סיקור מקיף

גלילאו עברה בשלום את ההתקרבות לאיו

אבי בליזובסקי

החללית גלילאו במבצע של "להצליח או לחדול" הצליחה להגיע
עד לגובה של 600 קילומטר מעל פני השטח של איו – הירח
הוולקני של צדק. "הכל נראה בסדר גמור" אומר מנהל
הפרוייקט, ג'ים אריקסון Erickson במעבדה להנע סילוני של
נאס"א בפסאדינה, קליפורניה.

הקרינה החזקה הנפלטת מאיו איימה בפגיעה בביצועי החלקים
האלקטרונים חמערכות היווט של החללית, אך שעה לאחר
ההתקרבות הגדולה ביותר, אומר אריקסון כי כל המערכות תפקדו
באופן נורמלי.
דואן בינשנדלר, המנהלת המדעית של מבצע גלילאו, אומרת כי
המפגש היה חשוב משום ש"איו הוא מעבדה טבעית להרי געש.
באמצעות צילומי תקריב שלו, נוכל ללמוד כיצד ומתי מתפרצים
הרי געש ומדוע הם פועלים כפי שהם פועלים. הדבר עשוי אפילו
לעזור לנו לחזות את התנהגות הרי הגעש על כדור הארץ. היא
מסכמת.

וויין סיבל, סגן מנהל הפרוייקט מעיר כי שיגור גלילוא כה
קרוב לאיו, באיזור בו קיים שדה קרינה כה דחוס, עלול היה
להיות קטלני עבור החללית. אך הוא אומר כי המפגש היה שווה
את הסיכון, והוא נותן לגלילאו סיום טוב למשימתה בת 4
השנים.
"היתה סכנה שאם מספיק קרינה תפגע ברכיבים האלקטרוניים,
היא לא תשרוד את המעבר הזה. בגלל האפשרות הזאת, תכננו את
המפגש לסוף תקופת ההפעלה של החללית. זהו סיכון מחושב כדי
שנוכל להשיג נתונים קרובים ממטרה מדעית כה חשובה כמו
איו." הוסיף.
אריקסון אומר כי גלילאו חוותה מעט תקלות במחשב במהלך
המפגש עם איו כאשר חלפה דרך החלק הדחוס ביותר של חגורת
הקרינה. "אבל הצלחנו לעקוף את הבעיות ולהפעיל מחדש את
המחשב. עם זאת, לעולם לא נדע אן התקלה ארעה כתוצאה
מהקרינה או מסיבה אחרת."
עקב התקלה הוותיקה במשדר העיקרי של גלילאו, התמונות יגיעו
לכדור הארץ לאט לאט, ונאס"א תתחיל לפרסם אותם רק בחודש
נובמבר. אך אריקסון אומר כי גלילאו ממשיכה לשדר נתונים
עצמיים -מיקום זמן ומסלול לאחר טיסת ההתקרבות.

9/10/1999

גלילאו מתכוננת למפגש מסוכן עם איו ביום שני הקרוב

מפעילי החללית חוששים עם זאת שיגרם לה נזק
בגלל הקרינה העצומה בקרבת איואך מוכנים
להסתכן בהקרבת החללית עבור הסיכוי להשיג
תמונות טובות של הרי הגעש
מאת אבי בליזובסקי
החללית גלילאו, הנמצאת במסע בן 4 שנים במערכת צדק וירחיו
מתוכננת להפגש ב-11 באוקטובר עם הירח איו, שהוא הגוף
הוולקני ביותר בכל מערכת השמש. גלילאו תתקרב עד לגובה של
612 קילומטרים מעל פני השטח הלוהטים של איו בשעה 1.06
בלילה ( 7:06 בבוקר שעון ישראל משום שבחוף המזרחי עדיין
יש שעון קיץ), והמכשירים שעל סיפונה יצלמו את התמונות
הקרובות ביותר של איו עד כה.
"איו הוא מעבדה טבעית לפעילות וולקנית" אומרת ד"ר דואן
בינשלדר ,Bindschadler מנהלת תכנון המצבעים המדעיים
בפרוייקט גלילאו. באמצעות לימוד איו מקרוב, נוכל ללמוד
מתי וכיצד הרי געש מתפרצים ומדוע הם פועלים כפי שהם
פועלים. הדבר יסייע להבנת התנגות הרי הגעש על כדור הארץ".
אמרה.
במהלך הטיסה הקרובה, יפענחו המדענים באמצעות המכשירים
נתונים אודות הכימיה של איו, פיזור החום שם, כוח המשיכה
והשדות המגנטיים של הירח הצדקי. זאת כאמור בנוסף לתמונות
באור הנראה ובחלקים אחרים של הספקטרום האלקטרו-מגנטי.
הדבר יהווה אוצר עבור המדענים ואולם למהנדסים ההתקרבות
הזו תהיה אתגר גדול בשל הסכנה הנובעת מחגורת הקרינה של
צדק (שאיו שוכן בתוכה), ואשר הקרינה החזקה עלולה לפגום
בביצועי החללית ואפילו לשתק כמה ממכשירה. בכל מקרה, גם
אחוז קטן מהקרינה שהם יהיו מוכנים להתיר לחללית היא קרינה
המספיקה להרוג בני אדם לו היו נמצאים שם.
"אנחנו מצפים שהחללית תשרוד את ההתקרבות הזאת, אף כי
הקרינה עלולה לגרום לשיתוק המחשבים או אולי אף לגרום נזק
בלתי הפיך לרכיבים אלקטרוניים קריטיים", אומר ויין סיבל,
,Wayne Sible סגן מנהל פרוייקט גלילאו. יש גם אפשרות שאם
החללית תחטוף קרינה חזקה מדי
היא אפילו לא תשרוד את המעבר בקרבת איו. בגלל האפשרות
הזאת, תכננו את ההתקרבות לאיו לקראת סוף השנתיים של הארכת
הפרוייקט (הפרוייקט היה אמור להסתיים בדצמבר ,1997 אך
הוארך בשנתיים והחללית חקרה בהם את ירחיו של צדק – בעיקר
את אירופה). לאחר שהקיפה את צדק במשך קרוב לארבע שנים,
החללית יותר מאשר מילאה את מטרות המשימה, כך שנראה סביר
שניקח סיכון מחושב וניתן מבט קרוב יותר על מטרה שיש בה
עושר של נתונים מדעיים.
כדי להתכונן לנזק אפשרי במהלך ההתקרבות, תכנתו המהנדסים
תוכנה מתוחכמת כדי לסייע לחללית להחלץ לבדה מהמשבר ולצאת
החוצה מאיזור איו, ברגע שהיא מרגישה שינוי קל בפעולת אחד
או יותר ממכשיריה. בשל המרחק לצדק, אין אפשרות לנווט את
החללית בזמן אמת, ולפיכך יש צורך לספק לה מעט תבונה
עצמית.

גלילאו היא החללית הראשונה שהקיפה את צדק באופן מסודר
במשך זמן רב (חלליות פיוניר וויאג'ר בשנות השבעים
והשמונים רק חלפו ליד צדק ואולי הקיפו אותו פעם אחת). מאז
היא סיפקה אלפי תמונות צבעוניות של צדק וירחיו, כך למשל
אישרה קיומו של אוקיאנוס נוזלי מתחת לגוש הקרח בירח
אירופה – מרכיב חיוני באפשרות לחיים שם. הודות למידע
שנשלח ע"י גלילאו יודעים היום המדענים נתונים רבים על מזג
האוויר על צדק והרכב ירחיו. בדרך לצדק הצליחה החללית לצלם
מקרוב את האסטרואידים גספרה ואידה, וכן צילמה את ההרס
שגרמו שברי השביט שומייקר-לוי 9 שהתרסק על צדק ב.1994
הישגים אלו ראויים לציון מאחר ובדרכה לצדק ארעה תקלה
באנטנה הראשית המשדרת את הנתונים לכדור הארץ, וכך היא
יכולה להעביר רק אלף סיביות לשניה במקום 134 אלף כמתוכנן,
דבר המאט את אפשרות המחקר באמצעות החללית.
אם הכל ילך כשורה, מתכננים המדענים מבצע נועז עוד יותר
ב-26 בנובמבר – התקרבות נוספת לאיו, והפעם לגובה של 300
קילומטרים.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~320301085~~~19&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן