של המילים "לשון" ו"עברית"?

לאקדמיה ללשון העברית דווקא יש שם עברי: שמה מורכב משלוש מילים כשרות בשפה העברית שכולן "לועזיות" במידה זו או אחרת. אחת מהן "אקדמיה" משותפת לעברית ולרוב שפות העולם. המילה השנייה "לשון" משותפת לעברית, לשפות שמיות אחרות כדוגמת لِسَان "ליסאן" הערבית ואפילו השפה המלטזית ) lsien), המילה המקבילה בארמית נשמרה בביטויים החביבים על פרקליטים כגון "כהאי לישנא" = בזו הלשון. מהערבית עברה הלשון גם לפרסית שהיא שפה הודו-אירופאית ולטורקית כלומר היא מילה בינלאומית למדי. 

ומה בדבר המילה "עברית"?  במקרא מכונה שפת היהודים "יהודית"  כך למשל מתלונן נחמיה כי היהודים אינם מנחילים את שפתם לדור הצעיר " וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים, לְדַבֵּר יְהוּדִית". הכינוי "עברי" מופיע כאשר יהודי המציג עצמו לזרים, כדוגמת יוסף המציג את מוצאו לפרעה " גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"  וכמוהו יונה המגלה את זהותו למלחים בספינה במילים " עִבְרִי אָנֹכִי" או ככינויים של היהודים בפי נוכרים כפי שמזהה בת פרעה את משה "  מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה". השערה מקובלת היא ש"עברי" מקורו במילה "חבירו"  בה השתמשו שליטי האימפריות הגדולות של מסופוטמיה ומצרים לתיאור שבטים נוודים למחצה שחדרו מעת לעת לשטחיהם. כלומר משלוש המילים המרכיבות את שם המוסד אולי דווקא זו העבריות של המילה "עברית" עשויה להיות מפוקפקת.

אקדמיה: שם יווני של גיבור לא יווני

אבל מי שמתלונן על האקדמיה עושה זאת דווקא בשל המילה הראשונה בשמה  "אקדמיה". מקורה של האקדמיה ביוונית אך בניגוד למילים יווניות אחרות דוגמת פרוזדור, או סנהדרין היא אומצה גם לשפות אירופאיות אחרות ולכן אקדמיה נשמעת  לועזית  יותר מ"טרקלין" , "סנדל" או "אפיקומן". האקדמיה המקורית הייתה בית ספר שהקים אפלטון, בית הספר קיבל את שמו של הפרוור האתונאי בו שכן ומקור שמו של המקום הוא בשמו של הגיבור המיתולוגי אקדמוס  אבל לשמו של אקדמוס עצמו אין מובן בשפה היוונית. כשאפלטון (בשמו של סוקרטס) מפליג בשבחיה של אתונה (בדיאלוג "מנכסנוס") מתברר שאקדמוס כלל אינו יווני. "יוונים טהורים הננו (האתונאים)  ובנוכרים לא התערבנו. כי אין נמנים עם אזרחינו צאצאיהם של אקדמוס או של אגיפטוס או של רבים אחרים שלפי טבעם נוכרים הם..".  ובכן אם אקדמוס  לא יווני מהיכן הגיע? סביר שמהדמות המיתולוגית קדמוס: מי שהרג דרקון מפלצתי בחניתו והקים את העיר תבי.  קדמוס היה בנו של אגנור מלך העיר צור – שכנתה הצפונית של נהריה שלנו. לשורש ק.ד.מ אין משמעות ביוונית אבל באזור מוצאו האגדי של קדמוס יש ויש. "קדמוס"  הוא מי שבא מ"קדם" כלומר מחופיו המזרחיים של הים התיכון.  אם כך הדבר הרי ש"אקדמיה" היא אולי המרכיב העברי (או לפחות השמי) ביותר בשמו של המוסד הזה.  אם כל זה לא שכנע אתכם התנחמו בכך ששמו של המוסד התרבותי החשוב ביותר בצרפת הוא "האקדמיה הצרפתית" L'Académie française ולמרות שהיוונית זרה לצרפתית ממש כשם שהיא זרה לעברית חיים רוב הצרפתים בשלום עם שמה של האקדמיה שלהם. 

הדקדוק חשוב יותר ממקור המילה

אבל: אם אין כל רע בשאילת מילים משפות אחרות למה צריך בכלל מוסד שיחדש אותן בעברית? שפה אינה מחסן מילים אלא גם ובעיקר האופן בו מילים משתלבות בדיבור בכתיבה ומקבלות הטיות שונות. כשם עצם ניתן היה להשתמש ב software  במקום המילה "תוכנה" שחידשה האקדמיה אבל אי אפשר ליצור מ software את מקצוע המתכנת, את פעולת התכנות ואת הטיית הפועל (תכנת, יתכנת..). המילה "אקדמיה" היא ממוצא יווני אבל היא מקבלת עליה את עולו של הדקדוק העברי כשהיא יוצרת התראים  "אקדמאי" או "אקדמי" .

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל  [email protected]

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. אני לא מבין מה הבעיה עם להפוך את המילה סופטוור לפועל או למקצוע:
    סופטוורטאי (כמו עיתונאי).
    לספטוור (כמו לתכנת).
    פתרתי.

    בשורה התחתונה, האקדמיה ללשון עברית רוצה לשמור את הטייטל הזה לעצמה "אקדמיה"

  2. אכן יש בכל שפה השפעות חיצוניות,
    אבל כאשר מלהגים
    ״סיטואציה״ במקום לומר מצב
    ״אינפורמציה״ במקום מידע,
    ״אלטרנטיבה״ במקום אפשרות או חלופה,
    ״פרויקט״ במקום מיזם
    וכך הלאה לעז מיותר שיש לו מושגים בעברית,
    וכאשר מטים את הלעז המיותר על פי חוקי העברית:
    ״אינפורמציות״ ״פרויקטים״ ״סיטואציות״ ״אלטרנטיבות״
    מקבלים הדוברים אפשרות לזמן מסך רב יותר
    וזה לא רק מיותר אלא גם נלעג , צורם ובמידה רבה
    נובע מחוסר מידע (בורות),
    כאשר מלהגים ״צימר״ במקום חדר-ארוח
    זה לא רק נלעג אלא גם פוגעני עבור מי שמבין
    את המקור,
    עד שיגיע היום בו ידברו כל תושבי העולם בשפה אחת
    ראוי לשמר את יחודה של העברית כשפה עצמאית ,
    האקדמיה עושה רבות כדי להכניס לשימוש
    מילים מקוריות במקום לעז,
    לפעמים בהצלחה ,
    השימוש בלעז מיותר הופך שפה עשירה ויפה
    ללהג עני ונלעג ,
    כאשר ברוב המקרים השימוש בלעז
    נובע מבורות
    המסכנה ברורה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן